89 / 148
במשך כשמונה שנים, מאז הייתה בת שלוש ועד
גיל 11. המתלוננת לא זכרה את האירועים, ובניגוד
לאירועים אחרים - למשל תקיפה מינית בידי שכנהּ
כשהייתה בת שמונה - הם גם לא תועדו ביומנה
ובכתביה. רק כעבור שנים, לאחר שחלמה חלום ובו
ראתה את עצמה מקיימת יחסים עם אביה, היא
הוצפה בתחושת זיכרון של האירועים. השאלה המ
־
רכזית שהייתה במחלוקת במקרה זה, כמו גם בכמה
מקרים דומים בשנים האחרונות, היא אם רצף של
אירועים טראומטיים יכול להיעלם לחלוטין מהזי
־
כרון ולצוף שוב בחלוף שנים רבות. לא הייתה מח
־
לוקת כי המתלוננת אכן מאמינה שהזיכרונות שלה
משקפים את שהתרחש, אולם למול הטענה של זי
־
כרון מודחק ששוחזר טענה ההגנה כי מדובר בזיכרון
שגוי של אירועים שלא התרחשו.
שתי החלופות נראות מוזרות. ניסיון החיים שלנו
מלמד שאירועים משמעותיים לא נעלמים לחלו
־
טין מהזיכרון ואז צפים. הניסיון הזה גם לא מכיר
בקיומם של אירועים משמעותיים שנטמעים בזיכרון
אף שלא אירעו מעולם. השאלה אם תחושה של זיכ
־
רון טראומטי מודחק ששוחזר משקפת זיכרון אמיתי
היא שאלה מדעית. ולכן בית המשפט העליון הורה,
בצדק, כי ההכרעה חייבת להתבסס על עדויות מומ
־
חים שיסייעו לבית המשפט להכריע בה.
אלא שבקהילה הפסיכולוגית יש מחלוקת חריפה
וסוערת זה עשורים מספר בדבר קיומם ומהימנותם
של זיכרונות מודחקים משוחזרים. ככלל, רבים מה
־
מטפלים מאמינים כי אנשים משחזרים זיכרונות
טראומטיים שהודחקו ונעלמו. מנגד, מרבית אנשי
המחקר והמדע בתחום סבורים כי אין לאמונה זו
בסיס מדעי. מחקרים של חוקרים מובילים מצי
־
גים גם הסבר חלופי לתחושות הזיכרון ומראים כי
בתנאים מסוימים אנשים מפתחים זיכרון שגוי של
אירועים טראומטיים שלא אירעו במציאות.
גם בפרשת הזיכרונות המודחקים עמדו לפני בית
המשפט עדויות מומחים משני צידי המתרס. מחד
גיסא - קלינאים אשר הציגו את אמונתם בתאוריה,
ומנגד - חוקר זיכרון שהראה שאין לתאוריה אישוש.
בית המשפט קבע שאין לו יומרה להכריע במחלוקת
המדעית, אך בפועל העדיף את עמדת הקלינאים כי
זיכרון של התעללות מינית מתמשכת יכול להיעלם
לחלוטין ולצוף מחדש כעבור שנים.
אופן ההכרעה בין עמדות המומחים בתיק זה מעורר
קשיים אחדים. ראשית, בית המשפט העליון התעלם
מהמבחנים שנקבעו לקבילות עדות מומחה בפסיקות
קודמות. כך בעניין מצגורה, שהוכרע רק כמה חודשים
קודם לכן, נקבע כי אין לתת משקל לעדות של מומחה
להשוואת טביעת נעל בשל היעדר בסיס מדעי. באותו
עניין קבע בית המשפט כי אם בעבר הסתפקו בתי
המשפט בבחינה אם התאוריה המדעית של המומחה
מקובלת בדיסציפלינה המדעית הרלוונטית (הלכת
יש
Daubert
), כיום לאחר אימוצה של הלכת
Frye
לבחון גם אם התאוריה עברה ביקורת עמיתים; מהו
89
׀
עורך הדין
ינואר 5102
ט
ק
י
ו
ר
פ
פסקי הדין
הגדולים
2014