Page 23 - מגזין הטכניון | אביב 2008

≤≥
התרסקות מעבורת החלל קולומביה שונו
הרבה תוכניות, והלווין ההולנדי שוגר
באמצעות טיל ולא באמצעות מעבורת החלל,
כפי שתוכנן, כך שהניסוי לא השיג את
מטרותיו המקוריות."
לסוכנות החלל הישראלית היה תפקיד מרכזי
בטיסתו לחלל של האסטרונאוט הישראלי
הראשון אילן רמון, שאמור היה לבצע ניסוי
ישראלי במעבורת החלל של נאס"א
, עסקMEIDEX "קולומביה". ניסוי זה, שנקרא
באירוסולים ותוכנן על ידי מדעני
אוניברסיטת ת"א. שותפו בו גם אנשי הטכניון.
"לצערי זה נגמר באסון, כאשר אחרי 61 ימים
מוצלחים בחלל הושמדה המעבורת בעת
חדירתה לאטמוספרה וכל שבעת אנשי הצוות
נספו," אומר אבי.
פעילותה של סוכנות החלל הישראלית
בתקופתו התרחבה מאוד. הוקמו מספר
מוקדי ידע: לאיתור אסטרואידים המאיימים
על כדור הארץ, לקרינה קוסמית )מוקד
הממוקם על פסגת החרמון( וצומת מידע
משותף לנאס"א ולסוכנות החלל הישראלית
)באוניברסיטת תל אביב(.
אבי יצר קשרים גם עם הקהיליה האירופית,
במסגרתם שותפה ישראל בפרויקט האירופי
של לוויני הניווט "גלילאו" )בדומה לפרויקט
האמריקאי, אך משוכלל יותר(. אבי GPS
משמש כיועץ הטכני של הפרויקט.
ÔÂÈÎˉ†˙ÂÎÊ·
"הקשר שלי עם הטכניון נמשך בתקופת
שירותי הצבאי והתחזק מאוד בתפקידי
כראש סוכנות החלל הישראלית, וכיום בנושא
גלילאו," הוא אומר. "הטכניון העניק לי כלים
של מחשבה ניהולית, גישה לחומר טכני )איך
לנתחו, כיצד ליישמו ואיך להסתכל בצורה
מאוד אינטגרטיבית על טכנולוגיות שונות(.
כשיש לך ראייה מערכתית כזו, יש לך
אפשרות להשליך מתחום אחד לתחום אחר."
את תקופת לימודיו הוא זוכר כתקופה קשה
אך מרתקת. "הטכניון הוא מוסד ייחודי. בזמנו,
בהיותו מוסד טכנולוגי יחיד, הוא הרשה
לעצמו שיטת ציונים 'קשוחה'. היום כנראה
חל שינוי - אני פוגש חבר'ה צעירים שסיימו
את לימודיהם בזמן האחרון, ושמח לשמוע
מהם שהדברים בתחום זה ובתחומים אחרים
השתפרו. לנו למשל, היה קשר מועט עם
התעשייה. היום, כך אני שומע, הקשר של
הטכניון עם התעשייה טוב הרבה יותר, כמו
כן יש יותר אפשרויות לבחור קורסים
ספציפיים בהתאם לרצונו של הסטודנט.
למרות השינויים, או אולי בגללם, הטכניון
ממשיך להיחשב למוסד הטכנולוגי האקדמי
הגבוה המוביל בישראל."
¨ ¢ „¯ È · ¢ † Ô ¯˜ † Ï ‰  Ó † Ï˘ † È  Â È ˆ‰ † Ï Â Ï ÒÓ‰
∫ ß ı È · Ï È „ Â È † Ô ˙ È ‡ † ¯ ¢ „
È˙‡† Ô È Î‰† Ô Â È Îˉ¢
¢˙È˘ÚÓ‰†‰„ ·ÚÏ
ד"ר איתן יודילביץ', מנהל קרן "בירד", עושה ומגשים
ציונות. חשיפתו לציונות החלה כבר בצ'ילה, משם
עלה בשנת 0791, בהיותו בן 91, עם גרעין של השומר
הצעיר. אדוארדו - כך קראו לו. באונייה שעשתה
את דרכה מגנואה לישראל הוא נשאל איך יקראו לו
בארץ. "איתן", השיב מיד. הוא לא דיבר עברית, וגם
לא עלה על דעתו שניתן בכלל להחליף שם. לקבוצה
היה מנהיג בשם אדוארדו מלניק, שבשנת 7691 היה
מתנדב בארץ ונתנו לו את השם איתן. "חשבתי
שאיתן הוא תרגום של אדוארדו, וכך נשארתי עם
השם איתן," הוא צוחק.
הגרעין הגיע לקיבוץ מגידו וחבריו נשלחו לאולפן
לעברית בעין החורש. איתן למד עברית מהר מאוד
)"זה היה אולפן ברמה מאוד גבוהה"( ועבד בכותנה.
אחר כך התגייס עם הגרעין לנח"ל, עשה קורס מ"כים
ונכנס במהירות ל"מסלול הישראלי". תוך זמן קצר
הוא השתתף במלחמה, מלחמת יום הכיפורים. הוא
כבר לא היה חייל בודד, שכן בסוף שנת 0791 עלתה
כל משפחתו: שתי אחיותיו; אביו, פרופסור יצחק
יודילביץ', פרופסור להנדסת תעשייה וניהול; ואמו,
מרים, רופאת שיניים לילדים.
