מאחורי הקלעיםשלכנסהחינוך
י
מיםארוכיםהםטרחו עלההכנותלכנס
"אזרחות גלובלית" שהתקיים בחיפה:
שלמה ישי, מנכ"ל הקרן לקידום
מקצועי, וג'ינה מרום, מנכ"ל עמותת
המורים לקידום ההוראה והחינוך מייסודה
של הסתדרות המורים. השניים עבדו שכם
אל שכם עם מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי
וסרמן, ובתיאוםמלאעםמזכ"לארגון הגג של
, פרד ון ליבן, על תכני
EI־
איגודי המורים, ה
הכנס והנושאיםשיועלו בו. ישי ומרוםאף היו
מופקדיםעלהצדההפקתי שלהאירועהחשוב.
עתההםמספריםעלאחורי הקלעים, ההכנות,
התרשמותם מהכנס והתגובותשאחרי.
לדברי ישי, הרעיון הראשוני לקיום הכנס
היה של וסרמן, ומי שתרם לכך שהוא יקרום
עור וגידים היה ון ליבן, שהחליט לקיים את
הכנס הבינלאומי בישראל לרגל מלאת 011
שנה להסתדרות המורים. ישי מייחס את
חשיבותו שלהכנסלעצםההשתתפותשלראשי
ארגוני המוריםהמקביליםלהסתדרותהמורים
באירופה. ואמנם, לכנסהגיעו 63 נציגיםמ־51
המדינות המובילות באירופה, ובהן צרפת,
בריטניה, נורווגיה, הולנד ורוסיה. "עצםהקיום
של הכנס בישראל, והעובדה שהגיעו לכאן
ושהםמכיריםבישראל ובהסתדרותהמורים, זו
החשיבות הראשונה במעלה של הכנס", אומר
ישי. "המצב הפוליטי של ישראל בעולם הוא
ידוע. ישראל מוחרמת באקדמיה ובמקומות
אחרים. היה לנו חשוב להראות פן אחר של
ישראל". חשיבות נוספת היא מעצם מעמדם
שלהאורחים, אומר ישי. ג'ורג' חדד, פרופסור
בסורבון ונציג באונסק"ו, למשל, והסופרעמוס
עוז. "פרופ' חדד הוא יהודי חם והוא אישיות.
היהלו מהלומרבכנס. זאתהחשיבותהייחודית
של הכנס - האנשים שהגיעו אליו, הדברים
שאמרו ושהמורים נחשפו אליהם".
מרום מסכימה לדברים הללו. כמו הקרן
לקידוםמקצועי שלהמורים, גםעמותתהמורים
שהיאעומדתבראשה, ושנוסדהב־9891, נועדה
לקדם את מעמד עובדי ההוראה ולהעצים את
היכולותשלהםלפתוחאופקיםחדשיםבתחומי
הדעת והעניין. במסגרת תפקידיה השונים
בהרחבת האופקים של המורים, המנהלים
והמפקחים, מקיימת העמותה גם כנסים, ולכן
באופן טבעי, הפקתכנסיםהיאאחתההתמחויות
EI־
שלה. מרוםמבהירהאתחשיבותהכנס: "ה
מעולםלא יזםכנסמשותףעםארגון מאיזושהי
מדינה, ובכלל, הכנסיםשלהארגון מעולםלא
יצאו מחוץלגבולותאירופה. זו הצלחה גדולה
מאוד שהכנס התקיים בישראל". לדבריה,
"וסרמן הגיע להחלטה אמיצה בימים אלה,
שבהם מחרימים את ישראל".
לגבי הנושא הכללי של הכנס והכותרת
שלו, נעשתה חשיבה משותפת בין הצוותים
בהסתדרות המורים, עמותת המורים והקרן
לקידום מורים. "כדי להתאים את התכנים
,"
EI
והנושא המשותף עבדנו מול אנשי ה־
מספר ישי. לדבריו, הנושא של חינוך גלובלי
עלה באופן טבעי. "אנחנו חיים בכפר גלובלי
אחד וחשוב לנו החינוך בעולם", הוא אומר.
"החינוך הגלובלי הוא נושא שמעסיק כיום
ארגוני חינוך בעולם כולו". ומרום מוסיפה:
"החינוך של הילדים בעולם הוא העתיד של
האנושות, מבחינה כלכלית, מבחינה אקדמית
ומבחינת פיתוח מקצועות ההיי־טק. ילד שלא
זוכה להשכלה - ויש מיליונים כאלה בעולם,
בעיקר בנות - זה אחד הנושאים שמעסיקים
."
EI
את ה־
לגבי עבודתההכנה בצד ההפקתי, מספרת
מרוםשהיא ואנשיהבדקו כמהמקומות, ולבסוף
נבחרה חיפה - לא רק בגלל הנוף, השירות
הטוב ורמת המלון, אלא גם בגלל העובדה
שמדוברבעירמעורבת. היאמספרתשהאורחים
נלקחו לסיורים בחיפה וגם בירושלים. בעיר
הבירה ביקרו בכותל, סיירו ברובע הנוצרי
והמוסלמי וביקרו גםביד ושם. "האורחים יצאו
ברגשותטוביםמאודמהביקור", אומרתמרום.
