112 / 148
מדובר בהלכה מודרנית,
חדשנית ואמיצה, אך
לצד החדשנות קיים
חשש כי רשויות המס
יתקשו ביישומה
ובהפעלת מבחני העזר
שהיא מאמצת. ההלכה
מותירה שיקול דעת רחב
למנהל מיסוי מקרקעין
ומכניסה לזירה אלמנטים
של חוסר ודאות וקושי
בתכנון מס לגיטימי
מבני הזוג לפני הנישואים.
בית המשפט העליון החליט פה אחד, בהרכב מצו
־
מצם של שלושה שופטים בלבד, להפוך את ההלכה,
וקבע כי "חזקת התא המשפחתי" היא חזקה הניתנת
לסתירה. שופטי ההרכב נחלקו בנוגע למתווה לס
־
תירת החזקה. דעת הרוב (דנציגר וברק־ארז) קבעה
כי כדי לסתור את החזקה, על בני הזוג לעמוד בשני
תנאים מצטברים: קיומו של הסכם יחסי ממון הקובע
הפרדה רכושית ביחס לנכסים שהביא כל אחד מהם
לתא המשפחתי, וכן הוכחה כי קיימו בפועל הפרדה
רכושית. לשם כך אפשר להש
־
תמש באבני הבוחן המשמשות
בדיני המשפחה לבחינת השיתוף
שנוצר בנכסים חיצוניים, ואשר
הוכרו בה"ב 5/1102 - מגורים
משותפים, מימון משותף, תש
־
לום משכנתה משותף ותשלום
דמי שכירות לחשבון בנק משו
־
תף, ואין מדובר ברשימה סגורה.
בית המשפט העליון החזיר את
התיק למנהל מיסוי מקרקעין כדי
שיבחן אם בנסיבות אותו מקרה
הצליחו בני הזוג לסתור את הח
־
זקה.
אין ספק כי מדובר בהלכה מו
־
דרנית, חדשנית ואמיצה, אך לצד
החדשנות קיים חשש כי רשויות
המס יתקשו ביישומה ובהפע
־
לת מבחני העזר שהיא מאמצת.
ההלכה מותירה שיקול דעת רחב למנהל מיסוי מק
־
רקעין ומכניסה לזירה אלמנטים של חוסר ודאות
וקושי בתכנון מס לגיטימי. דוגמה לשאלה אחת
מני רבות שעלולה להתעורר היא אם בני זוג שכל
אחד מהם מגיע לנישואים עם דירת מגורים משלו,
צריכים להקפיד שלא להתגורר באף אחד מהדירות
ולרכוש או לשכור דירה שלישית כדי להוכיח הפר
־
דה רכושית; אם יהיה אפשר להוכיח את ההפרדה
הרכושית למרות מגורים באחת הדירות על דרך של
הסדרת תשלום דמי שכירות על ידי בן זוג אחד לשני,
לחשבון בנק נפרד וכדומה.
להלכת שלמי עשויות להיות השלכות משמעו
־
תיות על מערך הפטורים וההקלות החדשים במיסוי
מקרקעין. אנו נתמקד בהשלכות ההלכה על סעיף
94ב(2) לחוק (פטור לדירה יחידה), סעיף 94ב(5)
לחוק (פטור מוריש) ועל חישוב המס הליניארי
החדש לפי סעיף 84א(ב2) לחוק.
סעיף 94ב(2) לחוק בנוסחו לאחר תיקון 67 לחוק
מאפשר לנישום שהדירה הנמכרת היא דירתו היחי
־
דה למכור אותה בפטור מלא ממס שבח, בכפוף לת
־
קרת שווי בסך 5.4 מיליון שקל. תנאי לתחולתו של
הפטור הוא כי המוכר לא מכר בפטור לפי סעיף זה
דירה אחרת ב־81 החודשים שקדמו למכירה. תנאי
נוסף קבוע לנישום המבקש לע
־
שות שימוש בפטור זה בתקופה
שבין 4102.1.1 ליום 7102.21.13
("תקופת המעבר") והוא כי נכון
ליום 4102.1.1 הוא היה בעלים
של דירה יחידה.
הלכת שלמי עשויה להרחיב
את תחולת הפטור, כך שייתכנו
מקרים שבהם אף שבבעלות
התא המשפחתי שתי דירות
מגורים, הרי שכל עוד יוכלו בני
הזוג לסתור את חזקת התא המ
־
שפחתי על פי הכללים שנקבעו
בהלכת שלמי, יוכל התא המ
־
שפחתי ליהנות משני פטורים
מסוג זה, בזה אחר זה, ללא צורך
להמתין 81 חודשים. כן יוכל תא
משפחתי זה לטעון לתחולתו של
מ
�
סעיף 94ב(2) לחוק בתקופת ה
עבר, אף שבבעלותו שתי דירות נכון ליום 4102.1.1.
סעיף 94ב(5) לחוק מותנה בכך שדירת הירושה
הייתה דירתו היחידה של המוריש, וכי אילו היה
המוריש בחיים היה זכאי למכור אותה בפטור ממס.
הלכת שלמי פותחת פתח לתחולת הסעיף גם בנ
־
סיבות שבהן היו לתא המשפחתי של המוריש יותר
מדירת מגורים אחת, אם יהיה אפשר להוכיח כי תא
משפחתי זה שמר על הפרדה רכושית.
סעיף 94ב(1) לחוק (פטור לדירת מגורים אחת
לארבע שנים) אמנם בוטל בתיקון 67 לחוק, אך עד
לשנת 8102 יש לו השלכה על זכאויות לפטור בכל
הנוגע לשימוש בשיעור המס הליניארי החדש. אחת
ההגבלות לשימוש בשיעור זה בתקופת המעבר היא
ינואר 5102
עורך הדין
׀
112
ט
ק
י
ו
ר
פ
פסקי הדין
הגדולים
פ
ו
2014