"הגעתי לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחודש
מרץ 4791," הוא מספר. "זה היה סמסטר מיוחד
לאחר המלחמה. ב-71 ביולי 7791 כבר עבדתי ברפאל,
בתחום האלקטרוניקה והמחשבים, בחטיבת הנחיה
)לימים חטיבת הטילים(. התחלתי לעבוד בפרויקט
פופאי )טיל אוויר-קרקע(".
ההתחלה בטכניון לא הייתה קלה, הוא נזכר. היה לו
רקע טוב מלימודיו בצ'ילה, אבל הוא היה צריך לגשר
על חוסרים בחומר וגם לפצות על שכחה שנגרמה
עקב הזמן הרב שחלף והמעבר החד מצי'לה לישראל.
הוא גר במעונות הסטודנטים ברחוב חניתה ועבד
קשה. מבחינה חברתית היה לו קל יותר כי היתה לו
חברה, ברוריה )כיום אשתו(, שאותה הכיר בצבא.
"הלימודים העסיקו אותי מאוד", הוא מספר. "למדתי
במחזור השני של הנדסת מחשבים. עשיתי מסלול
משולב של חשמל ומחשבים, דבר שבהמשך נתן לי
יתרון עצום. בשנת 5791 הגיעו המיקרו-פרוססורים
הראשונים, ופרויקט הגמר שלי היה במיקרו-פרוססור
0808 של אינטל.
"הטכניון הכין אותי לעבודה המעשית וכאשר הגעתי
לרפאל, למרות שלא היה לי ניסיון מעשי, לימדתי
מהנדסים ותיקים את התחום החדש הזה. יכולתי
גם לספק מוצר מהר מאוד. בלימודי בטכניון היה
איזון מעולה בין תיאוריה ומעשה. את הדרישות
המחמירות של הטכניון ראיתי כיתרון."
תואר שני עשה איתן בתחום עיבוד תמונה, בהנחיית
איש רפאל בכיר, ד"ר צבי מאירי. הוא עשה את
המאסטר תוך כדי עבודה, בתמיכת רפאל. בהמלצת
פרופסור דוד מלאך הוא פנה לדוקטורט בניו יורק,
Rensselaer Polytechnic Institute במוסד היוקרתי
. המנחה שלו היה פרופסור הנרי סטרק, שאף(RPI)
היה בישראל בשנת שבתון. גם לדוקטורט הוא יצא
במימון מלא של רפאל. ההשקעה הזו השתלמה
למפעל, שאיתן מילא בו תפקידי מפתח במשך 92
שנים תמימות. הוא ניהל את חברת השיווק של
רפאל בארה"ב ואת חטיבת הטילים, ושימש כסמנכ"ל
השיווק של רפאל. "בלי הטכניון לא הייתה רפאל
בצפון הארץ," הוא אומר נחרצות. "אין גם ספק שבלי
הטכניון רפאל לא הייתה מה שהיא כיום."
בתחילת שנת 6002 החל ד"ר איתן יודילביץ' לנהל
את קרן "בירד" - קרן משותפת לישראל ולארה"ב,
לשיתוף פעולה בפיתוח תעשייתי. היא הוקמה לפני
כשלושים שנה. המודל שלה הוא חברה ישראלית
וחברה אמריקנית, העובדות ביחד בפיתוח מוצר,
כאשר הקרן מממנת עד %05 מהפרויקט.
עד היום אושרו 677 פרויקטים בתחומי התקשורת,
מדעי החיים, האלקטרוניקה והטכנולוגיה הנקייה.
הושקעו בהם 552 מיליון דולר, והמכירות כבר הגיעו
לשמונה מיליארד דולר. בין 03 ל-04 אחוז
מהפרויקטים מצליחים. "אין כמעט חברות ישראליות
מצליחות שלא עברו דרך הקרן," אומר איתן. "יש
לנו בין 02 ל-03 פרויקטים בשנה. הישראלים נהנים
מהערכה רבה, אך עלינו לזכור כל העת כי אין אנו
יחידים בעולם. עדיין לא נתקלתי בחברה אמריקנית
שלא מעוניינת לבדוק אפשרויות בישראל."
בנוסף לקרן "בירד" מנהל ד"ר יודילביץ' את קרן
"טרייד". זהו גוף העוסק בדברים דומים, אבל בשיתוף
פעולה עם ממלכת ירדן. הוא הוקם בעקבות
הסכם השלום עם ירדן ועובד על מודל דומה לזה
של קרן "בירד". "כבר אישרנו פרויקטים בתחומי
התוכנה, ועכשיו אנחנו מתמקדים בנושא המים,"
אומר איתן.
ד"ר איתן יודילביץ', שהחל את דרכו בצ'ילה
כאדוארדו, עשה מסלול ציוני של ממש והוכיח כי
מדינת ישראל טובה גם בקליטת מוחות. את מרבית
חינוכו כבוגר קיבל בארץ, ולפי התוצאות שאליהן
הגיע - זה היה חינוך לגמרי לא רע.
È ˘ Â  ‡ ‰ † · ‡ ˘ Ó ‰