57 / 64
57
ספרים
2009
יולי
עט השדה
ספרים
נראה לי שאגמור כשאהיה בן שבעים..." הדפים
בודקים אותו... מיהו, מה הוא שווה...
הכישלון הלימודי מצטרף, בקרב רבים מהילדים,
לתחושת קיפוח חברתי, לתחושת מודרות
משפחתית ונחיתות של הבית, של השכונה ושל
עצמם כבעלי ערך. היינץ קוהוט, מייסד אסכולת
העצמי בפסיכואנליזה, טוען שפגיעה בערך עצמי,
בתחושת הגרנדיוזיות, יכולה לגרום לזעם מכלה
שהוא הגדירו זעם נרקיסיסטי; פגיעה זו עלולה
לגרום לפירוק העצמי, לפירוק אותה תחושה של
רציפות, של המשכיות בזמן ובמרחב, שיש בה
יכולת חשיבה ויצירה.
ספרו המאלף של קוהל פתח לי צוהר נוסף להבנת
חוויה קשה ומורכבת זו המוגדרת כישלון לימודי, זו
המקפלת בחובה טרגדיה אנושית - הן בסיבותיה
והן בהשלכותיה ארוכות הטווח. קוהל טוען שעבור
ילדים מסוימים הכישלון - זה הנובע מבחירה שלא
ללמוד, על כל השתמעויותיה הקריטיות בנוגע
להווה ולעתיד - הוא בגדר הצלה לתחושת הזהות
הפנימית, והוא בעבורם הבחירה הטובה יותר.
כדי לשמור על פנימיות לא מפורקת, מול העדר
היכולת לבחור בין תרבות אחת לאחרת, הבחירה
באי-למידה, באי-שייכות, בהתנהגות לא מסתגלת,
היא הבחירה שמסייעת לחיות, להתקיים, וכך
לשמור על הנפש מפירוק ומאשמה.
אל מול כוחות אלו אין לנו אלא לפעול בעדינות,
לא לוותר על נוכחות, לכבד את הצורך של
הילדים לשמור על כבודם, על כבוד משפחתם
ומוצאם, מתוך הבנה שהערך העצמי וההגנה עליו
יקרים ביותר וחיוניים לשמירה על נפש האדם.
עלינו לנסות לפעול, בכל פעם מחדש, לרכך את
המפגש הבין-תרבותי, שבבית הספר הוא המורכב
ביותר. ספרו של קוהל יכול לשמש את כל אותם
מורים הנדרשים לעמוד בפתח הצר הזה, שמחד
גיסא יש בו אי-ויתור על למידה של תכנים וידע
תרבותי בד בבד עם הקניית ערכים רווחים
בחברה, ומאידך גיסא יש בו דרישה לשמירה
קפדנית, כמעט בלתי מתפשרת, על תחושת
הערך של התלמידים - כשהם מצליחים, ובעיקר
כשהם נכשלים. נהיה אנחנו הבוחרים שלא ללמוד
את העין השופטת, הרואה את חצי הכוס הריקה,
המתעלמת שוב ושוב מכאב גדול שהוא קרוב כל
כך, ולעִתים מוסווה כל כך.