

51
זרקור על תכנית
2009
יולי
עט השדה
אחת המכשלות הגדולות ביותר בשילובם של
ילדים מקהילת יוצאי אתיופיה בארץ היא הפער
בהישגים הלימודיים ובהתפתחות הסביבתית מגיל
צעיר מאוד. להורים תפקיד מרכזי בהתפתחות
הילדים הצעירים ובחינוכם, אך המעבר התרבותי
מערים קשיים רבים על יכולתם למלא את תפקידם
בחברה המערבית. קושי זה מפריע בנגישות
הילדים ובהתערבותם במסגרות החינוכיות וכן
בצריכת השירותים השונים בקהילה.
אגף חינוך ונוער בג'וינט והפדרציה היהודית
בקליבלנד, אוהיו, יזמו פרויקט ייחודי בבאר
: המטרה הייתה לפתח תכנית
1998
שבע בשנת
עירונית כוללת, שבמסגרתה ייענו מרב צורכי
החינוך, הרווחה והבריאות של כל הילדים מגיל
לידה עד שש בקהילת יוצאי אתיופיה ושל הוריהם.
הדרך - פיתוח שיתוף פעולה נרחב עם הרשות
המקומית ועם גופים וולונטריים הפועלים למען
הקהילה ובשיתוף מנהיגות הקהילה בעיר. מאז
הופץ הפרויקט לארבע עשרה ערים, בשותפות
של עשר פדרציות יהודיות שאימצו אל לִבן את
קהילת יוצאי אתיופיה. הם רואים בעצמם שותפים
למאמץ הלאומי של מדינת ישראל בקליטתם
המוצלחת.
עבודה משותפת זו הובילה לפיתוח הפרויקט "הורים
וילדים יחדיו - קידום הגיל הרך ליוצאי אתיופיה".
פרויקט זה מבוסס על מודל חדשני המשלב בין
הידע המקצועי בגיל הרך ותפיסת המשמעות
בהתערבות מלידה, בשנים הקריטיות להתפתחות
הילד, לבין תפיסת הוריו כשותפים שווים המעורבים
בתהליך על כל היבטיו. הילד מתפתח וגדל, לומד,
רוכש מיומנויות יסוד בלמידה, מפתח את תחושת
היכולת, מחזק את האני והדימוי העצמי, ואישיותו
מתעצבת. ההורים שותפים לכל תכנית, בהסתמך
על בדיקה מתמדת של צרכים ומתוך היענות
לצרכים המשתנים של ילדים בגיל הרך, בד בבד
עם פיתוח קהילתי והעצמת ההורים בגישה רגישת
תרבות ובתפיסה רב-תרבותית.
(הורים וילדים בגיל הרך) עוסק
PACT
פרויקט
בבניית מערך תומך לילד ולהוריו בעבודה
המשתפת גם את הקהילה וארגונים רלוונטיים.
הנחת היסוד של הפרויקט היא שלילד בגיל
הרך יש יכולת טובה לסגל ולאמץ תרבות
חדשה ושפה חדשה, להשתלב בחברת הילדים,
להתפתח, ללמוד ולממש את הפוטנציאל המולד.
הילד מלווה על ידי הוריו המעורבים בכל שלבי
התפתחותו, ולכן המעורבות בקידום הגיל הרך היא
בעלת הפוטנציאל המשמעותי ביותר להוביל שינוי
- שינוי המשליך ישירות גם על הסתגלותה של
האוכלוסייה הבוגרת. בבניית התפיסה של תכנית
המעורבות בקידום הגיל הרך בקהילת יוצאי
אתיופיה בחרנו אפוא במודל אינטגרטיבי המשלב
בין שלוש גישות:
מבוססת על המודל
הגישה ההתפתחותית
ק
האקולוגי שבמרכזו ניצב הילד. הילד גדל
בסביבות שונות, ולכל סביבה השפעה רבה על
הסביבה המשפחתית
התפתחותו ועל עיצובו:
- הוריו הם האנשים המשמעותיים
הגרעינית
ביותר בעולמו, בהם הוא תלוי בשנות ינקותו,
דרכם ילמד על העולם ולכן הם שותפים
סביבת המשפחה המורחבת
מרכזיים בתכנית;
- קהילת יוצאי אתיופיה, שבתוכה תיבנה זהותו
התרבותית והחברתית, והמעגלים החברתיים-
חינוכיים שבהם הוא משתלב, מינקותו במעון
היום דרך גן הילדים ובית הספר. מעגלים
אלה ישפיעו על עיצובו בחברת השווים בני
הסביבה הרחבה, החברה
גילו; כל אלה - בתוך
.
הישראלית הרב-תרבותית הקולטת אותו
היא תפיסה ארגונית
הגישה המערכתית
ק
השואפת ליצור השפעה רחבה ככל האפשר
על כל המעגלים המעורבים בהתפתחות הילד:
שירותי חינוך, רווחה, קהילה, בריאות ואחרים,
ברמת משרדי ממשלה, ברמת המחוז וברמת
היישוב.
מאמינה שבכל קהילה
הגישה הקהילתית
ק
בעלת תרבות משותפת יש חוזקות פנימיות
המאפשרות העצמה, צמיחה ובעיקר דאגה
הדדית, אחריות ועשייה למען עצמה, לחינוך
ילדיה ולהשתלבותה בחברה הישראלית.
תפיסה זו הביאה בשורה חדשה לשדה, הן
בהיבט של תכניות התערבות בגיל הרך
מלידה והן בהתייחסות תואמת תרבות.
תפיסה זו רואה בילד פרט יחיד ומיוחד
שבא לעולם מצויד בכל הכישורים
להתפתח ולמצותאת יכולותיו המולדות
- אם רק נאפשר לו. ברוחה של תפיסה
זו יותאם המענה לצרכיו של הילד
מתוך ראייה הוליסטית והתחשבות בכל
ההיבטים ההתפתחותיים: הקוגניטיביים,
הרגשיים, הבריאותיים והמשפחתיים
וברגישות תרבותית. לדוגמה, בתכניות
המעשירות ומקדמות שפה משלבים
סיפורים ותמונות מחיי הכפר באתיופיה;
בתכניות לקידום בריאות בתחום התזונה משלבים
מאכלים וטעמים אתיופיים בריאים לצד מאכלים
ישראליים; בפעילות של מוזיקה ותנועה בגן
הילדים משלבים מוזיקה אתיופית ותנועות ריקוד
לצד ריקוד ישראלי.
תפיסה זו רואה בהורים שותפים פעילים באיתור
הצרכים והגדרתם ומשתפת אותם בפעילויות
המיועדות להם ולילדיהם, שכן גם הם עצמם
נתונים בתהליך של גדילה והתפתחות. בגישה
רגישת תרבות, החבירה אל ההורים נעשית
באמצעות מגשרות תרבותיות בנות העדה,
שתפקידן לקשר בין ההורים והקהילה לבין
פרויקט זה מבוסס על
מודל חדשני המשלב
בין הידע המקצועי בגיל
הרך ותפיסת המשמעות
בהתערבות מלידה, בשנים
הקריטיות להתפתחות
הילד, לבין תפיסת הוריו
כשותפים שווים המעורבים
בתהליך על כל היבטיו.