10 / 28
10
2008
יוני
עט השדה
כמה מסגרות חינוכיות ייחודיות שישמשו, במאמץ
ממוקד ואינטנסיבי, מעין "מעבדת ניסוי" לדרכי
התמודדות יעילות עם תלמידים המתקשים לשרוד
80-
במערכת החינוך הפורמלית. כך נוסדו בשנות ה
- בשיתוף ג'וינט-ישראל, משרד העבודה והרווחה
ומשרד החינוך - כמה מסגרות חינוכיות קטנות,
שכל אחת מהן קלטה מספר מועט של בני נוער
בסיכון. מקצת המסגרות לא שרדו זמן רב, אך אלה
שהתמידו במלאכה המורכבת תרמו רבות לפיתוח
תפיסות עבודה עם נוער בסיכון, תפיסות שהטביעו
את חותמן במערכות רבות של חינוך ורווחה.
לאחר שנים אחדות שבהן התפתח בתכנית "מפנה"
גוף יֶדע עיוני לשיפור התפקוד הבית ספרי של נוער
נושר, החל שלב של התאמת התפיסה לטיפול
בתלמידים בסיכון במערכת החינוך הנורמטיבית
- טרם הנשרתם ממנה. תהליך זה היה ביטוי
למדיניות אי-הנשרה שקמה לצד מדיניות של
צמצום הפערים החברתיים (חוק אי-ההנשרה
.)2001
התקבל בכנסת בקיץ
החובה לשמור על התלמידים
הבעייתיים בין כותלי בית הספר
הניעהמערכותחינוך רבות ליזום
מהלכים ליצירת טיפול יעיל יותר
באותה אוכלוסייה, וכך, לעומת
פתרון מחוץ לכותלי בית הספר,
נוצרו פתרונות מגוונים בתוך
בית הספר. העשייה הענפה של
,
אשלים
ג'וינט-ישראל ועמותת
בשיתוף משרד החינוך, כפי
שזו באה לידי ביטוי בעשרות
"תכניות דגל" לקידום הטיפול
היעיל של מערכת החינוך
בתלמידים בסיכון, היא המקור
להתפתחות התפיסה החינוכית
הפסיכו-חברתית.
התפיסה היא ליבה של עקרונות ושיטות המנתבת
את העשייה החינוכית בבתי הספר לכיוונים שיש
בהם כדי לחולל מהפך בטיפול בתלמידים בסיכון.
על פי התפיסה הזאת, רק טיפול הוליסטי, המספק
בעת ובעונה אחת צרכים אישיים, חברתיים,
לימודיים ומשפחתיים, יש בו פתרון הולם לצורכיהם
של ילדים ובני נוער בסיכון. עוד עיקרון, המשמש
עמוד תווך בתפיסה זו, הוא חתירה מתמדת
להתאמה של מערכות החינוך לתלמיד כפרט. על
פי התפיסה, התמודדות עם סיכון מחייבת את איש
החינוך ליצור מפגש אמיתי עם התלמיד וללמוד את
צרכיו הייחודיים, מתוך הרחבה של גבולות התפקיד
המסורתי. תלמידים בסיכון זקוקים למחנכים
המסוגלים להכיל התנהגויות החורגות מהדרישות
הנורמטיביות, מחנכים הבונים בעבורם מהלכים
ד"ר פלורה מור
תפקיד התלמיד הוא מושג המכיל את
החובות הלא כתובות של תלמידים
ברוב בתי הספר:
. להביא לבית הספר את הציוד
1
הנדרש;
. לקבל את דרישות המסגרת;
2
. לקבל סמכות של מבוגרים;
3
. להכין שיעורי בית;
4
. להתמיד בביקורים בבית הספר;
5
. להתמיד בביצוע משימות הלימוד
6
השונות לפי יכולות התלמיד;
. ליצור קשרים עם מבוגרים ועם בני
7
גילו של התלמיד).
חינוכיים שיביאו לצמיחתם ולשילובם בחברה
הנורמטיבית. במסגרת זו אפשר לאפיין שלושהממדי
התנהלות של המורה בחינוך ובהוראה, התנהלות
שיש בה כדי לחולל תפנית מסיכון לסיכוי:
א' - גישה פרסונלית הרואה בתלמיד סובייקט שיש
לו צרכים אישיים; ב' - גישה המדגישה תקשורת
בין-אישית ומערכת יחסים מצמיחה בין המורה ובין
התלמיד ודמויות משמעותיות בחיי התלמיד; ג' -
גישה המכוונת ליצירת פדגוגיה המתאימה לצרכים
האישיים של התלמיד, התאמה הצומחת מיחס
חינוכי אישי ומיחסים בין-אישיים מגדלים.
ממד א' - גישה פרסונלית הרואה
בתלמיד סובייקט שיש לו צרכים
אישיים
מורים היוצרים ברית עבודה יעילה עם תלמידים
במצבי סיכון מתנהלים כסובייקטים שתפיסתם
הערכית-אידיאולוגית מכילה השקפות, אמונות,
עמדות חינוכיות, מחשבות והתנהגות המכוונות את
נוכחותם ומעורבותם האישית בתהליך ההתחנכות
של תלמידיהם. מודעותם להשפעתם המכרעת של
מבוגרים נוכחים, סובייקטים, על גדילה והתפתחות
של ילדים, היא ביסוד התגייסותם זו. המורים לומדים
- מניסיונם האישי והמשפחתי ומחוויות ההורות
שלהם - לחולל עשייה חינוכית מגדלת בקרב
תלמידיהם.
תהליכים תומכי גדילה של תלמידים בסיכון
מתאפשרים בעזרת מורים היודעים ללמוד
מהתנסותם האישית ומהתנסות של אחרים על
ההתנהגות האנושית ועל תהליכי צמיחה אנושיים.
התובנה האישית הניזונה מעולמו הפנימי של