89 / 148
ביטוי אף בהחלטת השופט סולברג בעניין קריאף.
הנה כי כן, אף ראיות ישירות המובאות לפני בית
המשפט אינן נקיות מהליך הסקת מסקנות, אם על
ידי העד ואם על ידי בית המשפט.
ביטול הפרקטיקה של העברת הנטל אל
ד)
הנאשם להביא ראיות לאפשרות התקיימותו של
תרחיש מזכה בתיק נסיבתי עלול לשמש תמריץ
שלילי לנאשמים למסור את התרחיש המזכה. יש
לזכור כי באופן רגיל, לנאשם חף מפשע יש הגישה
הטובה ביותר אל התרחיש המזכה, ולפיכך יש לת
־
מרץ אותו למסור את התרחיש כדי להפחית את
הסיכון מפני הרשעת שווא, בייחוד במקרים שלא
עולה מחומר החקירה שום תרחיש מזכה. מנקודת
מבט זו, לא פחות משמדו
־
בר בנטל המוטל על הנא
־
שם, מדובר במסגרת דיונית
המאפשרת לנאשם להוכיח
את חפותו.
החשש ממדרון חלקלק
ה)
אינו ממשי, שכן בית המשפט
לא אמור להגיע לשלב הש
־
לישי מקום שאין בו ראיות
המסבכות את הנאשם במידה
מספקת. אכן, העברת הנטל
דורשת רק מסקנה לכאורית
כי הנאשם ביצע את העבי
־
רות ולא מסקנה בדבר אש
־
מתו מעבר לכל ספק סביר,
אך בדיוק בשל כך גם במס
־
גרת השלב השלישי נשמר שיקול הדעת המלא לבית
המשפט, והוא חייב לבחון באופן עצמאי תרחישים
מזכים העולים מהראיות, כך שאי החזרת נטל הבאת
הראיות על ידי הנאשם אינה מובילה להרשעה
אוטומטית.
לסיכום, אם ראיות נסיבתיות אכן אינן נופלות
מראיות ישירות, הרי שמרגע שהסתיימה פרשת
התביעה, ולא התקבלה טענת "אין להשיב לאשמה",
מוצדק לדרוש מהנאשם תגובה לראיות המפלילות
נגדו, בין שהן נסיבתיות ובין שהן ישירות. בשני
המקרים הנאשם אינו חייב להביא ראיות להוכחת
חפותו, אך שתיקה או אי הצגת תרחיש מזכה ייזקפו
לחובתו.
פנינו לאן?
הודאת נאשם, שבמובנים רבים היא הישירה שב
־
ראיות - משום שהיא עשויה ללמד על היסוד העובד
־
תי ועל המחשבה הפלילית של הנאשם גם יחד ממקור
ראשון - אינה מלכת הראיות זה מכבר, ונראה כי טוב
שכך (בועז סנג'רו "ההודאה כבסיס להרשעה - האומ
־
נם 'מלכת הראיות' או שמא קיסרית הרשעות השווא"
ד, 542 (5002)). עדויות ישירות של עדים
עלי משפט
נתונות לחקירות נגדיות ממושכות בנוגע לאמינו
־
תם ולמהימנותם של העדים, והן מכורסמות תדיר
בשל חקירות נגדיות מוצלחות, אולי מוצלחות מדי,
ואף מכוחם של מחקרים הנוגעים למגבלות התפיסה
Simon
Dan
,
In
Doubt
:
The
והזיכרון של העדים (
Psychology of
the Criminal
). אל
Justice
Process
(2012)
מול כל אלה ניצבות הראיות
הנסיבתיות שמבוססות לרוב
על אדנים שונים, חלקם מד
־
עיים, ולכן נמצאות לא אחת
אמינות יותר מראיות ישי
־
Kevin
Jon Heller
,
The
רות (
Cognitive
Psychology
of
Circumstantial
Evidence
,
105
Mich
Law
Rev
. 241,
ה
�
(6002( 552-252). אשר ל
ליך הסקת המסקנות, הרי
זה תפקידו של בית המשפט
בכל תיק, בין שהוא מבוסס
על ראיות ישירות ובין שהוא
מבוסס על ראיות נסיבתיות, והזהירות יפה להסקת
מסקנות מראיות ישירות כשם שהיא יפה להסקת
מסקנות מראיות נסיבתיות.
מאז ימי התלמוד הבבלי חלו כמה התפתחויות מד
־
עיות מרחיקות לכת, המצדיקות יחס שונה מהגישה
הראשונית הספקנית של המשפט העברי לראיות נסי
־
בתיות - לא רק בגלל צוק העיתים אלא בעיקר בגלל
התפתחויות המדע וניסיון החיים המצטבר. האתגר
האמיתי כיום אינו קשור אפוא ביצירת היררכיה בין
סוגי הראיות השונים, משום שלכל סוג ראיה יתרו
־
נותיו וחסרונותיו; האתגר האמיתי הוא לרתום את
ההתפתחויות המדעיות ואת ניסיון החיים המצטבר
לשיפור הדיוק של ההחלטה השיפוטית.
ההכרעה השיפוטית
מבוססת על הליך של
הסקת מסקנות לא רק בתיק
המושתת על ראיות נסיבתיות
- גם בתיק המושתת על
ראיות ישירות על בית
המשפט להסיק מסקנה
מהעדות הישירה ולבחון
אם אפשר לבסס עליה
עובדה מרשיעה אם לאו
89
׀
עורך הדין
אפריל 5102