85 / 148
אחרת אכיפת פסק הבוררות תהיה מוטלת בספק.
עורכי דין רבים מניחים כי מוסד בוררות יתייחס
לסעיף ברירת דין ככולל "הסכמה משתמעת" על
מקום עריכת ההליך (במילים אחרות, סעיף הקובע
החלת דין מדינה פלונית יתפרש כהסכמת הצדדים
שבאותה מדינה ייערך הליך הבוררות). זוהי מסקנה
מוטעית. בהליך ברירת הדין, מוסדות בוררות (כגון
) מביאים בחשבון שיקולים שונים,
WIPO
ו־
ICC
שלא את כולם אפשר לזהות בזמן עריכת ההסכם.
נושא המיקום חשוב מכדי להשאירו פתוח לספקות,
לכן חשוב להידרש אליו מפורשות בהסכם הבוררות.
- שפת ניהול הבוררות
Language
ככלל, מוסדות הבוררות הגדולים יסכימו לקבל
תניה כי הבוררות תנוהל בשפה האנגלית. עם זאת,
במקרה שהצדדים לסכסוך הם מארצות ששפתן
הרשמית אינה אנגלית, ובהיעדר אזכור לכך בהס
־
כם, הרי שהצדדים חופשיים לקבוע כל שפה אחרת
כשפת ניהול הבוררות.
אין להניח שמוסד הבוררות יבחר בוודאות את
השפה שהלקוח שלך מעדיף. לכן חשוב להוסיף בה
־
סכם הבוררות את השפה שבה הלקוח שלך רוצה
לנהל את הבוררות.
- החרגה
Carve out
פסקת "החרגה" היא פסקה שתפקידה להוציא
הליכים מסוימים אל מחוץ לתחולת הסכם הבוררות.
מטרתה העיקרית היא לוודא שיהיה אפשר להגיש
כגון צו מניעה או צו
-
בקשות לסעדים מן היושר
לבית משפט בכל מקום שבו יעלה
-
עיקול נכסים
צורך לבקש סעד שאין ביכולתו של הבורר לתת (לפ
־
חות לא באופן יעיל).
לרוב ממוקמת פסקת ההחרגה בתחילת סעיף
הבוררות, ואפשר לנסחה כך:
"Except with respect to motions or
applications for equitable relief, any and
all disputes or claims..."
תרגום: "... למעט הליכים ובקשות לסעדים
מן היושר, בכל סכסוך וטענה..."
על פי הדין של מדינות רבות (לרבות ישראל וארצות
הברית), קיומו של הסכם בוררות ככלל אינו מכשול
בפני בית המשפט להעניק סעדים מן היושר, גם במ
־
קרה שההסכם שותק בדבר סעדים אלה. על כן החרגה
לרוב אינה נחוצה בהסכמי בוררות שאינם בינלאומיים.
עם זאת, בעת ניסוח הסכם בינלאומי אין לדעת
באיזו מדינה הלקוח שאתה מייצג יצטרך לבקש מבית
משפט לתת סעד מן היושר. במצב דברים זה, וככל
שניסוחו של סעיף הבוררות הוא רחב יותר, הלקוח
עומד בפני הסיכון שבית משפט של מדינה זרה יסרב
להיעתר לבקשה לסעד מן היושר. לכן סעיף החרגה
הוא הכרחי כמעט בכל הסכם בוררות בינלאומי.
עולה השאלה מה בדבר שימוש במודל של סעיף
בוררות של מוסד בוררות בינלאומי. מעולם לא נת
־
קלתי בסעיף של מוסד שכולל החרגה עבור בקשה
לסעד מן היושר או נותן הגדרה ברורה למושג "תבי
־
עה" בהוספת תביעות של צדדים שלישיים. בנו
־
סף, לרוב סעיפים כאלה כמעט לא דנים (במפורש)
בהוצאות ההליך, אולי מפני שהאינטרס של מוסדות
הבוררות הוא שהצדדים לחוזה לא יתמקדו בעלויות
הליך הבוררות בשלב של ניסוח ההסכם. מסיבות
אלה, לרוב איני רואה בהסכמי הבוררות של מוסדות
בוררות בינלאומיים מודלים יעילים ומספקים.
85
׀
עורך הדין
אפריל 5102