15 / 28
15
2008
יוני
עט השדה
פנימיית תלפיות ממוקמת בלב העיר חדרה,
,14-6
והיא קולטת לתחומה ילדים בסיכון, גילאי
המתחנכים ברוח החינוך הממלכתי דתי. עד שנת
פעל כפר הנוער תלפיות בעיקר כפנימייה
2000
השייכת לעליית הנוער, ופעילותו התמקדה
בשירותים פנימייתיים לילדים שיצאו להתחנך
מחוץ לביתם.
מדור המדבר לעידן הטיפול
המשפחתי
אצל רבים מאִתנו, למשמע הצירוף "כפר נוער",
עולה דימוי של מסגרת שוקקת שבה חיים ילדים
בקבוצות גיל, בליווי מדריך ואם בית. דימוי זה חרוט
בזיכרוננו מהסיפורים של פוצ'ו על דור הפלמ"ח
שמבניו היו שהתחנכו בפנימיות חקלאיות, כגון כדורי
ומקווה ישראל, ופיתחו הווי סביב בניית דמותו של
הצבר האולטימטיבי. אלא שתמונת המצב שונה
קצת. בשנים שבהן שככו גלי העלייה, החלו כפרי
הנוער לקלוט ילדים ממשפחות קשות-יום, שראו
בפנימייה אופק חינוך מבטיח יותר לילדיהן. בשנים
שלאחר מכן, נוסף על נערים ונערות שבחרו לגדול
בפנימייה כדי לחוות את המסגרת הפנימייתית או
לשפר את סיכוייהם ללימודים במגמות מיוחדות,
קלטו כפרי הנוער גם ילדים שרשויות הרווחה נאלצו
להעביר בעקבות משברים מתמשכים בבית.
עד לפני שבע שנים, התאים כפר הנוער תלפיות
לדימוי המקובל: בפנימייה נקלטו צעירים שהגיעו
מרחבי הארץ, מערד ועד קריית שמונה. הגישה
הרווחת בשנים אלה, בכפר הנוער תלפיות כבכל
הפנימיות בארץ, הייתה שהילדים המתחנכים
בפנימייה הם הלקוחות הבלעדיים שלה:
מטרת שהייתם בפנימייה היא לקבל אפשרות
לסוציאליזציה תקינה לתוך החברה הישראלית
וערכיה. ההורים, שמסיבות שונות לא יכלו לאפשר
לילדים תנאים כאלה, נותרו מעבר לגדר הפנימייה.
הדעה הרווחת הייתה שמכיוון שההורים הם בוגרים
ומגובשים, הטיפול בהם ייעשה בלשכות הרווחה
במקום מגוריהם, בעוד הילד זוכה בפנימייה לסביבת
חיים מיטיבה.
תנאי ההשמה בפנימיות הותאמו לתפיסות אלה:
היה מובן מאליו שמשפחה קשת-יום המתגוררת
באשדוד תתקשה לשמור על קשר יציב ועקבי עם
הילד או עם הפנימייה, אם הפנימייהשוכנת במרחק
כמה שעות נסיעה מביתם. הקשר עם ההורים
והמשפחות נותר תָחום בשבתות, אחת לשבועיים,
כשהילד מגיע אל משפחתו, וכן במסיבות, בחגים
ובסוף השנה. "חשבנו אז שמספיק יהיה לשלוח
הסעות להורים, שלוש עד ארבע פעמים בשנה,
כדי שיגיעו לחגים ולאירועים, ויוכלו להשתתף בחיי
הילד בפנימיה", אומר ד"ר אלי שטרית, מנהל
הפנימייה.
תחילת השינוי: ההכרה
בחשיבות ההורים בחיי הילד
בעת חינוכו בפנימייה
נדמה כי ההורים והילדים לא היו שותפים לאותן
עמדות שגיבשו את עולמם של דור המחנכים
בפנימיות. על אף המחסור הפיזי בבית ההורים
והמצוקות שליוו את חיי ההורים והילדים טרם
הכניסה לפנימייה, ילדים המשיכו להתגעגע לבית
ההורים, ופעמים רבות אף "הצביעו ברגלים", עזבו
את הפנימייה וחזרו לבית ההורים.
דוגמה מייצגת
פנימיית תלפיות -
לשינוי בתפיסת ההתערבות בתחום
הילדים בסיכון
איריס זילכה
כל מי שמכיר מקרוב את פעילות כפר הנוער תלפיות שבחדרה יכול לצפות לזה שבכל
ביקור במקום ייתקל בחידוש כלשהו: פרויקט חדשני, אנקדוטה או סיפור, שמהם ילמד
משהו חדש על מגוון אפשרויות הפעילות ועל זוויות הראייה בתחום פנימייה-ילדים-בית.
זו הסיבה שבחרנו להביא את סיפור תולדותיה של פנימיית תלפיות ואת השינויים שהנהיגה
בכל הקשור ליחסי פנימייה עם הקהילה הסובבת אותה. מכאן מובילה הדרך להבנת
ההתפתחויות והתמורות שחלו במערך הטיפול בילדים בסיכון ובמשפחותיהם
היא מנהלת
איריס זילכה
פרויקט “גשר" לבוגרי
פנימיות ואומנה, באשלים