61 / 64
61
בעולם
בעולם
2009
יולי
עט השדה
גדול של תקוות ההורים על הבן היחיד, היעדרות
האב מהבית בשל שעות עבודה מרובות וגדילה
ללא סמכות אב.
פסיכולוגים מדברים על "תרבות של אשמה"
שרווחת ביפן, תרבות הגורמת לאנשים לחשוש
מהצורה שהם נתפסים בחברה אם אינם מצליחים
לענות על דרישות התרבות ואינם עונים על
התביעה התרבותית לאחידות.
העושר של יפן מאפשר למתבגרים להישאר בבית
עד לנישואיהם, וילדים שנושרים מבית הספר או
ממקום העבודה יכולים להישאר בבית וליהנות
מתמיכה מלאה של הוריהם.
מתבגרים מסתגרים בדרך כלל ישנים ביום וערים
בלילה: הם צופים בטלוויזיה, גולשים באינטרנט
24
ויוצאים לגיחות לחנויות שכונתיות הפתוחות
שעות כדי לקנות ארוחות מיקרוגל מהירות הכנה.
חנויות אלה מספקות כל מה שנדרש לאדם שחי
לבד ואוכל לבד.
אפשר לראות ביפן ירידה חדה בתקשורת בין
אנשים, עלייה באנונימיות וקריסה של החברה
השיתופית. טדשי ימאזו, פרופסור לפסיכולוגיה
קלינית, טוען שלתופעה הזו שורשים עמוקים
בתרבות היפנית. יפן היא ארץ עשירה, חסרת זהות
וביטחון עצמי ובעלת קושי לתקשר עם אחרים. על
פי ימאזו, ליפנים יש אישיות פסיבית.
אחרים טוענים שמדובר בתופעה מודרנית הנובעת
מפער הדורות הגדול - בין ההורים שבנו את
הכלכלה היפנית לאחר מלחמת העולם השנייה
ובין דור הבנים שאינם יכולים לצפות למשרות
קבועות בשל הכלכלה העכשווית החלשה, והם גם
אינם מעוניינים במשרות כאלו.
באופן מסורתי הייתה ביפן רק דרך אחת להתקדם
בחיים, והיום יש מספר גדל והולך של אנשים
צילומים: שמואל שקד