החינוך היא להביא את האזרח לכך שישאל
שאלות ויצליח לחשוב באופן ביקורתי.
המשימההזאת, הסביר, אינהקלה ודורשת
זמן רב. "למשהרבנו נדרשו 04שניםלהוביל
אתעמו במדבר, כדי להכינםלשאולשאלה",
קבע. לדבריו, גם על המורה מוטלת "חובת"
הספק, וגם הוא צריך להיות מחויב להיבט
הביקורתי, והכל ברוח החינוך ההומניסטי
הרחב והסולידרי שבוחן את עצמו כל פעם
מחדש. "העברת ידע אינה חינוך. חינוך הוא
תהליךנפשי, ושוםאמצעי, חדשני ככלשיהיה,
לא יוכל להחליף קשר בין מורה לתלמיד",
העריך חדד והוסיף כי המורה חייב להשתלם
וללמודכלחייו המקצועיים, לעוררבתלמידיו
תשוקה ללמוד ולבקר ולא "לבלוע" את
החומרים באופן פסיבי. "בואו נדבר אתם
בשפההזאת", סיכם, והתכוון לשפתהרצונות,
החלומות והסולידריות.
מחפשיםקונצנזוס
את "חינוך ורבגוניות חברתית", המושב
הבא של הכנס, הנחתה פרופ' יולי תמיר,
נשיאת "שנקר" בהווה ושרתהחינוך לשעבר.
לצדה, בפאנל מקצועי, השתתפו פרופ' חדד,
אושרה לרר כנציגת משרד החינוך וקארן
טל, שהתפרסמה כאשר ניהלה את בית
הספר ביאליק רוגוזין, שבו לומדתאוכלוסיה
מגוונתשל ילדי עובדים זרים ועוליםחדשים,
ומשמשתכיום מנכ"ל ארגון תובנותבחינוך.
תמיר, שבשנותיה במשרד החינוך תרמה
לחיזוקהמערכתהציבורית, פתחהאתהמושב
ושיבחהאתהסתדרותהמוריםשידעה, לדבריה,
להיות לא רק ארגון מקצועי אלא גם גוף
המעורב בסוגיות חברתיות וערכיות רחבות
יותר. בהתייחסה לכותרתהפאנל הסבירה כי
כל חברה מודרניתמטבעה משתנה במהירות
ומאופיינתברמהכזו או אחרתשלגיוון, ומאחר
שכך, מוטלעלקובעי המדיניותלהיותצנועים
מאודבהתוויתיעדי החינוךלמערכתהמופקדת
עליו.
בישראל, לפי תמיר, המצב מורכב עוד
יותר -מדוברבחברהשהיאדינמיתומגוונת,
אך לעומת מדינה כמו ארה"ב, שבה קיימת
חוקה שעליה ישקונצנזוס וממנה ניתן לגזור
ליבה של ממש, בעלת תוכן ערכי, בישראל
לאהתגבש, ואולי גםלא יתגבשבעתיד, בסיס
ערכי שאליו מחויביםכולם. קשהמאודלנהל
ויכוחבחברההישראליתולהישאר נייטרלים,
אמרהתמיר, וסיפרהכי בשנתה־06למדינה,
נעשה ניסיון להחתיםמחדשאתחברי הכנסת
על מגילת העצמאות, מסמך מכונן שנראה
שישעליו הסכמהרחבה-אךהניסיון לאצלח.
לפי תמיר, הבעיה, שמחריפה במצב שבו
אין מערכת ערכים שמקובלת על רובה של
החברה, היאבעצםהתהליךשבו גוברתהשונות
בחברה ומגזרים שונים מבדלים את עצמם
יותר ויותר. מצב זה משתקף כמובן במערכת
החינוך, כשתלמידבקיבוץשלהשומרהצעיר
וזהשמתגורר ומתחנךבהתנחלותחולקיםאולי
ערך כמו כבד את אביך ואת אמך, אבל רוב
הערכים האחרים הם נפיצים.
