21 / 66
21
עט השדה
2012
פברואר
נקודת המוצא של המאמר היא, ש"ניתוח גורמי סיכון" היא גישה צרה, שעל אף האופן שבו היא מחוללת בסיס
עדויות מתרחב והולך, היא אינה מסוגלת לספק בסיס אפקטיבי להתמודדות עם בעיות חברתיות בעתיד, לא
ברמה התיאורטית וגם לא ברמה האמפירית. בחלקו הראשון של המאמר, אנו מתארים את הכוחות שהעלו את
השיטה "ניתוח גורמי הסיכון" על מפת המדיניות והחדירו אותה אל הפרקטיקה של העבודה הסוציאלית. בדיון זה,
נצביע על העדויות המצטברות ביחס למגבלות השיטה ואופן השימוש בה, ולעתים אף אופן השימוש בה לרעה.
בחלק השני של המאמר, אנו מעלים השערות תיאורטיות ביחס למסלול החיים ולמניעה התפתחותית, תוך
הדגשת החשיבות של הבנת מערכות התפתחות, המבוססות על יחסים בין בני אדם, ובמיוחד מערכות יחסים
בעלות השפעה הדדית בהקשר של היחיד. מערכות אלו מהוות את הכלי המרכזי לחקר הקשרים על פני מסלול
חייו של אדם, בין הפסיכולוגיה האישית לבין ההקשרים החברתיים, המבנים החברתיים והתרבות האנושית -
). אנו טוענים, שיש חשיבות מכרעת להבנתה של
Lerner & Overton, 2008: 246
המשתנים כולם ללא הרף (
נקודה זו, אם מעוניינים שהמדיניות והפרקטיקה של המניעה יתמודדו בצורה אפקטיבית עם התיאוריה והמחקר
העדכניים ויתרמו לשינוי חיובי ובר-קיימא עבור ילדים ונוער, במיוחד אלה החיים בנסיבות של הדרה חברתית.
לבסוף, אנו מתארים כיצד ניתן להעביר את ההשערות התיאורטיות הללו ביחס למערכות התפתחות ומסלול
החיים של אדם, מהמישור התיאורטי אל המישור המעשי, באמצעות מיקוד בתכנית האוסטרלית "נתיבים
). במהלך הדיון נראה כיצד תכנית, המיושמת בתוך קהילה מודרת, במטרה
pathways for prevention
למניעה" (
לקדם "נתיבים לרווחה" ופתיחת "נתיבי גישה חברתיים," יכולה להתחיל ליצור תנאים שבהם קל יותר להשיג
שינויים לטובה, ברמה האישית והחברתית כאחד, בנתיבים השונים, שחוצים ילדים ובני נוער במהלך חייהם.
עלייתה של פרדיגמת מניעה "חדשה"
במשך השנים, כללו התחומים של מדעי החברה, שעסקו במניעה, את הפסיכולוגיה ההתפתחותית, החינוך,
Elder et al.,
העבודה הסוציאלית, הסוציולוגיה של מסלול החיים, בריאות הציבור וקרימינולוגיה התפתחותית (
). הגישות השונות ביחס לאופן שבו אמורה המניעה להתבצע שיקפו את המגוון
2004; France & Homel, 2006
ככוח מרכזי בחקר
90-
הזה. על אף של"ניתוח גורמי סיכון" יש היסטוריה ארוכה, גישה זו עלתה רק בשנות ה
). במסגרת מודל זה נתפסים נתיבים סיבתיים כמורכבים והניבוי ברמה של
France & Utting, 2005
המניעה (
הפרט נתפס כבעייתי, אך ברמה הקבוצתית, נראה שיש עדויות מוצקות לכך, שילדים ובני נוער שיש להם גורמי
.)
Farrington, 2002; Hawkins et al., 2002
סיכון רבים יטו יותר לסבול מבעיות חברתיות בעתיד (
, הגישה רוכשת
1
על אף שחלק ניכר מהעדויות המחקריות התומכות ב"ניתוח גורמי סיכון" התפתח בארה"ב
השפעה גדלה והולכת על מדעי החברה והפרקטיקה המניעתית בבריטניה. כך, למשל, מחקר האורך של ווסט
(של המאה הקודמת), הניב עושר גדול של עדויות
50-
ופארינגטון בקרב נערים שגדלו באיסט-אנד בשנות ה
). למחקר זה הייתה השפעה רבה על תכניות למניעת פשעים ועל
Farrington, 2002
מדעיות ביחס לגורמי סיכון (
.)
France, 2008
( 90-
המדיניות החברתית בבריטניה מאז שנות ה
גורמי סיכון ועיצוב המדיניות והפרקטיקה של המניעה
הגישה של ניתוח גורמי סיכון הפכה למקובלת, גם בגלל סיבות פוליטיות. הגישה אינה מהווה גילוי מודרני
מאוחר, אך השפעתה הנוכחית על המדיניות החברתית, במיוחד בבריטניה, היא עצומה. חלק מהשפעה זו נובע
מחפשים פוליטיקאים ברחבי העולם
90-
מהשתכללות המדע, אבל ניתן להצביע גם על העובדה, שמאז שנות ה
אחר פתרונות מדעיים שיעזרו להם להתמודד עם מגוון רחב של בעיות חברתיות. לכן, אין זה מקרי, שעבודתם
) זכתה לעדנה מחודשת בקרב ממשלת בריטניה של
60-
של ווסט ופארינגטון (הנמצאת בהישג יד מאז שנות ה
, כאשר פוליטיקאים ואנשי השירות הציבורי חיפשו גישה מבוססת-עדויות להפחתת רמות גבוהות
90-
שנות ה
של עבריינות נוער.
במידת מה אפשר לייחס את הקבלה של "ניתוח גורמי סיכון" לתוך השיח הפוליטי הבינלאומי, העוסק
במניעה, לעבודתם של הוקי נז וקטאלנו בקידום תכנית ההתערבות שלהם המכונה "קהילות אכפתיות"
. גישה זו התמקדה לא רק בבניית בסיס איתן של
)Hawkins et al., 2002) (Communities that Care - CTC(