13 / 28
13
2008
יוני
עט השדה
עם רשימה של ההתנהגויות שאינן מתאימות לבני
כיתתו, בציפייה שיתקן את מה שמקולקל." (טל)
פדגוגייתההתאמהמחייבתמעברממטרותחינוכיות
אחידות למטרות חינוכיות מובחנות המותאמות
לתלמיד כסובייקט. התייחסות של המורה
אל התלמיד מתוך הפרדה בין העולם
הרגשי לעולם הקוגניטיבי היא
עקב אכילס בניסיון לטיפול
יעיל בתלמידים בסיכון.
"רק השילוב בין הטיפוח
הרגשי והלימודי עובד.
הרבה מורים עושים רק
זה או רק זה ולכן זה
לא הולך. צריך להכיר
אותם - לא רק בתחום
הלימודי אלא גם האישי,
כולל המשפחה. ההתעניינות
בעולם האישי של התלמידים
היא אחד השבילים בדרך להקטנת
הניכור שיש בינינו לבין התלמידים
שנכשלו הרבה שנים בבית הספר. ההתעניינות
בתלמיד מולידה הבנות כיצד לעניין אותו בלימודים.
גם כשאתה מתאמץ לעניין אותו בלימודים וזה לא
עובד, אתה מברר מה חוסם אותו בלימודים בעולמו
האישי... כשאין שיחות, אין הבנות על המצב. אתה
מעביר שיעורי מתמטיקה לפי הספר ולא בודק על
איזה אוזניים החומר הזה נופל. וכשזה לא הולך
אתה מאשים את התלמידים בעצלנות ובחוסר עניין.
מקרוב התמונה שונה. הם רוצים ללמוד אך הם לא
יודעים איך, ואתה צריך להיות האומן המוצא לכל
תלמיד את המפתח שיפתח את לִבו למקצוע שלך,
ואתה לומד איך לשכנעו שכל אחד צריך להתחיל
ממקום אחד ולסיים במקום אחר... לדאוג לכך שהם
ירצו ללמוד, האחריות היא שלי. אינני יכול לטעון
נגדם שהם לא רוצים ללמוד." (סיריל)
סיכום
שנים רבות של עבודה מעשית במוסדות חינוכיים,
בשילוב למידה אקדמית מעמיקה, הובילו לגיבושה
של התפיסה החינוכית הפסיכו-חברתית: תפיסה
המושתתת על ידע רחב המשמש בסיס לעבודה עם
תלמידים בתהליכי סיכון, נשירה והדרה במסגרות
חינוכיות שונות. גישה זו מציבה אתגר הדורש שינוי
של תפיסת העולם החינוכית המסורתית; מיישום
התפיסה עולה כי דמויות חינוכיות משמעותיות
הקשורות בחיי הילד בבית הספר יכולות לספק
תחליף של ממש לפסיכותרפיה, שכן ביכולתן
לקיים עמו קשרים של הזנה והכוונה בסביבה
הטבעית - קשרים התורמים להתפתחות הילד
ולגדילתו מתוך התמודדות יומיומית עם מטלות
לימודיות, רגשיות וחברתיות.
התפיסה החינוכית הפסיכו-חברתית בשירות הגדילה של תלמידים תת-משיגים ובסיכון
העשייה במשך השנים כללה הובלת שינויים ביכולת
של מערכות חינוך ושל קובעי מדיניות להצמיח
תלמידים תת-משיגים ובסיכון בגיל בית הספר
היסודי, חטיבתהביניים והתיכון; העשייה כללהפיתוח
אישי ומקצועי של מנהלי מוסדות חינוך, יועצים
חינוכיים ופסיכולוגים חינוכיים, וכן פיתוח של יכולת
האקדמיה להכשיר עובדי חינוך ומטפלים מיומנים
לעבודה עם תלמידים תת-משיגים ובסיכון.
ואלה כמה מתכניות הדגל:
- תכנית התערבות חינוכית פסיכו-חברתית
סביבת החינוך החדשה
למערכות חינוך המבקשות לפתח מסוגלות פרטנית ומערכתית
לעשייה חינוכית בעלת ערך בקרב תלמידים בסיכון. התכנית היא
, בשיתוף משרד החינוך.
אשלים
פרי יוזמה של ג'וינט-ישראל ו
- תכנית התערבות חינוכית פסיכו-חברתית לחטיבות
רווחת הפרט
ביניים ולתיכונים, שמטרתה להכשיר את בתי הספר לשלב תלמידים
,
אשלים
בסיכון בכיתות הטרוגניות. התכנית היא פרי יוזמה של
בשיתוף משרד החינוך.
(מרחב למידה אחר) - תכנית התערבות חינוכית פסיכו-
מל"א
דידקטית לחטיבות ביניים ולתיכונים, שמטרתה להגמיש את סביבת
הלמידה כך שתהלום את צורכי התלמידים בסיכון העומדים בקצה
, בשיתוף משרד החינוך.
אשלים
הרצף. התכנית היא פרי יוזמה של
(אינדיבידואציה, דעת, מוביליות) - תכנית התערבות חינוכית
אד"ם
פסיכו-חברתית ופסיכו-דידקטית לבתי הספר היסודיים, שמטרתה
להכשיר את בתי הספר לשלב תלמידים בסיכון בכיתות הטרוגניות.
, בשיתוף משרד החינוך.
אשלים
התכנית היא פרי יוזמה של
(מענה רווחתי, חינוכי בריאותי) - תכנית התערבות חינוכית
מרח"ב
פסיכו-חברתית, פסיכו-דידקטית וקהילתית לבתי הספר היסודיים
בפריפריה המקיימים יום חינוך ארוך; מטרתה - להכשיר את בתי
הספר לשלב תלמידים בסיכון בכיתות הטרוגניות ולשלב את
, משרד החינוך
אשלים
ההורים בקהילה. התכנית היא פרי יוזמה של
וקרן רש"י.
התמודדות עם
סיכון מחייבת את
איש החינוך ליצור
מפגש אמיתי
עם התלמיד
וללמוד את צרכיו
הייחודיים
)2003 ,
התפיסה קיבלה תוקף במחקר עומק (מור
ובעבודת שדה רחבת-היקף בניהולו של ד"ר רמי
. המטרה - לשפר את
אשלים
סולימני, מנכ"ל
יכולותיהם המקצועיות של אנשי חינוך ומטפלים
לתמוך בתלמידים בסיכון. מובילי היוזמה הם ג'וינט-
, בשיתוף משרד החינוך
אשלים
ישראל ועמותת
על כל אגפיו. אנשי מקצוע רבים תרמו להעמקת
התפיסה ולהרחבתה, ועם הבולטים בהם נמנים ד"ר
רמי סולימני, ד"ר יצחק מנדלסון, רינה בר-לב, ד"ר
איתמר לוריא, ד"ר מיכל ראזר, גליה אריאלי, דיתי
אבניאלי, גלית נהור ורבים אחרים.
התפיסההחינוכיתהפסיכו-חברתית, בהיותהדינמית
מטבעה, אינה מפסיקה להתעדכן ולהתפתח.
לקריאה נוספת, ראו רשימת מקורות מקיפה באתר
www . ashalim . org . il אשלים
של