Page 22 - מגזין הטכניון | אביב 2008

≤≤
( הר-אבן הוא מומחה ראשון במעלה Abyאבי )
בתחום החלל. הוא כיהן כראש סוכנות החלל
הישראלית במשך 01 שנים, וכיום הוא עמית מחקר
בכיר במרכז בס"א ללימודים אסטרטגיים
באוניברסיטת בר-אילן, חבר בהנהלת המועדון
התעשייתי והמסחרי של תל-אביב, יועץ למתימו"פ,
מרצה, פרשן בנושאי חלל ומתנדב למען הקהילה
)בין השאר הוא משמש כמזכיר כבוד של העמותה
נגד אלימות בני נוער(.
"ישראל היא מעצמת חלל", קובע אבי הר-אבן
בסיפוק, ומונה את הסיבות שהביאו אותה למעמד
החשוב והנכבד הזה. "בראש ובראשונה זה נובע
מהצרכים של מדינת ישראל, שכן בנושאים רגישים
אסור לנו להיות תלויים באחרים. שנית - זה הודות
ליכולת המהנדסים שלנו, בוגרי הטכניון ועולים
מברית המועצות לשעבר. אנחנו מצטיינים מאוד
במזעור, כי בניגוד לאחרים אנחנו נאלצים לשגר
את הלווינים שלנו לכיוון מערב )אם נשגר מזרחה
כדי לנצל את תוספת האנרגיה הנובעת מסיבוב
כדור הארץ כפי שנהוג, יפלו חלקי המשגר בשטח
שכנותינו ממזרח(, ודבר זה מחייב אותנו לפתח
מערכות ממוזערות וקלות משקל, כדי שנוכל לשגר
אותן עם אנרגיה פחותה."
˙ȯ·Ú·†‰ÏÈÓ†Û‡
אבי נולד ברומניה ועלה ארצה בגיל 31. הוא לא
ידע מילה בעברית. "הייתי אמור להיכנס לכיתה
ז' בגימנסיה העברית בירושלים, אבל לא היה מקום
בכיתה", הוא מספר. "במקרה ראיתי אצל שכן,
שלמד בכיתה ח', ספרים במתמטיקה, פיסיקה
וגיאוגרפיה. החומר היה מוכר לי. הלכתי להיבחן
והתקבלתי לכיתה ח'. למעשה הקפיצו אותי כיתה
בלי שאדע עברית. החינוך המתמטי שקיבלתי
ברומניה היה פשוט מצוין."
עם סיום לימודיו בשנת 5591 התקבל אבי לעתודה
האקדמית והחל ללמוד בפקולטה להנדסת מכונות
בטכניון. שבועיים לאחר מכן, על פי החלטתו של
ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, גויס כל מחזור
העתודאים. אבי היה לקצין תותחנים. בשנת 9591
נשלח על ידי צה"ל לטכניון, הפעם לפקולטה
להנדסת חשמל. "נאלצתי לעבור מחדש את כל
בחינות הכניסה," הוא צוחק. עם סיום לימודיו הוא
שב לחיל התותחנים, שם שירת עד שנת 8691.
בשנה זו עבר לאמל"ח )מחלקת פיתוח אמצעי
לחימה(, שהפכה למו"פ וברבות הימים למפא"ת.
בשנת 9791 השתחרר אבי הר-אבן בדרגת אלוף
משנה, כשבאמתחתו תואר שני במינהל עסקים
מאוניברסיטת תל אביב ופרס בטחון ישראל. עם
שחרורו התמנה למנהלה של חברה רב-לאומית
למכשור הנדסי. כעבור שלוש שנים נאלצה החברה,
בגלל החרם הערבי, לסגור את מפעלה בארץ, ואבי
הצטרף לתעשייה האווירית כראש מינהל תוכניות
מיוחדות. בשנת 4891 עבר למפעל מל"מ של
התע"א כמנהל תוכנית משגר הלווינים "שביט" של
ישראל, במסגרתה שוגרו לוויניה הראשונים של
המדינה. לאחר מספר תפקידים נוספים בתעשייה
האווירית, בשנת 5991, עם סיום עבודתו בתע"א,
עבר אבי לנהל את סוכנות החלל הישראלית, גוף
קטן שהוקם על ידי פרופסור יובל נאמן בהיותו
שר המדע. במשך עשר השנים שבהן הוא ניהל
אותה התפתחה הסוכנות במידה רבה. תקציבים
שהשיג הופנו למחקרים מדעיים, להקמת מוקדי
ידע ולפיתוח קשרים ופרויקטים בינלאומיים.
