פרופ' ג'ורג' חדד: הרהוריםעלאזרחותגלובלית, פיתוחבר קיימא והתקדמות
מ
אז הופעתם על האדמה, בני
האדם, כמו קרוביהםהרחוקים,
היו חייבים להתמודד עם
הסכנות שהטבע הציב
במשעולם. צרהמתמדת זו ללאספקתרמה
לחיזוק ופיתוחהכישוריםהאינטלקטואליים
של המין האנושי. תוך שהוא מתמודד עם
אתגריםמפחידיםהמאיימיםעלהישרדותו,
האדם התמיד במציאת פתרונות והעביר
אותם הלאה, לדורות הבאים, שהשתמשו
בהם ושיפרו אותם. ברור אם כן כי חינוך,
כלומר העברה ושכלול הידע, הוא מרכיב
חיוני להישרדות האנושות וצמיחתה על
פני האדמה.
העקרון של התפתחות, המקושרת
להתקדמות, נראהבאופן טבעי כנושאהמרכזי
שלהאפוסשלהאדםהמודרני. אולם, לפני
שנמשיך הלאה, כדאי שנזכור את הדברים
הבאים:
כ־04 אלף דורות מפרידים בינינו לבין
•
אבותינו שאילפו את האשלראשונה.
401 דורותמהופעת המונותיאיזם.
•
001דורותמהולדתהדמוקרטיהבאתונה.
•
08 דורותמתחילתה של הנצרות.
•
65 דורותמתחילתו של האיסלאם.
•
21 דורותמתקופת הנאורות.
•
שמונה דורות מתחילת המהפכה
•
התעשייתית.
כמעט חמישה דורות של מיסוד זכות
•
ההצבעה וזכויותשוות לנשים.
לאנושות נדרשו 08 אלף דורות על פני
האדמה לגדולמכמה אלפים יחידיםל־052
מיליון; אחרכך27דורותלהגיעלמיליארד,
בתחילתהמאהה־91; אחרכךשישהדורות
להגיע ל־5.2 מיליארד; ולבסוף, רק שני
דורות להגיע ל־6 מיליארד. הקצב, נדמה,
מואט - אך יחד עם זאת, הצפי הוא שיהיו
עוד 2 מיליארד מאתנו בעוד שני דורות.
אם כן, פיתוח, שלהבנתנו מקושר
להתקדמות, כמאמץ מתמיד לשרת את
האנושות באמצעות מחקר וחדשנות, הוא
פרי עמלםשלעשרהדורות, שהתבססו על
עבודתםשלעשרתהדורותהקודמיםלהם.
זו תקופה קצרה בהרבה מזו המפרידה
בינינו לבין אבותינו הקדמונים, מאלפי האש
- אחד הסימנים הראשונים לרצונם לברוח
ממצבםהטבעי ולגדללבדםאתמזונם. במלים
אחרות, אם נאמר שהעידן של התפתחות,
במובן המודרני שלהמלה, התחילבראשית
המאהה־61, אז הואבקושי מייצג דקהאחת
מתוך42שעות. האצהניכרתזו הובילהאת
האדםמהעידן שלהנביא/מגידהעתידותלזה
שלאללמחצה, היוצרסכנותחדשותשלהן
רקהואלבדו אחראי. שינוי זההולםתכונה
מוזרהשלהאבולוציההאנושית, שנכנהאותה
כאן ״מהפכה של גאווה ויוהרה״ - שינוי
רדיקלי שליחסהאדםלטבע, ומעללכל, של
תפישתו אתשליחותו שלו עלפני האדמה.
איננו יכוליםלדון כאן בסכנותהטבועות
ברדיפההאכזריתשלהאדםאחרכוח ושליטה
עלאחיו, שהולידהקונפליקטיםמתמשכים
ועקובים מדם והגיעה לשיא בתועבה
שהכתימה את המאה ה־02 שאנו מוצאים
קשהכלכךלהבנה, ניתוח והסקתמסקנות.
כלכךקרובההיתההנבזיותלרוממות. ואולם
ברורכי ההתפתחויותבשתי המאותהקודמות
שינו באופן ניכראתהאיזון בין טבעלסביבה
ועירערו אותו. לא נרחיב בנושא בוער זה;
די אםנאמרשעלינו להבין -גםאםמאוחר
למדי - כי יש לחשוב מחדש על מקומנו
ושליחותנו על כוכב הלכת ארץ.
ביוזמת האו"ם, שנת 5002 מסמנת את
התחלתעידן החינוךשלהאומותהמאוחדות
לפיתוח בר קיימא, שאליו אונסק"ו מתמיד
להוסיףאתתרומתו הפעילה. המונח"פיתוח
בר קיימא" החל ללבוש צורה בסוף שנות
ה־06, ובמיוחד ב־8691, באונסק"ו, באירוע
של ועידת המומחים הבין־ממשלתית על
בסיסמדעי לשימושמושכל ושימורמשאבי
הביוספירה.