למצב הזה, כצפוי, יש השלכות רחבות,
גם על מעמדו של המורה: בעוד שבעבר
המורה והארגון החזק שעמד מאחוריו תרמו
לשינוי החברה ולחמו לכינון
שפה חדשה וגיבוש תודעה
לאומית, כיום למורה אין
גיבוי והואלאנתפשכשליח
של המדינה. "את מי מייצג
יוסי וסרמן בדברי סיכוםלכנס
הבינלאומי "חינוך לאזרחותגלובלית"
חברים יקרים,
המחנך יאנושקורצ'אק אמר "הדואג
לימים זורע חטים, הדואג לשנים נוטע
עצים והדואג לדורות- מחנך אנשים".
אחרי מושבים נפלאים בכנס החינוך
לאזרחות גלובלית– החכמנו, למדנו,
השכלנו.
לא תמיד הסכמנו עם הדוברים. לא תמיד
שמחנו לגלותאודות השינויים שעוד
נכונו לנו. חלק יראו בשינוי אתגר, חלק
יראו בכך הזדמנות.
החשוב מכל, שבסיומו של הכנס אנחנו
מגלים, שוב, את היופי שבשוני שיש
בכל אחד מאתנו. את הצבעים, הגוונים
והרבדים בחברה הישראלית ובחברה
הגלובלית.
בפתיחת הכנס אמר עמוס עוז: "מדינת
ישראל נולדה מתוך חלום. חלום של
אימהות ואבות. חלום שהתגבשלכדי
מעשה".
גם ישראל התנ"כית נולדה, לא מזרע
אחד, אלא מ־21 שבטים. בני נוודים
ומהגרים שהגיעו מחרן ומעבר הירדן
להתיישב כאן ולהיותלעם אחד.
במלים אחרות, ישראל על פלגיה
ועדותיה - ישראל של אז וישראל של
היום, גם הן למעשה הגשמה של אזרחות
גלובליתשהפכה לרעיון אחד, שנולד
מחלום.
ידידי ג'ורג' חדד דיבר על האזרח
הגלובלי. זה שתפקידו לשמור על
הסביבה, לפעול מתוך חמלה וערכים.
אזרח גלובלי בעל אופקים רחבים. וזו
חשיבות החינוך הגלובלי הבר קיימא.
E.I
מר פרד ון ליבן, מזכ"ל ארגון
העולמי, זו הזדמנות נוספתלהודותלך
באופן אישי על חברות רבתשנים ועל
הנכונותלקיים, לראשונה בתולדות
הארגון, כנס משותף אתנו - כאן
בישראל.
דיברתעל ילדים ובעיקר על ילדות
שהזכות הבסיסית, הזכותלחינוך, נשללה
מהם. דיברתעל החשיבות ועל החיוניות
בחינוך הדור הצעיר לאזרחות גלובלית,
לתרומה לחברה ולחיזוק הכלכלה
העולמית.
זה המקום להזכיר שתפקידנו, כארגוני
מורים ומחנכים מרחבי העולם, לדאוג
לכך שהחינוך הציבורי יישאר בידי
ובאחריות המדינה ויהיה איכותי ונגיש
לכולם!
המורה של אז, כמו המורה של היום
ובוודאי המורה העתידי, היה, עודנו
ויהיה עמוד התווך של מערכות החינוך
הגלובליות. נמשיך לדאוג לכך שעובדי
ההוראה, בכל העולם, יזכו למעמד מוכר
ומכובד בעיני הציבור ובעיני עצמם.
נמשיך לדאוג לתנאי עבודה הולמים
ולשכר שימשוך את הטובים והמוכשרים
בחברה לעסוק במלאכת הקודש ושמה -
חינוך.
חוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל,
אמר: "אין החלום כה נבדל מן המעשה,
כפי שיחשבו רבים. כל מעשה בני האדם
היה לפנים חלום ואחר כך היה גם כן
לחלום".
אני מודה לכם שבאתם לכנס וכיבדתם
אותנו. היה לנו העונג לארח אתכם
ולציין, יחד אתכם, 011 להיווסדה של
הסתדרות המורים בישראל. אני מודה
למשתתפים, למארגנים ולכל האנשים
שחלקו אתנו את חוכמתם וניסיונם.
וסרמן הואהמזכירהכללי של
הסתדרותהמורים
וסרמן,
יוסי
הסתדרות
ל
"
מזכ
את
מברך
המורים,
משתתפי הכנס
שיעורחופשי 7
> 2014
מארס
