

להקמת מסגרת להכשרת מורים לאידיש. "אין
בארץ אפילו מוסד אקדמי אחד שעושה זאת",
היא טוענת ומוסיפה כי בימים אלה מפתחים
במזכירות הפדגוגית אתר אינטרנט לאידיש,
שישמש כלי למורים להנחלת השפה.
קורס חדש ללימוד תרבות
האידיש ושפתה באוני׳ אריאל
בזמן שבבתי הספר תרבות האידיש נמצאת
בירידה, באוניברסיטת אריאל נפתח קורס
חדש לאידיש, שפה ותרבות, במסגרת התוכנית
לתואר שני במורשת ישראל. בעבר הקורס
לאידיש עסק רק בהוראת השפה, ואילו הקורס
המחודש ישלב גם לימודי תרבות.
פרופסור אורציון ברתנא, ראש התוכנית לתואר
שני במורשת ישראל באוניברסיטת אריאל:
מתכני הקורס,
60%-
"לימודי התרבות יהוו כ
ובמסגרתם יחשפו הסטודנטים להיסטוריה של
הקהילות היהודיות בפולין, ובעיקר לקהילת
וארשה העשירה בספרות ותרבות באידיש.
כמו כן יעסוק הקורס במרכז התרבותי החשוב
לאידיש: יהדות ארצות הברית, וביוצרי אידיש
שפעלו בה כגון המשורר א. א ליסיצקי. מדובר
בקורס חדש שיש בו מקום לגמישות ולשינויים
בתכני הלימוד בהתאם לצורך, ותשולב בו גם
הקרנת סרטים והצגות".
מנחה הקורס הוא ולוול טשרנין, משורר, מרצה
לספרות עם ישראל, חבר הנהלת איגוד סופרי
האידיש בישראל הממוקם בבית לייוויק בתל
אביב. טשרנין הוא יוצא ברית המועצות לשעבר,
ובוגר אוניברסיטת לומונוסוב שבמוסקבה. הוא
רואה בלימודי תרבות האידיש חלק מלימוד
התרבות היהודית.
"האידיש היא מרכיב זהות יהודי שקצת איבדנו
בדרך לתחייה לאומית, וחבל. רוב הישראלים
לא מודעים להשפעה הגדולה של האידיש על
העברית בת זמננו. לפיכך, בקורסים שלי אני
מעורר את מודעתם של הסטודנטים למקור
באידיש של מילות סלנג ישראלי כגון 'פופיק',
'שוויצר', 'שפיץ', 'משפריץ', ו'לפרגן'. במהלך
הקורס מגלים הסטודנטים כי האידיש היא
שפה נפלאה עם עושר תרבותי, שמשלבת
תכנים יהודיים עממיים והשפעות תרבותיות
רחבות משפות האזור: פולנית, רוסית וגרמנית.
היא עסיסית כמו סלנג רחוב ומתובלת בפסוקי
מקרא ותלמוד. מי שיודע אידיש, יכול ליהנות
מספרות יהודית חילונית עשירה מתקופת
ההשכלה, כגון ספרו של י.ל גורדון, 'שפת
חולין', ועוד יצירות רבות ונפלאות של שלום
עליכם, מנדלי מוכר ספרים ועוד. גם כדי להבין
לעומק את הספרות העברית החדשה של יוצאי
אשכנז, כדאי לדעת אידיש".
פרופסור ברתנא מוסיף: "לימודי האידיש
ותרבותה הם לעתים חלק ממסע אישי של
הסטודנטים לחיפוש שורשים וזהות. בכל שנה
בנות המגמה לאידיש בבית הספר התיכון "פלך" בירושלים מעלות הצגה באידיש
צילום: דייגו רוטמן
דבורה קוסמן:
"הדרך החרדית ללמד
אידיש היא דרך כתבי
קודש והגות רבנית
של אדמו״רי חסידויות
שונות, ואילו בחינוך
הממלכתי מלמדים דרך
טקסטים של סופרים
ומשוררים משכילים כגון
שלום עליכם, י.ל פרץ,
ברהם
ַ
איציק מאנגער, א
סוצקעווער והמשוררת
קדיה מולודובסקי.
אני מנסה ליצור תוכנית
לימודים אחידה ללימוד
אידיש לכל המגזרים"
אייר תשע"ז
19