למען האמת, התהליך הראשוני החל
ב־3291 במהלך הוועידה הבינלאומית
לשימור והגנת הטבע שהתקיימה בפריז,
צרפת, במוזיאון ההיסטוריהשלהטבע. מאוחר
יותר, ב־8491, אונסק"ו הצעיר הקים את
"האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע" שבו
הופיעו כלהמרכיביםשלפיתוחברקיימא,
גם אם באופן לא פורמלי ולא מוגדר.
הניסיון הראשון בעיצובתפישתי ופוליטי
שלפיתוחברקיימאמתוארךאחורהל־1791,
כאשרהחלו ההכנותלוועידההראשונהשל
האו"םבנושאסביבהאנושית, ומוריססטרונג
הציע את המונח "פיתוח כלכלי". הוועידה
התקיימהב־2791, ביוזמתהשלשוודיה, ומר
סטרונג כיהן בה כמזכ"ל.
ב־0891 נעשה לראשונה שימוש
במונח "פיתוח בר קיימא" במסמך רשמי,
"אסטרטגיית השימור העולמי" שנוסחה
על ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע
ואוצרות הטבע. למרות זאת, היתה זו
ועדתהאו"םלסביבה ופיתוח, כיום הוועדה
לפיתוחברקיימא, שתחתהנחייתהשלגב'
ברונדטלנד הנהיגה אתהשימושבמונח זה,
הרבה לפני פסגת האו"ם לסביבה ופיתוח
שהתקיימה בריו.
על פי לוק פרי, פילוסוף ולשעבר שר
החינוך הצרפתי, המונח פיתוח בר קיימא
התפתח בהדרגה כייצוג משולששל האיזון
ההכרחי בין שדותהסביבה (או האקולוגיה),
הכלכלה־חברה והתרבות. בלשון מתמטית,
איזון זההואסיכוםפשוטשלתהליךדינמי
מסובךהנוגעלהתקדמות, הן בהקשרהמדעי
והן בהקשר התרבותי.
יהיה זה לא מציאותי לחפש הגדרה
אובייקטיביתושלמהשלתהליךשמכילאת
תמציתהפיתוחהברקיימא. אומרבפשטות
שכדי שפיתוח יהיהברקיימאאו "מתמשך",
כפי שמונח זהתורגםבכמהשפות, הדינמיקה
הנוצרת על ידי ההתקדמות צריכה לשרת
אתההעשרההן שלהיחיד והן שלהקבוצה,
אתשימורהסביבה ואיכותהחיים ואתקידום
הסולידריותוהשותפותההוגנת. למען הדיוק,
כדי שפיתוח יהיה בר קיימא, עליו לעמוד
בדרישותאו ההצעות הבאות:
נטילתאחריות והתמודדותעם הבעיות
•
האקולוגיותובעיותהפיתוחהגלובליות.
ניסיון להבחין ולהבדיל בין בעיות
•
אמיתיות ומהותיותלבין אלה שנוצרות
כתוצאה מאופנה חולפת, מידע מוטעה
ובורות.
מאמץ טכני ומדעי לספק תשובות
•
קונקרטיותלסיכוניםשל זמננו ולאותם
סיכונים שצפויים בעתיד הקרוב.
חיפוש אחר מגמות ארגוניות במחקר
•
שמקדמותמימון ושיתוףפעולהבינלאומי
ומניעות אוניברסיטאות ומכוני מחקר,
כמו גם את הסקטור הפרטי והציבורי.
הדגשת ייצור איכותי שלא מגביל
•
עצמו לדרישותשלחברותאלאמתרחב
לקהילות ולמשקי הבית היחידים.
ציוויליזציההמתבססתעלאיכות, שאינה
•
מזניחה את הצרכים החומריים אך גם
מעניקה חשיבות גוברת לפיתוח רוחני.
קידוםסגנונותפיתוחחדשיםשמאפשרים
•
לאומות מתפתחות לדלג מהמאה ה־91
וה־02 למאה ה־12.
עידוד התחדשותפילוסופית ותרבותית
•
בהשראת פילוסופים כמו אנרי ברגסון,
ופתגמים פילוסופיים כמו ״מדע בלי
מודעות הינו הרס הנשמה״, ״מודעות
ללא מדע לא תחלץ את המין האנושי
מהעוני״, ו״חוסר מודעות ללא מדע
משמעותו חזרת הזמנים הפרימיטיביים
הפראיים״.
להשכלה גבוהה אחריות מהותית לתרום
לנקודותשלעיל. היא יכולה לסייע להפוך
את הגלובליזציה להומנית יותר, ועמדתה
הייחודיתמאפשרתלה להשפיעעל הכיוון
שאליו פונה החברה האנושית.
כדי למלאאתהמטרותהנאצלותשבהן
תלוייםההווה והעתידשלנו עלכדורהארץ,
החינוך מהווה כוח מניע חיוני בתהליכים
הדינמיים הקשורים לפיתוח בר קיימא.
