להרגיעאתהמוריםבעידן שבו לעתיםנראה
כי הטכנולוגיה היא הדבר החשוב בחינוך.
"במאבק על החזון שלנו כמורים, עלינו
לחבק את השיטות והטכנולוגיות החדשות,
אבל בביקורתיות", הוא אומר. "יש הרי
כאלה שיראו את החידושים כמו לימודים
ברשת כדרך להחליף את המורים. ברצוני
להבהיר - זה לא חינוך, זו אינפורמציה, וזה
החיסרון. טכנולוגיה יכולה להעביר מידע,
אבלאתהחינוך יכוללעשותרקמורהמסור
ומקצועי".
ון ליבן מכיר בפוטנציאל השינוי של
הטכנולוגיה החדשה, אך מבקש לשמור על
זהירות. "עלינו להיות זהירים ולא להתעלם
מהאופי ההרסני שלה. כמהפעמיםנאמרלנו
שהחידושים בתקשורת יהפכו את הכיתה
והמורה לשריד מהעבר?"
כברב־5881, ויליאםרייני הרפר, המייסד
והנשיא של אוניברסיטת שיקגו, הזהיר
שבגלל החידושים בתחבורה ובדואר, "יום
יבוא והעבודה שתיעשה בהתכתבות תהיה
בנפח גדול יותר מזו שתיעשה בכיתות של
האוניברסיטאות והמכללות. כמעט031שנה
מאוחר יותר, נשמעהצהרותדומותמסבסטיאן
, פלטפורמת
MOOC
טורן, המנכ"ל של
אינטרנט ללמידה מרחוק, שאמר לפני כמה
שניםשמוסדותאקדמייםרגילים ומסורתיים
ייעלמו תוך 05 שנה... עם המורים שלהם.
"אם ההיסטוריה חוזרת, כל התחזיות
לגבי ההשפעה של הטכנולוגיה על החינוך
לא לגמרי טעו. לגבי ההשערה של הרפר –
אוניברסיטאות רבות אכן פתחו קורסים
בהתכתבות, ופתרו בעיה לתלמידים שלא
יכלו להגיע לכיתה. אבל הנקודה היא שזה
מעולם לא היה במקום כיתות. טכנולוגיה
היאתוסף ולאתחליףלשיטותהוראה. מורים
יכולים לנצל את הטכנולוגיה לשימושיהם,
אבלעלינו להסכיםשהטכנולוגיהלא יכולה
להחליף את המורים".
ון ליבן אומר שהוא יצא מהכנס בהכרה
עמוקה של כוח החינוך ועד כמה הוא חיוני
לתפישה רחבה יותר של אזרחות גלובלית,
הכוללתהצטיידותביכולות וגישותשיסייעו
לקידוםסוכנותסביבתית ופיתוח ברקיימא.
"אנחנו חיים בתקופה שמדענים מתייחסים
אלה כאל עידן אנתרופוגני – עידן שבו
הפעילות האנושית היא סוכן שינוי של
הגיאוגרפיה והאקליםשלכדורהארץ. האיום
הכי גדול שלנו כמינים – שינוי אקלימי –
מחייב אותנו לרכוש כלי חקר וידע כדי
להבין, לנתח ולעשותשיקולים נכוניםלגבי
השינויים שעלינו לבצע אם אנחנו רוצים
לשרוד. מורים והאיגודים שלהם צריכים
להמשיך לקחת תפקיד מוביל במציאת
הפתרונות ובדיון על הקורבנות שעלינו
להקריב מול האתגר הדחוף הזה".
ולבסוף, אמר ון ליבן, הדבר יצריך
משאבים. "כסף זה לא הכל, אבל כדי להשיג
את המטרה של חינוך לכל, המטרה של
הגשמתהחינוךכזכותשלכלהאנשיםתצריך
תמיכה מתאימה לחינוך הציבורי. החינוך
הפרטי במסווה של בתי ספר זולים ויוזמות
אחרות נושאות רווח הם לא הפיתרון. ראינו
איך במדינות המתפתחות, הפיכת החינוך
לפרטי מרחיבה את הפערים כאשר סוגרים
אתהשעריםבפני בנות, או בפני אלהשאינם
יכולים לשלם".
חינוךהוא זכותשהוכרהבהצהרתהאו"ם,
ובחוקותובחוקשלרובהמדינות, ציין ון ליבן.
לכן, למדינות יש מחויבות לתמוך בחינוך
הציבורי המיועד לכולם. "אין כאן שום
חוסר בהירות", אמר. לדבריו, מה שדרוש
הוארצון פוליטי, ולמדינותישאתהאמצעים
לעשות זאת.
הפרדוקסהגדול, לפי ון ליבן, הואשהעולם
עשירהרבה יותר, אךעדיין ממשלותפושטות
רגל. צריךלדאוגכי הרווחיםיחולקו באופן הוגן.
ממשלותצריכותלהתחייבלפעולהבינלאומית
לסגירתמקלטי מס ופרצותמס ולמנועמחברות
להתחמק מתשלום המסים. אנחנו על צומת
דרכים, סבור ון ליבן. לדבריו, "לפנינו עוד
אתגרים שנראים בלתי פתירים ותובעניים",
אבלהואמשוכנעיותרמתמידשאםנפעלביחד,
נמצא דרך להתקדם ולשנות.
שלמה ישי, מנכ"ל הקרן לקידוםמקצועי בהסתדרותהמורים:
"בתהליך ההפרטהבחינוך מצמצםמשרדהחינוך אתהשקעתו בחינוך
ומגדיל אתחלקו של המגזר הפרטי בעיצובמערכתהחינוך"
: "שלחשובכיצדלממן חינוך ממקורות
ei
דיווידרובינסון, חוקר בכיר ב־
ציבוריים ופרטייםגם יחד, לדאוג לתיאוםבין חוקי המיסוי במדינות
השונותולהתמודדעם זרימתמזומניםבאופן שחוצהגבולות"
פאנל מימון, חינוך ומהשביניהם:
משמאל לימין: ח"כ עמרםמצנע, יו"ר ועדת
החינוך של הכנסת; דיוויד רובינסון, יועץ בכיר
;
E.I
, גונטרסקטלקס, רכז מחקר בכיר ב־
E.I
ל־
שלמה ישי, מנכ"ל הקרן לקידוםמקצועי
המזכ"ל יוסי וסרמן
והרבשי פירון
שיעורחופשי 51
> 2014
מארס
