Page 40 - מגזין הטכניון

ÒÂÓÚ†®ÆÏÈÓ©†ÛÂÏ‡Ï†˜ÚÂ‰†¨Ï‡¯˘È†˙È„ÓÏ†‰˘†ÌÈ˘˘†ÔÂÈˆÏ†¢Ïˆ¯‰†Ô‚Ó¢†˙Â‡

ÆÈÈÓ˘‰†‰ÈÏˆ¯‰†ÒÎ·†¨Ï‡¯˘È·†ÔÂÈÎË‰†È˘¯Â„†˙„Â‚‡†¯¢ÂÈ†¨·¯ÂÁ

בדברי התודה שלו אמר עמוס חורב שהוא רואה את עצמו נציג דור תש"ח,

ילידי הארץ שנולדו בשנות העשרים של המאה שחלפה ובגרו למלחמת

העצמאות.

"האמנו באמונה שלמה בצדקת הדרך, וללא אמונה זו, לא ניתן להבין כיצד

עמדנו באותה מלחמה גורלית", אמר חורב. למרות שלא התכוון, כמו רבים

מבני דורו, ללכת למסלול צבאי - "צו האומה הכתיב אחרת", הוסיף עמוס

חורב, "ולא היה בזה משום קורבן. האמנו כי כך אנחנו תורמים כמיטב יכולתנו

לחיזוק האומה".

È  È Ó˘‰ † ‰ È Ï ˆ ¯‰ † Ò  Î · † · ¯ Â Á † Ò Â ÓÚ † ® Æ Ï È Ó © † Û Â Ï ‡ Ï † ¢ Ï ˆ ¯‰ † Ô ‚ Ó ¢

¥±

שניהול ומינוף הטכנולוגיה נתקלים בקשיים, וכתוצאה מכך חברות הזנק

רבות לא מצליחות להתפתח לכדי חברות גדולות העשויות להצליח גם בשוק

העולמי. בעתיד, אמר פרופ' גולני, תלך הבעיה ותחריף, מפני שצריך יהיה

להתנהל בחברה הגלובלית, שבה התחרות קשה הרבה יותר.

פרופ' גולני הציג בפני באי המפגש את התכנית, שכבר הוגשה לעיון ואישור

הטכניון, להקמת 2 יחידות אקדמיות במקום זו הקיימת. האחת תהיה

בית-ספר למוסמכים לניהול, והשנייה - הפקולטה הקיימת אשר תעוצב

מחדש ותתמקד בהנדסה הקשורה בתעשייה, במערכות מידע, ובנושאים של

מערכות שירות, אינטגרציה של מערכות וכיוצא באלה.

החזון שעומד מאחורי היוזמה להקמת בית הספר הוא רענון פניה של

הפקולטה תוך התמקדות בניהול של גופים, ארגונים ומחלקות המאופיינים

בעתירות טכנולוגית ועתירות ידע.

‰ÈˆÊÈÏ·ÂÏ‚†≠†Á˙ÙÓ‰†˙ÏÈÓ

הדובר האחרון במושב היה פרופ' ארנון בנטור, דיקן הפקולטה להנדסה

אזרחית וסביבתית. השאיפה של פרופ' בנטור, היא למקם את הפקולטה

להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון כמרכז בינלאומי להשכלה וחינוך של

מהנדסים, אשר יוביל פרויקטים בינלאומיים בתחום התשתיות. הפקולטה

מכסה היום את כל הדיסציפלינות הקשורות בתשתיות, ופרופ' בנטור ביקש

להציג בפני באי המושב את תכנית הלימודים החדשנית, אותה הוא מייעד

לפקולטה, כדי שזו תוכל להכשיר סטודנטים שיוכלו לעמוד בתחרות העולמית.

כדי להפוך את הפקולטה למרכז בינלאומי, יש צורך לעודד חילופי סטודנטים

ולקלוט אנשי סגל מחו"ל, והדבר מחייב, כמובן, יצירת תכניות לימודים בשפה

האנגלית

בחלקו האחרון של המושב המיוחד הוזמנו הנוכחים להביע את דעתם

ולהעלות שאלות הקשורות הן בנושאים שהוצגו במהלך היום והן בנושאים

הקשורים לטכניון ועתידו.

זה היה השלב בו נשאלו אנשי הטכניון והשיבו לשאלות שהועלו, בין היתר,

בנושא הקניין הרוחני של פיתוחים מדעיים, על החשיבות שבעידוד הלימודים

המדעיים, האם נכון וטוב ליצור תכניות בשפה האנגלית במדינת ישראל,

השינויים הצפויים לחול בטכניון אם וכאשר ייושמו התכניות שהוצגו בפני

הקהל וכן התמיכה הממשלתית המוגבלת במחקר ובפיתוח והשלכותיה.

