את העולם. מהתובנה הזאת,
קבע הרפז, יש להשתחרר -
ולהבין שילדים, כמו מבוגרים,
לומדיםהיטבכשהםמעורבים
ברגש ובדמיון ומתוך הנעה
פנימית. החינוךהחדש"מבין" שכדי שתלמידים
יבינו את החומר ישלהציג אותו בהקשר רחב,
להבנותאתהידעברעיון או בסיפורגדולבאופן
שמקנה לפרטים משמעות.
כדי להגיע לתנאים הללו, אמר הרפז, יש
לשנותלחלוטין אתהסביבההלימודיתולפנות
להוראהפרטנית, שהיאהרעיון שעומדמאחורי
"אופק חדש", ובמקביל להבין שהתודעה אינה
מיכלאלאפעילותפרשנית. לפיכך, תלמידטוב
הואמי שמתייחסלידעבאופן יצירתי וביקורתי.
"בעידן שבו הידע נגיש ומכפיל את עצמו כל
שלוששנים, אנחנו לארוצים ילדיםשיודעים,
אלאכאלהשיהיו מגוריםאינטלקטואלית, שלא
יקבלו שוםדברכמובן מאליו.. אחרי שנשיג את
זה ונבנהסביבותלימודחדשות, אפשרלהזמין
את הטכנולוגיה...", אמר הרפז.
מול העמדה הזאת ממש התבקש להזמין
לדיון אתד"ר דובי וויס, ממייסדי "עתהדעת"
ומומחה בתחום הטכנולוגיה החינוכית, שאמר
בפתח דבריו כי "בבתי הספר לא לומדים, כי
בתנאיםשל53תלמידים ומורהאחדאי אפשר
ללמוד" - וזכהלמחיאותכפיים. לדבריו, בעולם
שלנו, המאופיין בכל כך הרבה ידע, יש צורך
במורהמוכשרכהלכהשיהיהמסוגללהפוךאת
המידעלידע-כלומר, מורהשמתווך ומנצחעל
פדגוגיה טכנולוגית שמאפשרת תהליכים של
תכנון, למידה, הוראה והערכה.
במליםאחרות, קבע, הטכנולוגיהמציעהכלי
עזרלמורים ולתלמידיםכפלטפורמהשמקדמת
למידהאינטראקטיבית, מייעלתתהליכי הוראה,
ולא פחות חשוב - מעצימה את המורה. וייס
ניסח את הצעתו למורים כך - נצלו את גוגל
וויקיפדיה, קבלו מהם מסה קריטית של חומר,
אבלאלתסתפקו בו אלאהתאימו אותו לכיתה
שלכם, עבו אותו בהתאם למציאות הקיימת
ולמחקרים העדכניים וכך תיהפכו למורים
מעניינים יותר, לטובתכולנו.
מי מעצבאתהחינוך?
בפתח דבריו בכנס, סיפר שר החינוך, הרב שי
פירון, עלפגישתו עםאדי קיו, סגן נשיאחברת
אפלהעולמית. "תרשהלי לשאולאותךשאלה
פילוסופית", הפתיע השר את קיו בתום שיחה
בעל אופי עסקי בנושאי טכנולוגיה בחינוך,
שהתנהלהבארוחתערבבמסעדתגורמהבלונדון.
קיו, שסקר בפני שר החינוך את כל מה שיש
לאפללהציעלמערכתהחינוךהישראלית, ציפה
מן הסתם שהשר יסכם אתו על עסקת רכישה
עתידיתשלאייפדים ותוכנותלבתי הספר. אבל
לשר החינוך היתה שאלה דחופה לשאול אותו:
"מי נתן לכם לעצב את העולם?" שאל.
"אנשי אפל דיברו על סטיב ג'ובס כמו על
אדמו"ר, בסופרלטיבים אדירים. הייתי מוכרח
לנהלאתו דיון מעמיק", סיפרפירון לקהלהרב
שלמפקחים, מנהלים ומורים, ששתו אתדבריו
בצמא. "סגן נשיאאפלאמרשהםמתעסקיםרק
בעיצוב, אבלאני אומר: 'הפסיקו לעצבמדיניות
שלחינוך. יכולהלהיותלי משנהסדורהבחינוך,
אבלמאחר שמישהו המציאאייפד, פתאוםאני
מיושן, אני מרגיש רגשי נחיתות. איך קרה
שמערכת החינוך שהוציאה מקרבה חתני פרס
נובל, צריכה פתאום להגיב לאפל?"
במרכז דבריו בכנס, הציג פירון דילמה. הוא
ניסה לאתגר את מה שנחשב הנושא שבחזית
החינוךהגלובלי: החדשנותבחינוך. בנאומו בפני
איגודי המורים, הוא ביקש להחזיר את הדיון
למהות החינוך. נראה שבעיקר רצה לחזק את
המורות והמורים, המנהלות והמנהלים, ולומר
להם שטכנולוגיה אינה חזות הכל. "לא כל מה
שישן הואמיושן, ולאכלמה שחדשהואטוב",
אמר. במלים אחרות, על פי פירון, אין לראות
בטכנולוגיה את הדבר החשוב ביותר בחינוך,
וגם לא את עתיד החינוך: החינוך עצמו הוא
שמעורר השראה.
פירון הזכירשהחינוךנמצאבדבריםשאינם
משתנים, כמו הקשרבין מורהלתלמיד, וכי הוא
תלוי אך ורקבמוריםבעלי חזון ומלאי השראה.
רק אם תלמידים מתרגשים ממורים יתרחש
הפלאהזה שנקראחינוך, אמר. "מלה שלמורה
ותשומת לב זה מה שנוגע וילווה תלמיד לכל
חייו, ולא מוצר טכנולוגי כזה או אחר". עוד
הוסיף השר כי "חינוך זו השפה האוניברסלית
שמשותפתלכולם: הורים, מורים ומנהיגים".
באולםהושלך הס, וניכרששרהחינוך מצא
אוזן קשבתלדבריו. בתחילתהדבריםהואהזכיר
את ארבעת גדולי הטכנולוגיה - לארי פייג'
מגוגל, מארק צוקרברג מפייסבוק, סטיב ג'ובס
מאפל וביל גייטס ממייקרוסופט - ועירער
על היותם "גיבורי התרבות של העולם". הוא
שאל: "האם אנחנו חושבים שהמלה חבר לא
חוללה, כאשרלאנשים יש03אלףחברים? האם
אין רידוד והשטחה של הידע כשהוא קיים רק
באינטרנט? כשבעזרתהפונקציהגזור והדבקאני
יכול ליצר מאמר משל עצמי? קרה פה משהו
פילוסופי תרבותי עמוק, ואנחנו רק מגיבים
לו", אמרשרהחינוך. "אם ישלי עמדהחינוכית
אושרהלרר, ממונהעל שיוויון בין המינים, מפקחת
מטהבמשרדהחינוך, אמרהכי גםכיום ילדות
גדלותעל דימוייםכדוגמתזהשל אריאל, בתהים
הקטנה, ומהםהן לומדותשהדבר החשובביותר הוא
להתחתן - גםאםעל חשבון הקול והשאיפותשלהן
המזכ"ל יוסי וסרמן
ואושרהלרר
;
E.I
משמאל: דוד אדוארדס, סגן מזכ"ל ה־
פרופ' ג'ורג' חדד; ציפי דביר, יו"ר סניף גושדן
וממונהעל קשריםבינלאומיים; גד דיעי, מ"מ
מזכ"ל ויו"ר האגףהמקצועי בהסתדרותהמורים
מארס4102
<
01 שיעורחופשי
