110 / 148
זי מתאר השופט עמית את השתלשלות פסיקת בתי
המשפט המחוזיים שיצאו נגד אי הצדק שיצרה הלכת
. חלקם בחרו, כמעט במפגיע, לפסוק נגד
אבו סרייה
ההלכה המחייבת, ואחרים מצאו פטנטים, כגון תש
־
לומים עיתיים או תשלומים שעירבו תשלום אחד
ותשלומים עיתיים, והכל כדי להתמודד עם התחושה
הקשה של אי צדק. עתה בית המשפט העליון - בהרכב
של חמישה שופטים - ביטל את הלכת אבו סרייה; אם
בית המשפט שדן בתביעת הנזיקין קובע תוחלת חיים
מקוצרת, הוא יחשב את ניכוי הקצבאות לתקופה המ
־
קוצרת בלבד.
ככל פסק דין פורץ דרך, יהיה
צורך לבחון את השפעתו במבחן
הזמן. הבחינה תתייחס למעגלי
השפעה שונים. במסגרת ההת
־
פתחות העתידית הישירה יהיה
מקום להרהר אם פסק הדין אל
־
חבאנין הוא "חד־כיווני" (וחל רק
כאשר תוחלת החיים של הניזוק
קצרה) ולטובת ניזוקים, או שמא
הוא "דו־כיווני", וחל גם כאשר
תוחלת החיים של הניזוק ארוכה
באופן המגדיל את הניכוי לרעת
ניזוקים ולטובת מזיקים. ניצנים
לקריאה החד־כיוונית מודגשים
בין היתר בפסק דינו של השופט
זילברטל. כמו כן, העדפת הני
־
זוק מקבלת ביטוי מפורש בחוק
עצמו, הקובע מצבים שבהם הני
־
זוק מקבל יותר מ"המגיע לו" (למשל, כשהתביעה
כולה נבלעת בקצבאות, יזכה הניזוק במקרים רבים
לתוספת של %52 מנזקו הממשי, וזאת על חשבון
המל"ל).
מעגל השפעה נוסף שיעמוד לבחינה הוא הקשר
הכללי בין קביעות המל"ל ובין קביעות בתי המש
־
פט. ככלל, הפסיקה מנכה את הקצבאות המשולמות
בפועל, גם כשאלה מבוססות על נכויות גבוהות פי
כמה מאלה הנפסקות על ידי בית המשפט ולפי המצב
בעת פסק הדין. במילים אחרות, ייתכן מצב שבו ני
־
זוק זוכה לפיצוי ולאחוזי נכות נמוכים בבית המשפט,
אך הסכומים המנוכים גבוהים. עד עתה בתי המש
־
פט לא הביאו בחשבון את האפשרות שהמל"ל ישנה
את קביעותיו בעתיד ויעמיד את הנכות על הנכות
ה"אמיתית" (זו שנקבעה בפסק הדין). משנקבעה
בפרשת אלחבאנין עדיפות קביעתו של בית המשפט
על דיני הביטוח הלאומי, האם תועדף קביעת הנכות
שנקבעה בהליך משפטי מסודר על פני קביעת המל"ל
ויופחת הניכוי? יתרה מזו, בית המשפט העליון קיבע
בעבר את אחוז ההיוון הכללי של דיני הנזיקין על
שיעור של %3 כדי ליצור הרמוניה עם תקנות ההיוון
של המל"ל. זאת, למרות שספק רב אם בנתונים הכ
־
לכליים הקיימים היום (לרבות התשואה על החיס
־
כון הסולידי) יש כדי להצדיק שיעורי היוון גבוהים
כל כך (באנגליה למשל הופחתו
שיעורי ההיוון הנזיקיים). האם
פרשת אלחבאנין תסמן את קץ
ההיצמדות האוטומטית למספרי
המל"ל? לקביעה אפשרית כזאת
עשויה להיות השפעה דרמטית
על שיעורי הפיצויים הנפסקים,
שכן הפחתה בשיעור ההיוון מג
־
דילה משמעותית את הפיצויים.
ומעגל ההשפעה המסק
־
רן ביותר נוגע לשאלה הכללית
של פסיקת פיצויים. בתקופת
כהונתו של השופט ריבלין בבית
המשפט העליון תרם הוא תרו
־
מה נכבדה לקביעת כללי פיצוי
כלליים, ועם אלה אפשר למנות
פינץ נ' הראל
את ע"א 50/09901
(6002) (העמדת אובדן שכר
בשנים האבודות על %03 למי שחסר תלויים), ע"א
(5002) (הפיצוי לקטין
מגדל נ' אבו חנא
10064/02
ייעשה על בסיס השכר הממוצע הכללי), וכן, גם
הלכת אבו סרייה עצמה. כללים אלה תרמו לאחי
־
דות הסכומים הנפסקים (ובמידה מסוימת לשוויון
בין ניזוקים) וליעילות בתי המשפט, גם כשייתכן
שבאו על חשבון הניזוקים (כגון הסתמכות על שכר
ממוצע גם כאשר הקטין היה בעל נתוני פתיחה סו
־
י
�
אטינגר נ' ע
ציואקונומיים טובים: ע"א 60/0899
(9002)). האם פסק דין אלחבאנין
ריית ירושלים
הוא תחילת תנועת המטוטלת לצד השני, מקידוש
ערך היעילות - לכיוון פסיקת פיצוי "לפי המידה"?
ימים יגידו.
ככל פסק דין פורץ דרך,
יהיה צורך לבחון את
השפעתו במבחן הזמן.
מעגל ההשפעה המסקרן
ביותר נוגע לשאלה
הכללית של פסיקת
פיצויים: האם פסק דין
אלחבאנין הוא תחילת
תנועת המטוטלת לצד
השני, מקידוש ערך
היעילות - לכיוון פסיקת
פיצוי "לפי המידה"?
ינואר 5102
עורך הדין
׀
110
ט
ק
י
ו
ר
פ
פסקי הדין
הגדולים
פ
ו
2014