Page 20 - מגזין הטכניון | אביב 2008

≤∞
Á Â ˙ È Ù Â † ¯ ˜ Á Ó
ȇÂÙ¯‰†˙Â¯È˘‰†¯ÂÙÈ˘† ∫Û˙Â˘Ó†Ë˜È Â¯Ù
, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה עורכים פרויקט IBM חברת
מחקרי משותף שמטרתו: שיפור השירות הרפואי המוענק לחולים. הפרויקט בוחן במקביל שלושה
היבטים: קליני, תפעולי וכלכלי.
הפרויקט נולד בפגישות שהתקיימו בין דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופסור בועז
בחיפה, מר עודד כהן. IBM שביקרו בארץ, ומנהל מעבדת המחקר של IBM גולני, כמה סגני נשיא בחברת
בהמשך התקיימו פגישות עם מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, פרופסור רפי ביאר, שהביע עניין רב בקידום
המחקר בתחום.
לפקולטה תרומה משמעותית שאיפשרה את IBM במסגרת ההסכם שנחתם בעקבות הפגישות העבירה
תחילת המחקר. הכלים שיפותחו במסגרת הפרויקט יועמדו לרשות המרכז הרפואי רמב"ם ללא תמורה
כספית.
‰˘† ¥∞ † Ï˘†ÌȯÚÙ† ∫‰¯Â·Á˙
ÊίӉ† ȯÚÏ †ÌÈ Â Â„·‰†˙Â¯È ÈÚ† Ô È·
פער של 02 שנה ברמת המינוע מפריד בין ערי הדרום למרכז הארץ, ופער של 04 שנה בין עיירות הבדווים
וערי המרכז. כך עולה ממחקר שערך הדוקטורנט ערן לק, בהנחיית פרופסור דניאל גת וד"ר שלמה בכור
מהפקולטות לארכיטקטורה ובינוי ערים והנדסה אזרחית וסביבתית.
לק פיתח מודל כלכלי-מתמטי שבאמצעותו ניתן לחזות את התרומה של שיפור התחבורה לאיזורי
הפריפריה מנקודת מבט של יעילות ושוויון כלכלי. הוא מצא כי שיפור כזה יביא להגדלת הפריון והתוצר
בישובי הפריפריה. "אם הרכבת תגיע לנתיבות, אופקים ושדרות, יזנק התוצר השנתי לעובד ביישובים
אלה ב-7 עד 01 אחוז."
בעבודה אחרת, שנערכה בהנחיית פרופסור דניאל גת וד"ר דני בן שחר, מציע המסטרנט ליאור ויתקון
להקים "קהילות מסילה" ביישובי קדמת הנגב, כלומר להביא אליהם את הרכבת. הוא מציע להקים גם
"מטרופולין מסילה", דהיינו - מסילה היוצאת מאשדוד ומחברת בין שדרות, נתיבות ואופקים.
˙ Ë È ˘
‰  Ù ˆ ‰
˙ È  ˘ „ Á
¢˙ÈË‚†Ú·Ë†˙¯ÂÓ˘¢Î†˙È Ê Â¯„‰†‰Ïȉ˜‰
הדרוזים של ימינו הם צאצאי שושלות שחיו והתפתחו במזרח הקרוב במשך עשרות אלפי שנים. כך עולה
ממחקר מקיף בראשותו של פרופסור קרל סקורצקי מהפקולטה לרפואה ומכון המחקר על שם רפפורט,
המשמש כסמנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. למחקר השלכות ציבוריות חשובות בתחומי הרפואה
וחקר הרפואה, בהקשר של מחלות גנטיות.
אוכלוסיית הדרוזים, המונה כמיליון נפש, מתגוררת בצפון ישראל, בסוריה, בלבנון ובירדן. במחקר האמור
התגלה כי למרות אלף שנות אנדוגמיה )נישואין בתוך הקהילה( באוכלוסייה הדרוזית, עדיין ניתן "לשחזר"
את הגיוון המקורי בשושלות היוחסין משני הצדדים )אב ואם(.
באמצעות שיטת דגימה ייחודית הצליחו החוקרים להראות יותר מ-051 שושלות יוחסין כאלה - מספר
גבוה ביותר יחסית לאוכלוסייה קטנה, מלוכדת ותחומה גיאוגרפית. מפתיעה אף יותר התגלית שהשושלות
נפרדו זו מזו מבחינה גנטית לפני אלפי שנים ועדיין נותרו קרובות זו לזו גיאוגרפית - בניגוד לדפוס
השכיח של פריסה גיאוגרפית רחבה במקרים אחרים של שונות גנטית רבת שנים.
החוקרים מסיקים מנתונים אלו כי השונות עצמה התפתחה כבר בקרב אבותיהם הקדומים של הדרוזים
בני ימינו, ופירוש הדבר שהדרוזים מספקים מעין 'תמונת בזק' )סנאפ-שוט( של הארכיטקטורה הגנטית
של המזרח הקרוב, בהיותם מעין "שמורת טבע גנטית".
במחקר השתתפו הגנטיקאים ד"ר לירן שלוש וד"ר דורון בהר וסטודנטים נוספים ושותפים לעבודה
ממעבדתו של פרופסור סקורצקי וממעבדות אחרות בעולם. המחקר מופיע בגיליון האחרון של כתב
.PLoSONE העת המדעי