"באותה תקופה כבר היו בחלל הלווינים אופק 1
ואופק 2, ששוגרו על ידי בתפקידי הקודם בתעשייה
האווירית," הוא מספר. "בזמני שוגר לווין טכסאט
1 שתוכנן ונבנה על ידי סטודנטים מהפקולטה
לאווירונוטיקה בטכניון, כאשר פרופסור גיורא
שביב היה ראש המכון לחקר החלל. השיגור נכשל
עקב כשלונו של המשגר הרוסי, אבל השיגור של
טכסאט 2, שמומן ברובו על ידי סוכנות החלל,
התבצע בהצלחה בשנת 8991 )לווין זה עדיין משייט
בחלל וממשיך לבצע את משימותיו( בזמן כהונתו
של פרופסור משה גלמן כראש המכון. באירוע
שקיימנו אחרי השיגור אמרתי לנדבן, מר גורווין,
שמימן חלק משני הלווינים של הטכניון שנקראו
על שמו, שהוא האדם היחיד בעולם שיש על שמו
שני לווינים - אחד בים )זה שנפל( ואחד בחלל."
בהמשך שוגרו לווינים נוספים, עוד "אופקים" ועוד
"עמוסים", כולל שני לוויני תצפית מסחריים. לפני
כמה חודשים שוגר לווין ייחודי, המצויד במכ"מ
במקום מצלמה וכך יכול "לצלם" גם בלילה ובכל
תנאי מזג האוויר.
ÏÏÁ·†¯„Ò†˘È
"יש סדר בחלל," מסביר אבי. "לכל מדינה שרוצה
להציב לווין גאוסטציונרי )הנע סביב קו המשווה(
יש 'טריטוריה' משלה בחלל, שם הלווינים שלה
משייטים בגובה של 63 אלף קילומטרים. ישראל,
למשל, מציבה את לוויניה הגאוסטציונריים בנקודה
מעל קו המשווה ב-4 מעלות מערבה. בחלל יש
כבר עשרות טונות של 'פסולת' - חלקי לווינים לא
פעילים וחלקי טילים שבאמצעותם שוגרו הלווינים.
חלקים אלה יכולים לסכן לווינים 'תקינים', במידה
ויתנגשו בהם, כפי שכבר קרה בעבר,"
הלווינים הישראלים הם תוצרת כחול-לבן, מא' עד
ת'. אבי מציין בגאווה שיש רק שמונה מדינות
בעולם ששיגרו לווינים מתוצרתן באמצעות
משגרים שלהן - ארה"ב, רוסיה, אנגליה, יפאן,
צרפת, הודו, סין וכמובן ישראל.
בתקופתו של אבי כמנהל סוכנות החלל הישראלית
נמשך שיתוף הפעולה עם הרוסים, אשר תכננו
, שמשקלו שש טונות. הוא היהSRG לווין מדעי,
אמור להקיף את כדור הארץ במסלול אליפטי
שצירו הגדול 004 אלף קילומטרים. המיכשור שהיה
אמור להיות עליו נבנה על ידי ארצות שונות
)ארה"ב, צרפת, דנמרק, אנגליה ושוויץ(. ישראל
הצטרפה לפרויקט מאוחר יותר, ופיתחה טלסקופ
מתקדם בתחום האולטרה-סגול, שמשקלו 5.23
בלבד. חברת אל-אופ בנתה אותו בשיתוף ק"ג
מדענים מאוניברסיטת תל אביב, אלא שאז "פשטו
הרוסים את הרגל" והפרויקט הופסק. בשלב זה
"דיברתי עם מדענים הודים, וסיכמנו שהטלסקופ
שלנו יותקן על לווין הודי," מספר אבי. "בתקופה
הקרובה הוא אכן ישוגר לחלל."
ÌÈÈÓ‡ÏÈ·†ÌÈÒÁÈ
בתקופתו נחתמו הסכמי שיתוף פעולה בחלל עם
)נאס"א(, גרמניה, הודו, קנדה ואוקראינה, ארה"ב
זאת בנוסף להסכמים עם רוסיה וצרפת שכבר היו
קיימים כשהוא נכנס לתפקידו. עם צרפת הוחלט
על פיתוח משותף של לווין תצפית מדעי בשם
"ונוס", שעליו תהיה מצלמה שפותחה ב"אל-אופ",
המצלמת ב-21 צבעים. הלווין יכלול גם מנוע
חשמלי המפותח בארץ על ידי מרכז המחקר
הגרעיני בנחל שורק ורפאל.
הסכם נוסף חתם אבי עם הולנד. על פי אותו
הסכם סיפקה ישראל להולנד מערכת הנעה ללווין
מדעי בשם "סלושסאט". מערכת זו פותחה על ידי
הישראלית. "כך רפאל במימון סוכנות החלל
אפשרנו לרפאל לצאת לראשונה לשוק האזרחי
עם מוצר חללי," הוא מסביר. "לצערנו, עקב אסון
∫˙Èχ¯˘È‰†ÏÏÁ‰†˙ÂÎÂÒ†Ï˘†Ì„˜‰†‰Ï‰Ó†¨Ô·‡≠¯‰†È·‡
≠†ÏÏÁ†˙ÓˆÚÓ†‡È‰†Ï‡¯˘È¢
¢Í熄·Î†˜ÏÁ†˘È †Ô  ÈÎˉ† ȯ‚·ÏÂ
È ˘ Â  ‡ ‰ † · ‡ ˘ Ó ‰