Page 34 - מגזין הטכניון | אביב 2008
Basic HTML Version
ÌÂ Ï˘‰† È Ï Â‡
ÍÂ˙Ó†ÁÓˆÈ
Ï‚ÚÓ‰
מאת נורית גרינשטיין,
סגנית דובר אגודת הסטודנטים בטכניון
≥μ
Ì È Ë „ Â Ë Ò ‰ † ˙ „ Â ‚ ‡
לא לחינם זכינו בפה, לשון ומיתרי קול - דיבור
הוא צורך בסיסי של בני אדם. כעוללים, לימוד
הדיבור מקביל להתפתחות המודעות לסביבה
והוא מאפשר לנו לאותת לאותה סביבה על
רצונותינו וצרכינו. כשאנו גדלים, הדיבור משמש
ליצירת תקשורת וחבירה לבני אדם אחרים. אחר
כך, בגיל הנעורים, הוא הופך לכלי מחאה
המאפשר לנו להתמרד כנגד הסביבה. אך מה
קורה כשאנו בוגרים? למידת ה"טאקט", ונורמות
נוספות שהחברה מכתיבה לנו, משמשים כגורם
מסנן המהווה חיץ בינינו לסביבה. מדי יום אנו
עוטים מעטפת ויוצאים אל העולם הגדול. אכן,
זהו עולם מסוכן בחוץ - אך האם אנו באמת
זקוקים להגנה?
חומת ההגנה שבנינו סביבנו הולידה תרבות
מסוכנת חדשה. זוהי תרבות שבה על כל אדם
לפתח יכולת ניתוח פסיכולוגית, שכן כל מפגש
בין-אישי הופך למערכת סבוכה של קודים
חברתיים. החיים המודרניים המהירים הכתיבו
קצב חדש בו אין עוד מקום לשיחה אישית
בארבע עיניים. את מקומה תפסו הפלאפונים
, דוא"ל, מסנג'ר ותוכנות
SMS
גדושי הקרינה,
תקשורת למיניהן. מדי יום, מדי שעה, מדי שנייה,
אנו נמצאים במרדף, והקשרים שלנו משנים
עורם בהתאם. בתרבות כזו, שבה אדם אינו יכול
לבטא את עצמו בחופשיות ומנגד אינו זוכה
להקשבה מלאה, קשה לקיים שיח אמיתי, פתוח
ונוקב.
"מתי בפעם האחרונה הקשיבו לך? באמת - בלי
להגיב, להסכים או לסתור, בלי לשנות נושא, בלי
לספר סיפור שדומה בדיוק לסיפור שלך, בלי
לנסות לתת עצה, לגונן, להתגונן, לשפוט, להנהן,
לענות לנייד, לשלוח הודעה כתובה, להעיף מבט
לטלוויזיה. מתי פשוט הקשיבו? כמו הפך האדם
שמולך לאוזן ענקית שרק קולטת את
האינפורמציה שרצית לפרוק או לשתף, ונמצאת
שם בשבילך."
כך פונה עמותת מעגלי הקשבה ומזמינה את
הקהל הרחב לחוות ולהתנסות בערב של מעגל
הקשבה.
ø‰·˘˜‰†Ï‚Úӆ‰Ó
מעגל ההקשבה נולד מתוך מסורות ישנות
בתרבויות שבטיות. אנשי השבט נהגו להתאסף
סביב למדורה ולנהל שיח כן, נקי משיפוטיות,
המושתת על עקרונות האמון, הספונטניות
והכבוד לזולת. מטה הדיבור הועבר בין היושבים
סביב המעגל, וכל מי שנשא את מטה הדיבור
זכה לספר את שעל לבו.
המעגל מארח כל אדם בעל רצון לפתח דיאלוג
ומוכנות להקשיב לאחרים. שיטת מעגל ההקשבה
מציעה במה וכלים פשוטים לפתרון לא אלים
של עימותים בקהילה, במשפחה, בצוותי עבודה
ואף בין בני זוג. במעגל נפגשים אנשים וקבוצות
שקיימים ביניהם שסע, שונות או קונפליקט.
באמצעות הסיפורים האישיים המובאים אל
המעגל נוצר מפגש אינטימי המאפשר להעלות
גם נושאים קשים או טעונים. כך מובא המעגל
גם אל תחום הדו-קיום.
מדינתנו הצעירה, שזה עתה מציינת את שנת
ה-06 לקיומה, משמשת בית חם למספר לאומים.
הטכניון הינו מוסד א-פוליטי, ולכן איננו עדים
לפעילות של מפלגות שונות בתחומי הקמפוס.
עם זאת, השקט השורר בטכניון הינו שקט שביר.
כציבור הרואה בעצמו מוביל חברתי, השואף
להצעיד את מדינת ישראל לעבר 06 שנים
נוספות )כן ירבו(, אל לנו להתעלם מכור ההיתוך
הבלתי נמנע, ההכרחי, הנוצר במדשאות הטכניון,
באולמות ואף בחדרים שבמעמקי הפקולטות.
מתוך ראייה זו, המשרד החברתי באגודת
הסטודנטים בטכניון פתח בפני המעגל את השער
לכ-000,21 סטודנטים - יהודים וערבים, גברים
ונשים. באמצעות פרויקט מעגלי הקשבה אנו
מקווים שיצמח בקמפוס שיח חדש - אולי אף
דו-קיום הנוצר מתוך הבנה וקירבה, ולא רק
דו-קיום הנח על עקרונות החדו"א. מרטין לותר
קינג אמר כי "רק בחשיכה ניתן לראות את
הכוכבים". אולי מתוך ההקשבה ניתן יהיה לראות
את השלום צומח.
מידע נוסף על אודות הפרויקט מפורסם בפורום
חברה וסביבה באתר אגודת הסטודנטים:
