Table of Contents Table of Contents
Next Page  20 / 66 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 20 / 66 Previous Page
Page Background

עט השדה

2012

פברואר

20

מעבר לגורמי סיכון:

לקראת פרדיגמת מניעה הוליסטית לילדים ובני נוער במצבי סיכון

אלאן פרנס, קייט פרייברג ורוס הומל

אלאן פרנס, פרופסור לחקר מדיניות, ומנהל המרכז לחקר מדיניות חברתית במחלקה למדעי החברה

באוניברסיטת לאפבורו, בריטניה.

קייט פרייברג, עמיתת מחקר בכירה וראש תכנית "נתיבים למניעה" וההתפתחות באוניברסיטת גריפית', בריסביין,

אוסטרליה.

רוס הומל, פרופסור לקרימינולוגיה ומשפט פלילי באוניברסיטת גריפית', בריסביין, אוסטרליה.

המאמר המקורי פורסם בכתב העת הבריטי לעבודה סוציאלית:

ק

British Journal of Social Work (2010). 1–19 pp

המאמר זמין גם באינטרנט בכתובת:

קק

http://www.griffith.edu.au/__data/assets/pdf_file/0005/197978/beyondrisk.pdf

רשימה ביבליוגרפית מלאה מופיעה בגרסה האלקטרונית של המאמר, באתר האינטרנט של אשלים.

קקק

תקציר

של המאה הקודמת הפכו ההתערבות המוקדמת והמניעה למאפיינים מרכזיים של

90-

מאז אמצע שנות ה

המדיניות הציבורית בעולם המערבי. להתפתחות זו הייתה השפעה מרחיקת לכת על עיצוב מחדש של פרדיגמת

המניעה בשירותי הילדים והנוער. הפרדיגמה החדשה הסתמכה על התפתחותו של מדע הנקרא "ניתוח גורמי

). הצלחתה של פרדיגמה זו במסגרת עבודה מניעתית אינה חד-משמעית, אך היא זכתה לרמה

RFA

סיכון" (

משמעותית של אמינות פוליטית ותמיכה ציבורית.

על אף ש"ניתוח גורמי סיכון" אכן הביא לעיצובן מחדש של גישות למניעה, הפרדיגמה סובלת ממגבלות שונות

ברמה המתודולוגית והמעשית. מאמר זה מעלה נימוקים בעד גישה הוליסטית יותר כלפי מדיניות המניעה

והפרקטיקה של העבודה הסוציאלית, כזו המכירה בממדים של הסיכון, אך אינה מניחה לסיכון להפוך לגורם

הדומיננטי. במאמר זה אנו בוחנים את גוף העדויות הגדל והולך לטובת "ניתוח גורמי סיכון," תוך הצבעה על

חוזקות וחולשות, ומראים כיצד ניתן לאמץ גישה הוליסטית יותר. אנו טוענים, שהמיקוד היסודי של הניתוחים

וההתערבויות צריך להכיר בהקשר החברתי והתרבותי של נתיבי ההתפתחות, ושהדגש צריך להיות על יחסים בין

רמות של ארגון בתהליך ההתפתחותי של ילדים ונוער. אנו מסתמכים על התכנית האוסטרלית "נתיבים למניעה"

), כדי להדגים כיצד אפשר וראוי לפתח עבודה סוציאלית,

Australian Pathways to Prevention Program

(

שתיצור גישות הוליסטיות יותר למניעה.

מבוא

, ניסו מדעי החברה לתרום את תרומתם למדיניות המניעה באמצעות בסיס עדויות

20-

במהלך המאה ה

שידגים, בין שאר הדברים, את השלבים המכריעים שבהם נדרשת התערבות במהלך הילדות על מנת למנוע

), שזכה

RFA

בעיות חברתיות בעתיד. בתקופה האחרונה, עוצבה המניעה החברתית על ידי ניתוח גורמי סיכון (

לתמיכה פוליטית משמעותית כשיטה לזיהוי ולהתערבות בחייהם של הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לבעיות

חברתיות בעתיד.