בהקשר זה, אונסק"ו מצוי בלבתהליכים
שוניםהמתוחזקיםעל ידי התוכנית ״חינוך
לכל״ שמטרותיה הוגדרו במהלך הפורום
עולמי דאקאר 0002, והן משולבות בצורה
מיטבית בתמיכה בפיתוח בר קיימא.
כדי להגדיר בקצרה את הצהרתנו, אנו
נזכרים בכך שידע חדש, ולעתים קרובות
מופשט, שברוב המקרים מקורו במעבדות
אוניברסיטאיותומרכזי מחקר, הולידבטווח
הקצרוהארוךהתקדמותבכלשדותהיישומים
הסוציו־אקונומיים והתרבותיים. ברור כי
לימוד הדברים הללו באוכלוסיותהנוגעות
לכךמעניקלהן השפעה. התהליךשלהפיכת
ידע זהלחומרלימודהואשלבחיוני בהשגת
מטרות הפיתוח.
יתרהמכך, ברגעשהוראותוהדרכותאלה
מפותחות, הן צריכותלהיותמופצותבאופן
הוגן בתוך הקהילה. כשבאים להעריך את
האיכות והרלוונטיות של הוראה והכשרה
המוצעות לצעירים ובוגרים, יש להתחשב
בגורמים הקשורים לכבוד ולשמירה על
הסביבה, כמו גם בכישורי חיים התורמים
לפיתוח כלכלי ותרבותי.
באופן דומה, ידע זה חייב להגיע לכל
האוכלוסיות ולכלהמדינותבמטרהלתרום
לחינוך ולאוטונומיהשלהן. טכנולוגיותמידע
ותקשורת, אשר מתפתחותתדיר, מייצגות
משאבחיוני והזדמנותלשיתוף וסולידריות
מעשיים והוגנים.
בורות היא מכשול עיקרי בפני פיתוח
בר קיימא. אונסק"ו, בשיתוף סוכנויות
בינלאומיות אחרות ובתמיכה של עמותות
שונות, פועלת להילחם במגיפה זו בעזרת
תוכניות שאפתניות לחינוך מורים, בדרך
של ביסוס רשתשיתוף פעולה בינלאומית,
המודגמת בדרך יוצאת דופן על ידי ראשי
.
UNITWIN
אונסק"ו ותוכניות
מרכיב עיקרי אחר בפיתוח בר קיימא
נמצאבמהשאנו מגדיריםכסולידריותבין-
דוריתבחינוך. האוכלוסיההגלובליתגדלה
באופן מתמשך, ובעזרת הקדמה ברפואה
ובהגיינה, חיה יותר. הכרחי שאלההנקראות
״חברותמודרניות״ ילמדו לרתוםאתהקידמה
לשירותהפגיעיםוהחלשים, כמובן ילדים, אך
גם המבוגרים שלהם אנו חבים את קיומנו.
מדינותשמתייחסיםאליהן כ״מפותחות״ לא
נחסכת מהן הערה זו, וטרגדיית גל החום
בקיץ 3002 במערב אירופה היא תזכורת
אכזרית לכך.
בהקשר זה, על החינוך לחזקאתהמימד
החברתי שלו כדי להשיג הומניות חדשה
המוזנת על ידי קידמה, שתספק לנו את
ההזדמנות להשיג ולחזק ערכים מסורתיים
המקושרים לסולידריות וכבוד הדדי.
בהיבט העולמי, כשמספר המהגרים -
בעיקר למדינות עשירות - גדל כל הזמן,
חיוני שהחינוך ימלא תפקיד באינטגרציה
וניידות חברתית למען הצעירים, אך גם
למען הוריהם. כך אפשר למנוע משברים
בין הדורות, שלעתים קרובות אחראי להם
חינוךהממוקדאך ורקבמודרניותופרקטיות,
ומזניחאתקשרי המשפחה והגיוון החברתי,
שהם עושר ושפע שישלשמרם.
אי לכך, פיתוח בר קיימא נעוץ בכושר
שלנו לחנך לערכים של אזרחות אחראית
וידע מודרני אינטגרלי משולב, במקביל
לשמירה על מורשת היסטורית ומסורתית,
הקיימת בעיקר בסביבה המשפחתית - כה
שברירית וכה מאוימת.
לסיכום, הטענותבמצגת זו הן כי פיתוח
בר קיימא, התקדמות ואזרחות גלובלית,
בחברה המבוססת על ידע, נוטלים כולם
חלקביצירתהומניזםחדשהמקודםעל ידי
אונסק"ו, ושללאספקחיוני לעושר ולשגשוג
שלהאנושותבסביבהאנושיתוטבעיתנעימה,
שלווה וחברית.
פרופ' ג'ורג' חדדהינו נשיאכבוד
שלפנתיאון אוניברסיטתהסורבון,
לשעבר מנהלמחקר חינוכי וחיזוי
בסקטור החינוך באונסקו
תרגמה: ציפי דביר
שיעורחופשי 9
> 2014
מארס
