≤π
Ì È È  È · † Ì Â Î È Ò
פרופסור תדמור: בתחילת כהונתי פרצה
מלחמת המפרץ. אנשים רק יצאו מהחדרים
האטומים, וחזרנו ללימודים למרות שנותר עוד
יום אחד בלבד לקיום הסמסטר. חשנו צורך
לעשות זאת, לחזור לשיגרה.
הדבר החשוב השני - העלייה הגדולה מברית
המועצות לשעבר. קלטנו 002 מדענים עולים
וסטודנטים מצטיינים רבים. האיכות שלהם
נפלאה. באותה תקופה הענקנו את פרס הארווי
למיכאיל גורבצ'וב, המנהיג האחרון של ברית
המועצות. אני זוכר שעל הבמה ניגנה
סטודנטית, עולה חדשה מרוסיה, וגורבצ'וב
הביט בה, האזין לנגינתה המעולה, ואני ממש
קראתי את מחשבותיו: "או, מה שאנחנו
הפסדנו."
עמוס לפידות: בתקופתי נעשה השינוי במבנה
האירגוני של הטכניון. אני התעניינתי מאוד
בהוראה עצמה והשתדלתי לדחוף אותה
קדימה.
בתקופתי גם נולדה תוכנית "עתידים". חשבתי
שזהו פרויקט נהדר וכי הטכניון אכן יכול לעזור
ככל יכולתו להצלחתו. אני שמח שעד היום
הטכניון מוביל את הפרויקט הזה, שהיה
לפרויקט לאומי.
בשנת 9991 חגגנו 57 שנה לטכניון. חשתי
שאנשים מבינים יותר את חשיבותו של המוסד
הזה ואת ההיבט ההסטורי שלו.
בשנת 0002 פרצה האינתיפאדה הראשונה
והורגש מתח בין הסטודנטים בטכניון. דאגתי
שזה יעבור ברגיעה ובשקט, והדגשנו שלטכניון
לא תיכנס פוליטיקה. אני שמח שזה נשמר עד
היום.
וכמובן שגם בתקופתי היו קיצוצים קשים
בתקציב הממשלתי.
פרופסור אפלויג: התרגשות אחזה בכולנו עם
הענקת פרס נובל לפרופסורים אברהם הרשקו
ואהרן צ'חנובר. זה החל עם קבלת ההודעה
בשמחת תורה של שנת 4002, עבר דרך האירוע
הנפלא שעשינו לכבוד שני חתני הפרס שלנו
בטכניון, והגיע לשיאו בטקס הענקת הפרס
בשטוקהולם. ומעבר להתרגשות - הפרס הנכבד
והחשוב חיזק את מעמדו של הטכניון בין
האוניברסיטאות המובילות בעולם.
בשנת 6002 פרצה מלחמת לבנון השנייה,
ועברנו, ביחד עם חיפה וכל תושבי הצפון,
מתקפת טילים קשה. לא אשכח את היום
הראשון בו נפלו טילים על העיר. הקמפוס היה
מלא בסטודנטים בעיצומן של בחינות. ירדנו
- כל חברי ההנהלה - לקומה התחתונה של
בניין הסנט ולמעשה ניהלנו משם "חדר
מלחמה". קודם כל דאגנו לפינוי מבוקר ובטוח
של הסטודנטים והעובדים, ואחר כך, ללא כל
עזרה מן החוץ, התכוננו לפתיחתו של הטכניון
מחדש. בנינו בכוחות עצמנו בונקר חירום
לאיחסון הכימיקלים, פתחנו גן מוגן לילדי
העובדים וחזרנו לעבודה.
בתקופה שקדמה למלחמה הגיעה לשיאה
האינתיפאדה, ונערך מבצע "חומת מגן".
בהיבט הכלכלי חל שינוי מהותי במדיניות
הממשלה כלפי המוסדות להשכלה גבוהה,
והחלו קיצוצים קשים ומתמשכים בתקציב
הטכניון. אכן, כמו בתקופתו של פרופסור זינגר,
שוב הוכיחו ידידי הטכניון את נאמנותם,
אהבתם ומסירותם למוסד ובעזרתם הצלחנו
לצעוד קדימה למרות הקשיים, הקמנו את
מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה ואת
המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה
על שם לורי לוקיי.
