52 / 64
52
זרקור על תכנית
תכנית
זרקור על
2009
יולי
עט השדה
מערכת השירותים ואנשי המקצוע. התפקיד נעשה
מתוך בירור צורכיהם כהורים, בחינת התמודדותם,
בירור הקושי בבניית הקשר עם הגננת, המורה
והמטפלת, הדרכה ביצירת דיאלוג, לימוד הדרך
המתאימה להגיב על פנייה מהמערכת החינוכית
וכיוצא באלה. תפקיד הגישור התפתח, ויש היום
מגשרות חינוכיות-תרבותיות, מגשרות בריאות
ומגשרות קהילתיות. בשכונות הן מביאות את
הידע והכלים של התרבות האתיופית
אל האחות ב"טיפת חלב", אל הגננת
והסייעת, אל המורה ואל העובדת
הסוציאלית; הן המתווכות בהיכרות
עם הקודים התרבותיים המתבטאים
בשפת הגוף, במשמעויות השונות של
מסרים סמויים, בתפיסות עולם בתחום
החינוך, הטיפול, הבריאות ובמכלול
הפרטים של אורח החיים. פעילותן
מסייעת לקירוב בין הצדדים ותורמת
לתחושת התמיכה בהורים ולקבלתם
בתפקידם המשמעותי בחיי הילדים.
תפיסה זו רואה בשירותים שותפים
בכל שלב בזיהוי של צרכים, בפיתוח
פתרונות בהתאמה תרבותית ובחבירה
בין-תחומית ובין-ארגונית המאגמת
הון אנושי מקצועי והון כספי. המשמעות היא
קבלת אחריות מלאה, השתתפות פעילה בוועדות
פעולה המשותפות לכלל השירותים: בריאות,
רווחה וקהילה, חינוך ועוד. התוצאה - פיתוח
תרבות ארגונית חדשה, הכוללת שפה, עקרונות
פעולה וכלים. למשל, בתכניות המשלבות בריאות
ושירותים חברתיים צוותי בריאות הפועלים בתוך
מוקדי העשרה להורים ולילדים מכינים ארוחת ערב
לכל המשתתפים ממטעמים אתיופיים וישראליים,
ובתוך כך מדריכים אותם בתזונה נבונה; בתכנית
משותפת לחינוך ולרווחה העובדת הסוציאלית
הפרטנית והמגשרת החינוכית משתתפות בהנחיית
קבוצה של אימהות יחידות, במימון משותף של
שירותי הרווחה, החינוך ומשאבי הפרויקט.
החדשנות בתפיסה מלכדת את כל הגורמים סביב
חזון אחד, להגשמת מטרה אחת: להצליח בקליטת
יוצאי אתיופיה.
התפיסה מבוססת על כמה הנחות מקצועיות
השלובות זו בזו ומטרתן למלא צורך חברתי
ותרבותי.
ההנחה הראשונה היא שהילד ומשפחתו הם יחידה
שאינה ניתנת להפרדה בעת פיתוח שירותים
המספקים מענה לצורכי ההשתלבות והקליטה
האינדיווידואליים של הילדים בגיל הרך.
ההנחה השנייה רואה את חשיבותה של קהילת
יוצאי אתיופיה בפרט ושל הקהילה הרחבה בכלל
בקליטה מוצלחת של הילד ומשפחתו.
ההנחה השלישית מתמקדת בחשיבות ההכנה,
ההכשרה והחשיפה לידע תרבותי של אנשי
מקצוע, של נותני שירותים ושל מערכות השטח
והמטה הבאים במגע עם בני קהילת יוצאי אתיופיה
ומספקים להם שירותים.
הנחות אלו יוצרות את שלושת הבסיסים של
התכנית, וטיפוח הקשר בין בסיסים אלו יכול
להיעשות על ידי הפעלת ראייה מערכתית וגישה
רב-תרבותית.
בודקת את הפוטנציאל של
הראייה המערכתית
כל שירות וגורם במערך העירוני אשר ביכולתם
לתרום למימוש הפוטנציאל של הילד, מתוך
התייחסות להקשרים המשפחתיים, הקהילתיים,
החינוכיים והתרבותיים שלו. בדיקה זו מגדירה את
השירות, את אפשרויות התפתחותו ואת קשריו עם
שירותים אחרים במערך העירוני.
מבוססת על ההנחה שלכל
הגישה הרב-תרבותית
תרבות נכסים משלה, והיא מתאפיינת ברגישות
תרבותית ובהקשבה "בגובה העיניים", מתוך
פתיחות ללמידה, לקבלת השונות, מתוך סובלנות
וסבלנות, מתוך הכרה במתח שבין הצורך בפיתוח
גאווה תרבותית ייחודית של קבוצה בקהילה לבין
מציאת המחבר והמשותף בין פרטים וקבוצות
בקהילה גאוגרפית נתונה (או בחברה הרחבה).
חשוב להנחיל גישה זו קודם כול לאנשי המקצוע,
באופן שיוכלו למצוא דרכים לממשה בשירותים
השונים.
ההשקעה באנשי המקצוע בכל השירותים
באמצעות השתלמויות, ימי עיון וכנסים היא רכיב
מרכזי בתפיסת הפרויקט. כך הם נחשפים לידע
מקיף באמצעות אנשי מקצוע יוצאי הקהילה
המציגים את ההיבט האישי, את המאפיינים
התרבותיים, את מאפייניו של משבר ההגירה ואת
הקשיים, וכן כלים מסורתיים לסיוע בהתמודדות
עם מצוקות העולים.
חשיפתם של אנשי המקצוע לידע רחב זה השפיעה
על שינוי עמדות ודעות קדומות ויצרה את הפתיחות
ראייה מערכתית
וגישה רב-תרבותית
קהילה אתיופית
וקהילה גאוגרפית
אנשי מקצוע נותני
שירותים ומקבלי החלטות
הילד ומשפחתו