9 / 28
9
2008
יוני
עט השדה
שיש לטפל בה. הקושי הפנימי, המתבטא באימוץ
התנהגויות לא סתגלניות אלה, ייחודי לכל תלמיד
ותלמיד, והוא מחייב התייחסות שונה של הסביבה
החינוכית. הסיכון הוא בעיקרו תוצר של יחסים בין-
אישיים לא מספקים, שבהם צורכי הילד הייחודיים
אינם זוכים למענה מתאים מדמויות קרובות
בסביבתו. מכאן הצורך בהבניית מרחב חינוכי
הממשיך ומרחיב את יכולת ההחזקה של המשפחה
ומאפשר את הגשמת העצמיות של התלמיד ואת
מימוש תפקיד התלמיד.
כדי להצליח בתפקיד התלמיד לאורך שנות
ההתחנכות בבית הספר, הילד זקוק למטען בסיסי;
בלעדיו הוא יהיה תת-משיג, לא ישתלב מבחינה
חברתית ולא יסתגל למסגרת החינוכית. המונח
מטען בסיסי משמעו בשלות קוגניטיבית ורגשית
במידה המאפשרת לתלמיד לקלוט ולעבד ידע חדש,
ליצור קשר עם בני גילו ועם מבוגרים, לקבל סמכות,
להיענות לדרישות המסגרת ולתפקד באופן עצמאי,
כמצופה מבני גילו. מטען בסיסי זה מתפתח בדרך
כלל בסביבה הראשונית - במשפחה, ובמסגרות
החברתיות שהילד משתייך אליהן - המעון, הגן
ובית הספר. כדי לצייד את הילד במטען בסיסי זה,
על הסביבה הראשונית להיות בעלת איכויות של
החזקה ושל התאמה פעילה לצרכיו. לבית הספר
יש כאן תפקיד מכריע, בהיותו גורם מגן המעשיר
את המטען הבסיסי של הילד ומונע תהליכי סיכון.
כל תלמיד ותלמידה, שאינם מצוידים דיים במטען
הבסיסי המאפשר להם להשתלב ולתפקד תפקוד
נורמטיבי, ראויים לפתרון שיספק את מחסורם
ויבטיח את המשך התפתחותם האישית, הלימודית
והחברתית. המורים המלמדים תלמיד דרך שגרה,
גם אם הוא מקבל עזרה ייחודית בדמות חונך או
שעות תגבור, אם אינם מעניקים לו חוויית למידה
משמעותית ומספקים את צרכיו הבסיסיים, הרגשיים
והחברתיים - חסכיו ילכו ויתעצמו, פערי התפקוד
שלו יעמיקו ויתרחבו ועמם יסלימו תהליכי הסיכון
והניתוק. המורים הקרובים לתלמיד נדרשים לפרוס
עליו את חסותם. האחריות לתלמיד שהם מוכנים
לקבל עליהם היא בבחינת דוגמה אישית המעודדת
את התלמיד לקבל אחריות על מסלול חייו. המורה,
המגן על התלמיד מפני הסלמה של תהליכי סיכון
ומעשיר את המטען הבסיסי שלו, ירחיקו בהדרגה
מכרוניקת הכישלון הידועה מראש.
התפתחותה של התפיסה
החינוכית הפסיכו-חברתית
הזרעים הראשונים להתפתחות התפיסה נזרעו
במסגרת "מפנה", פרויקט לבני נוער בנשירה ובסיכון
בירושלים, שייעודו המרכזי הוא שילובם המחודש
של בני הנוער בחינוך הפורמלי. הנערים שלמדו
ב"מפנה" הטרידו את מנוחתם של אנשי החינוך
בשל הדרישה של הממונים להחזירם לתפקוד תקין.
על אף גילם המתקדם של הנערים, רובם התאפיינו
בהתנהגות שאינה הולמת את גילם הכרונולוגי,
ואירועים חריגים התרחשו בתדירות גבוהה.
הניסיון שהלך והצטבר ב"מפנה", ביצירת מוביליות
מניתוק לשילוב של הנוער, הביא את הצוות החינוכי
לדבוק באמונה שאפשר ליצור תנאים המגבירים את
סיכויי הצמיחה והמוביליות של בני נוער בסיכון. כך
החלו להתפתח שיטות התערבות שסימנו פריצת
דרך ממשית למתבגרים רבים בסיכון, ולמערכת
החינוך הן שימשו מצפן לפיתוח התפיסה של
התערבות חינוכית פסיכו-חברתית מגדלת.
התפיסה החינוכית הפסיכו-חברתיתמושתתתעל מאגר יֶדע עשיר המקשר
בין דיסציפלינות שונות (פילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וחינוך) ומשלב
מושגי יסוד, שיטות, אסטרטגיות וכלים יישומיים כדי לקדם עשייה חינוכית
בבית הספר בקרב ילדים ובני נוער בסיכון ובקרב הוריהם. התפיסה כוללת
גם מערך להכשרת המחנכים והמטפלים, מבחינה מקצועית ואישית, כדי
שיוכלו לצייד תלמידים הנתונים במצבי סיכון ומצוקה בכלים שיאפשרו
להם להתגבר על המכשולים בדרכם, להשתלב בחיי בית הספר ולממש
את יכולותיהם במידה המיטבית.
תכנית "מפנה" והתפיסה שהחלה להתגבש
במסגרתה פעלו על רקע שיח ממלכתי המתנהל
בישראל זה שנים רבות, הפערים החברתיים
ההולכים ומתרחבים והתפיסה הרווחת בקרב
קובעי המדיניות - שהדרך למוביליות חברתית
עוברת במערכת החינוך. הוויכוח הציבורי נסב על
הדרכים שיביאו לשינוי ממשי. ההתעניינות הגוברת
של רשויות החינוך והרווחה בחיפוש אחר פתרונות
להיעדר שוויון ההזדמנויות הניבה יוזמות חדשות:
בפעם הראשונה הוחלט להפעיל תכניות חינוכיות
שמטרתן להכשיר את מערכות החינוך לפעול
לקידומם של תלמידים בסיכון. מדיניות ההנשרה
שהייתה נהוגה לפנים במספר לא מבוטל של
מסגרות חינוך הוחלפה במדיניות משרד החינוך
שתבע לצמצם את הנשירה.
מדיניות זו פעלה וממשיכה לפעול כזרז לחיפוש
דרכים יצירתיות לטיפול בתלמידים בסיכון, שכן
החזקתם במערכת החינוך ללא פתרונות הולמים
בעבורם היא בגדר "פצצה מתקתקת". מדיניות
זו של חיפושי דרך, שנוצרה בשל הצורך לכלול
תלמידים בסיכון במערכות חינוך, הייתה מנוף
לגיבוש התפיסה החינוכית הפסיכו-חברתית.
בשלבי העיצוב הראשונים של המדיניות - לשילוב
תלמידים בסיכון בבתי הספר ולמניעת הנשירה
- החלו להתגבש כמה תכניות טיפול מובילות,
במטרה להשיבם לזרם המרכזי. הרעיון היה להקים
התפיסה החינוכית הפסיכו-חברתית בשירות הגדילה של תלמידים תת-משיגים ובסיכון