Page 19 - מגזין הטכניון | אביב 2008

±π
Á Â ˙ È Ù Â † ¯ ˜ Á Ó
„ È ‡ Â ¯ Ë Ò ‡ ‰ † ˙ ‡ † Ë È Ò ‰ Ï
Ô Â Ò  È ˜ ¯Ù † ˙Ï ÁÓ † ¯ ˜Á· † ·  ˘Á † „Úˆ
בחלק מהקבוצות הונחה אחד מארבעת המשתתפים להביע מדי פעם כעס,
וזאת באמצעות שליחת מסרים לעמיתיו )"תעבוד יותר מהר", "אתה ממש
מעצבן" וכיו"ב(. החוקרים בדקו את רגשות המשתתפים לפני המשימה ואחריה,
ומצאו כי בקבוצות בהן היה שחקן כועס חברי הקבוצה "נדבקו" בכעס, הן ברמת
הפרט והן ברמת הקבוצה. בקבוצות שהכילו "כועס" היה מספר ההודעות
השליליות שנשלחו )על ידי משתתפים אחרים( גבוה פי שישה מאשר בקבוצות
הביקורת.
ממצא נוסף: הכעס פגע גם ברווחים האישיים של המשתתפים וגם בביצועי
הקבוצה. בקבוצות עם אדם כועס אנשים הרוויחו %03 פחות מאשר בקבוצות
ללא כעס. מסקנת החוקרים היא כי מספיק אדם אחד כועס כדי לפגוע בתפקוד
והתנהגות של קבוצה שלמה - אפילו אם עובד זה אינו נמצא במגע בלתי-אמצעי
עם שאר חברי הקבוצה.
הניסוי ותוצאותיו הוצגו במושב על רגשות וארגונים במסגרת הכנס הראשון של
הפורום הישראלי לחקר הרגשות. הפורום מנוהל במשותף על ידי חוקרים
מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה, והכנס הראשון התקיים באוניברסיטת חיפה
בתחילת מאי.
מודל להסטת גופים שמימיים פותח על ידי
סטודנטים מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל
בטכניון. המודל מתייחס באופן ספציפי לאסטרואיד
בשם אפופיס, שיש חשש שיפגע בכדור הארץ בשנת
.2036
הפיתוח הוא פרויקט הגמר של תשעה סטודנטים
בפקולטה, בהנחיית ד"ר אלכסנדר קוגן ומרכז
הפרויקטים פרופסור בני לנדקוף. הפרויקט הוגש
לתחרות של נאס"א והאיגוד האמריקני לתעופה
וחלל.
"קוטרו של האסטרואיד הוא 004 מטרים ופגיעתו
בכדור הארץ עלולה להרוס שטח ברדיוס של 002
קילומטרים," אומר ד"ר קוגן. "הסטודנטים בנו מודל
שבמרכזו חללית במשקל טון, שתשגר חודרנים אל
האסטרואיד." עלות ביצוע הפרויקט היא 353 מיליון
דולר )מארגני התחרות דרשו שהעלות לא תעלה על
005 מיליון דולר(.
הסטודנט ליאור אביטל, שריכז את הפרויקט, מסביר
כי על פי המודל המוצע תשוגר החללית בשנת 0202.
לאחר כשנה היא תתקרב אל האסטרואיד ותשגר
אליו שני חודרנים ועליהם ציוד מדעי, מצלמה, משדר
ואנטנה חזקה במיוחד. כדי שהציוד הרגיש לא ייפגע
עם חדירת החודרנים לאסטרואיד תותקן עליו כרית
אוויר מיוחדת, שעליה יותקנו משטחים סולריים
שיספקו את האנרגיה החשמלית לציוד.
החללית תשוב לכדור הארץ ותשוגר שוב - אם יתברר
שהאסטרואיד אכן צפוי להתנגש בכדור הארץ -
בשנת 5202. הפעם היא תתקרב לאסטרואיד במטרה
להסיטו ממסלולו, תוך שימוש במסה העצמית שלה
ובמסת כדור הארץ. תוך חמש שנים היא תסיט את
האסטרואיד מרחק של 000,7 קילומטרים, מה שימנע
את הפגיעה בכדור הארץ.