"הםבהחלטמצאו שהכנסהיהברמהמקצועית
גבוהה, הםנהנו מהמיקום וציינו שהמושביםהיו
אטרקטיבים, מרתקים ומלאי תוכן". ישי מציין
שההפקה היתה "מרשימה ולא בומבסטית, לא
מסנוורת". שהאורחים התרשמו מהתכנים וכי
ההרצאה של עוז עוררה התפעלות רבה.
בסך הכל, בשני ימי הכנס נכחו כ־006
איש. הרוב היו עובדי הוראה, מפקחים, גננות
מוריםשקיבלו שכרעלהשתתפותם (היעדרות
מוצדקתבשכר). אתהאירועכיבדו בנוכחותם
שר החינוך שי פירון, צמרת המשרד, מנהל
מחוז דרום, צפון וחיפה, יו"ר ועדתהחינוךשל
הכנסת עמרם מצנע וכן ח"כ שמעון אוחיון.
"בכנסנפגשו אנשיםמכלהרבדיםשלההוראה
והחינוך", אומרת מרום. "המושבים היו
מרתקים. אלה היו באמת נושאים שמעסיקים
אנשי חינוך בכל העולם. אתה רואה שלא רק
אתה מתעסק בנושאים האלה. ואתה מבין
שאנחנו נמצאיםבמקוםטוב באמצע-אםכי
ישהרבה עבודה".
"היהחשובלחשוףאתהמוריםלבעיותשהן
גם גלובליות מצד אחד, וגם נוגעות לחינוך
בארץ", ממשיכה מרום. אחת הבעיות הללו
היא ההפרטה. "הבעיה הזו היא גלובלית",
מבהיר ישי, שגם הקדיש לנושא חלק נכבד
בדברי הפתיחה למושב שעמד בראשו ביום
השני. לדבריו, "מדינותרבותמתמודדותעם
הפרטה, בעיקרעקבהמשברהכלכלי. מדינות
רבות מצמצמות את התקציב, ואז, או שהן
מצמצמותאתפעילותהחינוך, או שהפעילות
החינוכית עוברת דרך עמותות וגובים את
התשלומיםעבורהפעילותמההורים". לדברי
ישי, במדינותכמו ספרד וצרפתפיטרו עשרות
ומאותמורים ומספרהתלמידיםבכיתותעלה,
מה שפוגעבחינוך. הואמספר עלתופעה של
מנהליםשנדרשו לנהל יותרמביתספראחד.
נושא נוסף שעלה בדבריו של שר החינוך
ובהרצאות נוספות היה האיום של השלטת
הטכנולוגיה בחינוך על האקלים החינוכי.
"הטכנולוגיה בחינוך יוצרת דילמה", אומר
ישי. "היא מצריכה חשיבה חדשה. מצד אחד
אי אפשרלהתעלםממנה. אנחנו בקרן לקידום
מקצועי עוסקיםהרבהמאודבנושאהמיחשוב
ועובדים בשיתוף עם מט"ח, אבל אי אפשר
להסתנוור מהטכנולוגיה וצריך גם להתריע
על הסכנות. כמו בכל שלב של התפתחות
הטכנולוגיה, יש סכנה בצדה. פיתחנו עם
מט"ח הרבה פעילויות שמצד אחד מעודדות
מורים לגלוש באינטרנט ולא לחשוש ממנו,
אבלגםמזהירותמהסכנות. מעברלכך, אנחנו
באמת חושבים שהדמות המשפיעה ביותר
הוא המחנך, הוא צריך להיות מצויד בכלים
טכנולוגיים, ומצד שני הוא צריך לתת את
התובנה שלו. הוא המחנך, הוא צריך לגשת
לחינוך עם החום שלו".
הנושא המאחד שעליו דיברו בכנס הוא
קיום חינוך לכל. מרום מגדירה חינוך לכל
כ"חינוך שהוא בשליטת הרשויות ולא חינוך
פרטי". לדבריה, "ברגע שיש חינוך ציבורי
שהמדינה מחויבת לו, יש תקווה שרבים
או כמעט כולם יוכלו לקבל אותו ולהינות
מפירותיו. ברגעשתהיההפרטה והחינוך יגיע
רק לרבדים ספציפיים באוכלוסיה, הבורות
תשלוט. ואוי ואבוי לעולם של מחר. פרופ'
חדדאמרמשפטחשוב: 'מדינהשאינהמכבדת
אתמוריה, כנראה לא אוהבתאת ילדיה'".
"אין ספקשהנושאים והבעיותשהועלו היו
חשוביםמאוד", חוזר ואומר ישי. "אבלחשיבות
הכנסהיתה גםבעצםהעובדהשאנשיםבעלי
השפעההתארחו בו, והםחזרו למדינותשלהם,
וידברו על ישראל ועל הכנס, ויכתבו עליו
בבטאונים שלהם". הוא מספר על התגובות
החמותשהתקבלו בימי הכנס, במושבהפרידה,
וגם על ההדים שאחרי, על המשוב החיובי
שהגיע במיילים. בכל אלה, לדבריו, נמדדת
הצלחת הכנס.
תמירהגלילי
מארס4102
<
61 שיעורחופשי
