±μ
‰ Ë Ï Â ˜ Ù † Ï ˘ † ‰ ¯ Â Ù È Ò
שימוש בטכנולוגיות הגיאו-אינפורמציה )כגון חישה
מרחוק ומערכות מידע גיאוגרפי( לניטור תופעות
סביבתיות פותח עידן חדש בהתמודדות עם איתני
הטבע ובשמירה עליו: איתור תופעות טבעיות בעת
היווצרותן והתמודדות עימן, ניהול אופטימלי של
משאבי מים וקרקע, שימוש מושכל וחסכוני בדשנים
וחומרי הדברה, איתור ומניעת זיהום. שיתוף הפעולה
בין המחלקה לגיאו-אינפורמציה ובין המחלקה
להנדסת הסביבה, מים וחקלאות בטכניון, הוא
מהראשונים בעולם בתחום זה. "שאיפתנו היא מינוף
הידע בגיאו-אינפורמציה לנושאים סביבתיים: ניטור
זיהומים, שיפור החקלאות, וככלל - שיפור איכות
הסביבה," אומר פרופסור מקסים שושני.
˙Èχ¯Ë˜ÙÒ≠¯Ùȉ†‰˘ÈÁ
ב"חישה היפר-ספקטרלית" - טכנולוגיה חדשנית
לניטור באמצעות צילום - מתמחה צוות נרחב של
חוקרים בפקולטה, ביניהם פרופסור שושני, ד"ר דוד
ברודאי, ד"ר צפריר קולט, וסטודנטים לתארים
מתקדמים. צוות זה הנו חלק מקבוצת מחקר גדולה
יותר העוסקת בהיבטים כימיים ופיסיקליים של
האטמוספרה, קבוצה הכוללת את פרופסור יעקב
ממן, ד"ר יעל דובובסקי וד"ר אסנת יוסף.
"חישה היפר-ספקטרלית מאפשרת לבדוק תווך
מסוים )מוצק, נוזל או גז( - באמצעות צילום מיוחד,"
מסביר פרופסור שושני. "אנחנו משתמשים במצלמות
מיוחדות אשר מאפשרות מדידה של שינויים
בעוצמות ההחזרה של קרינה ברצועות של אורכי גל
של 2 ננומטר. המצלמות מאפשרות קבלת מידע
בתחומים של אורכי גל שהעין האנושית אינה יכולה
להבחין בהם."
חישה היפר-ספקטרלית שימושית מאוד בתחום של
ניטור זיהום אוויר, מים וקרקעות אבל רלוונטית גם
בתחומים אחרים - בחינת תהליכי פוטוסינתזה
והשפעת עקות על הגידולים החקלאיים; ניטור
ריאקציות כימיות במים; איתור אזורים של דגרדציה
)שחיקה( בציפוי מבנים, מיפוי תכסיות הקרקע וזיהוי
שינויים בתכסית כתוצאה משינויי אקלים.
הקבוצה אשר הוקמה בפקולטה בתחום החישה
מרחוק של האטמוספירה מגבשת כיווני מחקר
חדשניים, כמו, למשל, ניטור האטמוספירה התחתונה
בשעות הלילה. המחקר, שאותו עורכת הדוקטורנטית
יעל עציון, מאפשר ניטור של הזיהום הנפלט
ממפעלים גם בלילה - כדי לוודא שאינם מגבירים
את הזיהום מתוך הנחה שבלילה 'אף אחד לא רואה'."
ענף נוסף של החישה ההיפר-ספקטרלית מסייע
לחקלאים. במחקרים שאותם מובילים ד"ר רפי לינקר
והפרופסורים יצחק שמילוביץ ופטר ניומן בשיתוף
חוקרים ממכון וולקני, מפותחות שיטות לניטור
הצמחייה באמצעות צילום השטח מגובה של כמה
עשרות מטרים. שיטות אלו מאפשרות לזהות את
מצב הצמחים מבחינת מים ומזון, התפשטות מחלות
ומזיקים, השפעות שיטות השקיה וכיו"ב.
ÌÈÈ‚ÂϘ‡†˙Â¯„ÒÓφ˙ÂÙȯ˘†ÈÂÊÈÁÓ
כיוון מחקר אחר משלב בין מערכות מידע
גיאוגרפיות, שמירת הסביבה ותכנון אזורי. המחקר,
הנערך על ידי הדוקטורנטית סיגל ניר, בהנחיית
פרופסור מקסים שושני וד"ר יוחאי כרמל, עוסק
בהתוויית מסדרונות אקולוגיים.
"מסדרונות אקולוגיים - שטחים המקשרים בין אזורי
טבע מוגנים ושטחים פתוחים, חיוניים לשימור המגוון
הביולוגי והמשך קיום מערכות אקולוגיות." מסבירה
סיגל ניר. "בהתווייתם יש לקחת בחשבון את
הדינמיות של הנוף בזמן ובמרחב, המתבטאת בין
היתר בתנועת המינים ובתי הגידול."
במחקר משולבות מערכת מידע גיאוגרפית ותוכנה
דינאמית, המיועדת במקור לחיזוי התפשטות
שריפות, לחיזוי אופן ההתוויה הרצוי של מסדרונות
אקולוגיים בזמן ובמרחב בעזרת סימולציה
ממוחשבת. "עקרונות התפשטות האש מייצגים את
התפשטות המסדרונות האקולוגיים במרחב. לדוגמה,
במודלים של שריפה, רוח משפיעה על ליבוי האש,
ובמודלים של יצירת מסדרונות אקולוגיים, רוח
משפיעה על תפוצת זרעים," מסבירה סיגל ניר.
"יתרונה של המערכת הוא ביצירת מעבדה דינמית
לשילוב מרכיבי הנוף, הכוחות המשפיעים ותנאי
הסביבה ליצירת מגוון חלופות של מסדרונות
אקולוגים. למערכת יתרון גם בזיהוי קונפליקטים
בתהליכי תכנון ופיתוח. נתונים אלו הם בעלי חשיבות
רבה בתכנון, תוך התחשבות בשימור הסביבה ובלחצי
הפיתוח."
ניטור ומיפוי הסביבה בהיבטים השונים מאפשרים
לפיכך הבנה טובה יותר של המערכות האקולוגיות
המורכבות, התמודדות יעילה יותר עם בעיות באיכות
סביבת החיים, וכן תכנון סביבתי טוב יותר למען
הדורות הבאים.
מגוון רחב של יישומים. תצלום היפר-ספקטרלי
של מפרץ חיפה
˙È ‚ Â Ï Â ˜‡†‰ È ˆÓ¯ ÂÙ È ‡≠  ‡ È ‚
42...,16,17,18,19,20,21,22,23,24,25 5,6,7,8,9,10,11,12,13,14,...1