בית הספר בסמ"ת, שהוקם לפני 77 שנה ע"י

הטכניון, הכשיר במשך השנים כ- 02 אלף בוגרים,

המחזיקים בתפקידים ועמדות מפתח בתחומים

שונים בתעשייה, במשק ובכלכלה.

מפעל ההנצחה לזכרם של 22 בוגרי בסמ"ת

שנפלו במערכות ישראל ומוקירי בסמ"ת שהלכו

לעולמם, הוקם ונוהל במשך שנים רבות על ידי

אריה גור, מנהל ביה"ס, ואביבה עמרני סגנית

המנהל. עם סגירת בית הספר, הוחלט להעביר

את מפעל ההנצחה לטכניון, ושהמלגות יוענקו

מטעם המשפחות לסטודנטים בטכניון, בעדיפות

לבוגרי בסמ"ת.

באולם במרכז המבקרים ע"ש קולר התכנסו

נציגי המשפחות והסטודנטים, לטקס מרגש של

חלוקת המלגות, אשר עיתויו הסמוך ליום הזכרון

לחללי צה"ל וליום העצמאות אינו מקרי.

אלוף )מיל.( עמוס חורב, יו"ר אגודת דורשי

הטכניון בישראל חילק את המלגות יחד עם רפי

בריקנר, מי שהיה מנהלו האחרון של בית הספר

עד יום סגירתו ועם נציגי המשפחות. הוא הזכיר

את היותו בעבר קצין חימוש ראשי, חיל שקלט

לשורותיו רבים מבוגרי בית הספר, אשר גם

כבשו את ספסלי הטכניון, ובהתרגשות רבה ציין

את הקשר המשפחתי שלו עם משה יפה ז"ל,

שעל שמו הוענקה אחת המלגות. חורב שהבחין

בהרכב המיוחד של היושבים באולם החליט

לשנות את נושא הרצאתו, ובמקום לדבר של

ביטחונה של מדינת ישראל במלאת לה 06 שנים,

הוא סיפר על הקרבות שהתנהלו בימי מלחמת

העצמאות על ירושלים ועל הדרכים המובילות

אליה והדגיש את חשיבותה ומשמעותה של

העיר לעם היהודי ולמדינת ישראל. חורב, איש

חטיבת הראל של הפלמ"ח, לקח חלק פעיל

בחלק מהקרבות.

בשם הסטודנטים, נשא דברים עמוס קולשטט

בוגר מגמת חשמל בבית הספר: "אני גא להיות

אחד מבוגרי בית הספר שעיצב אותנו להיות

האנשים שאנחנו היום. עצמאות אינה עניין של

מה בכך, שכן מרבית מאיתנו היא גבתה את

המחיר הכבד מכל. בזכות אלה שהקריבו הכל

אנחנו נמצאים כאן היום".

תלמידי בסמ"ת ומוקירי בית הספר, שלזכרם

הוענקו המלגות:

„ÚÏ‚†¨ÍÂÁ†„Ú≠†ÈË¯ÈÓÒÈÊÈ·†¨ÔÏÈ‡†ıÈ·Â¯„ÒÎÏ‡

„¯ÂÏ†¨‰˘Ó†‰ÙÈ†¨‰˘Ó†¯ËÈÂ†¨Ï‡È¯·‚†ÛÏ‰†¨Â‰È·‡

Ô‚Ó†¨ÔÂ˘Á†ßıÈ·Â·ÈÏ†¨¯ÈÙÂ‡†ßıÈ·Â·ÈÏ†¨ÈÎ„¯Ó†ÈÏ

¨ÒÂÓÚ†¯ˆÙ†¨Ô˙È‡†È„ÈÏÂÙ†¨¯ÈÓ‡†¯‚ÂËÎÈÂÙ

¨¯ÊÚÈÏ‡†Ë·˘†¨Ï‡ÎÈÓ†ÒÂ‡¯˜†¨Ì‰¯·‡†˜ÈËÈ˘Ù

¨È˙È‡†ÔÂ¯˘†¨È·†ÔÂ¯˘†¨ÈËÂÓ†ÔÂ¯˘†¨ÌÁÓ†Ë·˘

זכרם לברכה.

¨ÈÎ„¯Ó†ÈÂ¯˘Â

Â È¯È˜ÂÓÂ †˙¢ÓÒ·† È¯‚Â·†¯ÎÊÏ†˙Â‚ÏÓ

אלוף )מיל.( חורב )משמאל( ומנכ"ל משרד הביטחון, תא"ל )מיל.( פנחס בוכריס

Page 40 - מגזין הטכניון | אביב 2008