20 / 68
נרשמים לתוכנית למורשת ישראל למעלה
סטודנטים שמגיעים מרקע שונה. חלקם
35-
מ
צעירים לאחר תארים ראשונים במדעי הרוח
והיהדות, וחלק לא מבוטל הם מבוגרים שהגיעו
לבשלות מקצועית במקצועות ריאליים כגון
הנדסה, ורוצים לפתוח אופקים חדשים".
לברתנא זיקה חזקה לאידיש. לאחרונה הוציא
לאור את הספר "אשמורה", ספר שירים
באידיש שכתב אביו, המשורר מרדכי ברתנא,
בילדותו. מרדכי ברתנא היה ציוני נלהב שעלה
ארצה, ועם עלייתו זנח את האידיש וכתב שירה
בשפה העברית בלבד. "בכך אני סוגר מעגל
אישי מול אבי ז"ל, שקינא לשפה העברית, ודאג
לכך שלא אדע אידיש. הוא נהג לומר ש'פה
בארץ – רק עברית'. אני חושב שכחלוף הזמן,
כבר יש בארץ מקום לשתי השפות. החזרה
לאידיש, במובן זה, היא גם החזרה האישית שלי
אל שפת משפחתי ובית אבי".
על זיקה עמוקה לאידיש מספרת גם חוה
שמולביץ', סטודנטית לתואר שני במורשת
ישראל, שמסיימת בימים אלו את עבודת התזה
שלה על שירים רב לשוניים ('מקרוניים')
בפולקלור האידיש, בהנחיית ולוול טשרנין.
שמולביץ' היא ילידת פּנזה שבברית המועצות.
בהשראת התואר הראשון שלה במוזיקה היא
חוקרת את הפן המוזיקאלי של שירים באידיש.
"גדלתי במשפחה מתבוללת, אך כבר כנערה
התעניינתי באידיש בצורה שקשה להסביר.
מצאתי ספר בבית של שלום עליכם ותקליט
של נחמה ליפשיץ, והתחלתי לקרוא ולשמוע.
כך גיליתי מה זה 'שאבעס' ומה זאת 'תורה'.
הסקרנות הובילה אותי הלאה, נסעתי בין
עיירות יהודיות ברחבי אוקראינה וליטא,
והקלטתי זקנים שרים באידיש. כיוון שעברית
היה אסור ללמד או ללמוד ברוסיה הסובייטית,
דרך האידיש התחברתי ליהדותי.
"התחתנתי עם פעיל ציוני שטיפל באסירי
ציון, וכך עליתי ארצה. גם פה המשכתי
לעסוק בתחביב שלי: אידיש. את ד"ר הלנה
רימון, המלמדת באוניברסיטת אריאל, הכרתי
מהפעילות היהודית ברוסיה, והיא הציעה
לי להפוך את התחביב ללימודים מסודרים.
נהניתי מקורס האידיש של ד"ר ולוול טשרנין,
המתבל את הלימוד בשירים ובסיפורים. אני
הולכת ומתמכרת לתרבות האידיש, אצלי זה
ממש בנשמה".
הצלחה להצגה
"געבירטיג" של תיאטרון
היידישפיל
תיאטרון היידישפיל (התיאטרון היהודי)
תיאטרון האידיש היחיד בישראל, תורם
לשימורה של תרבות האידיש בארץ. התיאטרון
על ידי מנהלו האמנותי הראשון,
1987-
נוסד ב
שמואל עצמון-וירצר, במטרה "להציל את
כבודה האבוד של השפה היידית ואת תרבותה,
ולהחזיר לשפה זו את חינה, עממיותה
פרופ' אורציון ברתנא, ראש התוכנית
לתואר שני במורשת ישראל
חוה שמולביץ', תלמידה בתוכנית לתואר
שני במורשת ישראל המתמחה באידיש
מנחה הקורס לאידיש
באוניברסיטת אריאל,
ולוול טשרנין:
"אני מעורר את מודעתם
של הסטודנטים
בקורסים שלי למקור
באידיש של מילות
סלנג ישראלי כגון
'פופיק', 'שוויצר',
'שפיץ', 'משפריץ',
ו'לפרגן'. הסטודנטים
מגלים כי האידיש היא
שפה נפלאה עם עושר
תרבותי, שמשלבת
תכנים יהודיים עממיים
והשפעות תרבותיות
רחבות מהפולנית,
הרוסית והגרמנית"
אייר תשע"ז
20