46 / 64
46
מהשטח
מהשטח
2009
יולי
עט השדה
, בהמשך לתהליך השינוי שהתרחש
2004
בשנת
בחברה הדתית ובקהילה המקצועית, ניתן פסק
הלכה חשוב ביותר על ידי הרב אלישיב - רב
הציבור הליטאי. הרב אלישיב הוא דמות רבנית מן
המעלה הראשונה, מורה דרך ופוסק הדור. פסק
הלכה זה סיכם את השינוי העצום שחל בציבור
החרדי, ובו הגיע הפוסק למסקנה שיש מצבים
שבהם נכון לשתף פעולה עם החוק ו/או מערכות
הרווחה, ולהתלונן על מי שפגע מינית או התעלל
בילדים:
למען בריאותו הנפשית והחלמתו העתידית של
ק
ילד שנפגע
כדי למנוע המשך התעללות או פגיעה בילד
ק
כדי למנוע התעללות או פגיעה בילדים אחרים
ק
שעלולים להפוך לקורבנות
בפסק נאמר במפורש כי הפוגע מינית בילדים
זקוק לטיפול פסיכולוגי, מכיוון שהוא עלול לפגוע
בעוד ילדים. פסק חשוב זה הכיר בכך שאי אפשר
לפתור את הבעיה במסגרת הטיפול והפיקוח
בקהילה ואִפשר לקהילה החרדית לפנות לטיפול
מקצועי.
בד בבד החלה החברה החרדית להצמיח מתוכה
אנשי מקצוע ולהכיר בתשומתם המקצועית -
פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים,
אנשי מקצוע שלמדו במסגרות אקדמיות וחילוניות
אך צמחו בתוך החברה החרדית ולידה ויכלו להבין
מבפנים את צרכיה ואת אורחותיה.
מהן הנסיבות - המיוחדות למודיעין
עילית, לקהילה המקצועית
ולחברה החרדית - שהובילו לשינוי
בהתמודדות עם הטיפול בהתעללות
מינית בילדים?
תהליכי גומלין ותהליכי שינוי המתרחשים בתוך
חברות ובין קבוצות חברתיות הם תהליכים
מרתקים, ולצדם פועלים בו בזמן כוחות תומכי
שינוי וכוחות המתנגדים לו. כל שינוי חברתי הוא
פרי של רוח הזמן, ההקשר התרבותי והזמן שבו
מתחולל השינוי, והוא פרי של המפגש בין הדמויות
המעורבות באירועים עצמם.
בחלק זה של המאמר ננסה לבחון ולתאר את
המרקם המשולב של הגורמים במודיעין עילית
שאִפשרו לפעול אחרת בעקבות הפגיעה המינית
שארבעת הילדים ושתי המשפחות נחשפו אליה.
נעסוק בגורמים הקשורים למשפחות, לרבנות
המקומית, לשינויים דמוגרפיים בחברה החרדית,
לאנשי המקצוע ביישוב ולגורמים הפועלים במרחב
המקצועי העכשווי.
גורמים הקשורים בהגשת
התלונה הראשונה במשפחות
שילדיהן נפגעו
עם היוודע דבר הפגיעה שתוארה ב"מקרה
המבחן" שהבאנו בראשית דברינו, חשו ההורים
במשפחות אלה הלם וטלטלה. מדובר במשפחות
של חוזרים בתשובה שעברו להתגורר בעיר
חרדית מתוך אמונה וציפייה שיגדלו את ילדיהם
בסביבה יראת שמים, מתוך שמירת מצוות מלאה
ומוחלטת. במשפחות אלה היו פחות חסמים
מפני תלונה במשטרה. הן נחשפו בעבר לחברה
החילונית, ואולי היו פחות שבויות בסייגים המונעים
פנייה לשלטונות בנוסח "דין מוסר" שתואר. לא
זה המצב בקרב אברכים תלמידי ישיבה; אלה
חשים חשדנות, חשש וזרות מול מערכות החוק
והמשטרה.