הסטודנטים בדקו כמה חלופות למודל האמור -
הפצצת האסטרואיד בפצצת אטום, חיבור מנועים
חזקים לאסטרואיד, ושימוש בלייזר - אולם הגיעו
למסקנה שאלה אינם יעילים.
הסטודנטים שהשתתפו בפרויקט הם ליאור אביטל,
ודים ברו, לאון ז'ידובצקי, שגית אורגל, מעין
קושמרין, יוליה ברונשטיין, אירינה צ'רניאק, איינו
יישנו וירמי אדגך.
חוקרים ממכון המחקר על שם רפפורט בפקולטה
לרפואה, בראשות פרופסור מוסה יודעים ובשיתוף
,(NIHעם מרכז הבריאות הלאומי של ארה"ב )
הצליחו לבנות מודל המדמה מחלת פרקינסון
בדגי זהב.
"המאמר שלנו בנושא, שפורסם בכתב העת
, מתאר את המודל הפשוט והזולNature Protocols
יחסית של פרקינסון בדג זהב," מסבירה ד"ר אורלי
וינרב. "זמינות מערכת העצבים, הצפיפות העצבית
ותכונות נוספות הופכות את המודל הזה למערכת
אטרקטיבית ללמידת מחלת פרקינסון, כמו גם
לחקר תרופות פוטנציאליות למחלה. מחסום הדם
במוח הדג יותר חדיר מזה של האדם, ולכן קל
יותר להחדיר תרופות למוחו ולבדוק את השפעתן".
צוות החוקרים הוכיח כי האב-טיפוס של תרופת
הרסאג'לין - התרופה שפיתח פרופסור מוסה
יודעים נגד מחלת פרקינסון - הצליח לרפא את
הדג. "מדובר במודל מיוחד המשמש עתה למחקרים
נוספים," אומרת ד"ר וינרב. "הוכחנו שתרופה לטיפול
במחלת הפרקינסון יכולה לעבוד גם על דגים
ואורגניזמים אחרים."
È ·¯Ú‰ † ¯ Ê ‚Ó· † Ì È Î¯„ † ˙    ‡˙
ב-%47 מתאונות הולכי הרגל במגזר הערבי מעורבים ילדים. כך עולה ממחקר
שנערך בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. ממצא נוסף: גברים
מעורבים יותר מנשים בתאונות דרכים - הן ברכב והן ברגל.
חוקרי הטכניון מצאו כי ילדים הנמצאים בדרכם לבית הספר כמעט לא נמצאים
בסיכון למעורבות בתאונת דרכים, ועיקר הסיכון הוא דווקא לאחר שעות
הלימודים, כאשר הילדים נמצאים בהשגחת הוריהם או משחקים ליד הבית.
החוקרים גילו גם קשר בין רמת השכלה לבין שיעור המעורבות בתאונות: רמת
ההשכלה של הוריהם של הילדים )הולכי רגל( המעורבים בתאונות במג'ד
אל-כרום נמוכה יחסית לרמת ההשכלה הכללית ביישוב.
"מצאנו כי לדפוסי הנסיעות יש השפעה על ההסתברות למעורבות בתאונת
דרכים, וכי שיפור במערכת התחבורה צריך להיות מלווה בשיפור בהזדמנויות
עבודה ובעידוד הנשים והגברים בחברה הערבית להרחיב את השכלתם", אומרת
ופה אליאס, שערכה את המחקר במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית
פרופסור יורם שיפטן וד"ר תומר טולדו.
המחקר, העוסק ביישובים מג'ד אל-כרום ושפרעם, מבוסס על מאות ראיונות,
ניתוח תיקי נסיעות של 062 משפחות, וניתוח תיקי משטרה.