¢Ï‡¯˘È†˙Ȅӆ̄ȘϢ
פרופסור לביא: אני מצטט את חזון הטכניון:
"אוניברסיטת מחקר מדעית-טכנולוגית בין
עשר המובילות בעולם בפיתוח הון אנושי,
מנהיגות ויצירת ידע, הפועלת לקידום מדינת
ישראל והאנושות."
שאלתי היא - האם המילים "הפועלת לקידום
מדינת ישראל" עדיין רלוונטיות היום?
עמוס חורב: לתפיסתי, מדינת ישראל היא
עדיין מדינה בדרך. יש לפנינו עוד דרך ארוכה
בטרם נגיע אל הנחלה. הייתי תמיד גא
ברלוונטיות של הטכניון למעשה הציוני, ואין
לי ספק בחשיבותו הרבה גם היום. אין כאן
מקום לוויכוח.
עמוס לפידות: אני עדיין מעורב בטכניון בנושא
מיוחד הקשור בתרומת הטכניון לביטחון
המדינה. אני גם מכיר זאת מהעבר הצבאי שלי.
אז והיום - הידע התעופתי של מדינת ישראל
יצא ויוצא מהטכניון. ברור שגם במגזר האזרחי
תרומתו של הטכניון רבה.
פרופסור זינגר: אני "גדלתי" בפקולטה
לאווירונוטיקה וכל הדברים שאמרת, עמוס,
הם לחם-חוקנו יום-יום. השאלה אף פעם לא
עלתה. שמנו לעצמנו סימן דרך, מטרה, לבנות
את התעשייה האווירית. ואכן, כולה או רובה
המכריע יצא מהטכניון. אני יודע שהדבר נכון
גם בפקולטות אחרות.
פרופסור תדמור: כבר בשנת 4291 היה חזון
הטכניון, עם הקמתו, "לתרום ליישוב הישראלי,
לאיזור ולאנושות". בוודאי שזה נכון גם היום.
טוב שבחזון הטכניון מופיע גם חינוך ופיתוח
ההון האנושי. תרומתנו העיקרית למדינה היא
הטכנולוגיה המתקדמת. התעשייה הזו יצאה
מהטכניון. זה הגרעין. והחזית רק מתרחבת
ועוברת למדעי החיים והננו-טכנולוגיה,
שפרופסור אפלויג דוחף, ובצדק.
פרופסור אפלויג: בוודאי שלא יתכן שבחזוננו
לא יהיה קידום מדינת ישראל. זה צריך להיות
הלפיד שיוביל אותנו. אחת החוויות המרכזיות
שהתפתחו אצלי, כנשיא, היא החשיבות
המרכזית של הטכניון בהובלת מדינת ישראל.
קשה לדמיין את ישראל בלי הטכניון, בכל
תחום - בתשתיות, בביטחון, בכלכלה.
עמוס לפידות: פה יש יתרון לקוטן, ולא לגודל.
כולם כאן מכירים את כולם, יודעים למי לפנות
ונענים מיד. במלחמת יום הכיפורים הופלו
סקייהוקים רבים של חיל האוויר בידי טילי
האויב. התברר שזה נובע ממערכת הפליטה
הייחודית שלהם. אנשי הטכניון והתעשייה
האווירית פתרו את הבעיה בתוך שלושה ימים,
בעיצומה של המלחמה, והצילו טייסים רבים.
˙Á˙ÂÙ‰†‰ÈÈ¯È˘Ú·
פרופסור לביא: הטכניון ממוקם כיום בצמרת
העולמית של האוניברסיטאות. מה עלינו
לעשות כדי לשמור על מקומנו ואף לשדרג
אותו ולהגיע לעשירייה הפותחת, כפי שאומר
חזוננו?
עמוס לפידות: עלינו לבחון כל העת מה עלינו
לעשות כדי להיות יותר טובים, לבחון כל תחום
ותחום ולראות איך אנחנו משתפרים בו. מה
שפוגע בדירוג הטכניון בעולם הם השפה
והנושא הבינלאומי. אם היו בטכניון בין חמישה
לעשרה אחוזים של סטודנטים מחו"ל, זה היה
תורם למיקומו בדירוג האוניברסיטאות העולמי.
עמוס חורב: זהו נושא קשה. אם היינו יכולים
42...,29,30,31,32,33,34,35,36,37,38 18,19,20,21,22,23,24,25,26,27,...1