Page 39 - מגזין הטכניון | אביב 2008

¥∞
זו השנה השנייה ברציפות שהטכניון מקיים מושב מיוחד של חברי הקורטוריון
הישראליים, חברי מועצת אגודת דורשי הטכניון וחברי "מועדון המאה" של
ארגון הבוגרים.
הכוונה להפוך את המושב לאירוע שנתי שיזמן לטכניון בוגרים ומקורבים,
והוא נועד לשתף את המוזמנים בנעשה בטכניון בימים אלה, וכן לנסות
ולשרטט את דמותו של בטכניון בשנים הקרובות.
חלקו הראשון של המושב השנה יוחד למחקרים הנערכים בטכניון וקשורים
לתחום הביטחון ובחלקו השני הוצגו שתי תכניות, המתגבשות בימים אלה
בשתיים מהפקולטות - הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול והפקולטה
להנדסה אזרחית וסביבתית.
È˙ÂÚÓ˘Ó†ÔÙ‡·†‰ÓˆÓˈ‰†Ï‡¯˘È·†˙ÈÓ„˜‡‰†˙ίÚÓ‰
נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג, התייחס בתחילת דבריו לשביתה בת 09
הימים שעכבה את פתיחת שנת הלימודים. התביעה, אמר פרופ' אפלויג,
היתה אמנם לעדכון שכר המרצים בהתאם למגזרים האחרים, אבל ברקע
היו התסכול העמוק והכעס על הקיצוץ הדרמטי שחל בשש השנים האחרונות
בתקציבים שהופנו להשכלה הגבוהה. הקיצוץ של 52 אחוזים מהתקציב,
הביא לכך שהמערכת האקדמית בישראל הצטמצמה באופן משמעותי מאוד,
ונוצר קושי ממשי לגייס אנשי סגל.
ȯÁ‡†ÌÈ˘„ÂÁ†‰Ú˘˙†≠†ËÁ¢†˙„ÚÂ
למרות המלצות ועדת שוחט, שהוקמה על ידי ממשלת ישראל לבחינת
צרכיה של המערכת ההשכלה הגבוהה, עד היום, אמר פרופ' אפלויג, תשעה
חודשים אחרי שהוגשו ההמלצות, עדיין לא נעשה דבר.
אם מסקנות ועדת שוחט לא יאומצו, הוסיף פרופ' אפלויג, תקרוס מערכת
ההשכלה הגבוהה בתוך שלוש-ארבע השנים הקרובות, ואת ההרס הצפוי
כתוצאה מכך למערכת כמעט שלא ניתן יהיה לתקן.
בריחת המוחות היא נושא כואב, אמר פרופ' אפלויג, והדרך היחידה להתמודד
עם הנושא צריכה להיות באמצעות סיוע בקליטתם של אנשי הסגל המבקשים
לחזור, שיפור תנאי שכרם על ידי צמצום הפער בין המשכורות המוצעות
בארץ לבין אלה המשולמות בחו"ל ויצירת תנאי מחקר מתקדמים.
ÌÈÏ¢ÎÓ‰†ÏΆ˙¯ÓÏÂ
אחרי שהביע את דאגתו באשר לעתיד הקשה הצפוי למדינת ישראל, בעיקר
בשל התייחסותה של המערכת הממלכתית-פוליטית לנושא ההשכלה הגבוהה,
ציין פרופ' אפלויג, שהטכניון נחשב עדיין אחת האוניברסיטאות הטכנולוגיות
החשובות בעולם.
האיחוד האירופי העניק מלגות בסך מיליון יורו כל אחד לחוקרים צעירים.
02 חוקרים ישראלים זכו לקבל מלגות, מתוכם 7 חוקרים מהטכניון.
גם גיוס התרומות המאסיבי של השנים האחרונות מאפשר לטכניון לפרוץ
לתחומי מחקר חדשים, והוא מפעיל תכניות מחקר בתחומים שונים ובהיקפים
שלא ידענו בעבר - בתחום הננו-טכנולוגיה, בתחום מדעי החיים וההנדסה,
במערכות אוטונומיות המסוגלות לתקשר אחת עם השנייה ולתפקד באופן
עצמאי ובתחום מיסחור הידע,בו ינסה הטכניון לפתח ידע בתחום הביו-רפואה
ולהביא אותו למצב שאפשר יהיה למכור אותו לשוק, ולזכות בהכנסות
כספיות נאות.
ÔÂÁËÈ·†ÏÚ†‰È‚ÂÏÂΈÏÚ†¨Ú„Ó†ÏÚ
פרופ' אבי מרמור, שעומד בראש המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון, ומי
שהתמנה השנה להיות חבר הועדה המייעצת למחקרים ביטחוניים של
האיחוד האירופי, נתן סקירה על המתנהל במרכז, שמתקיים עד עתה
מתרומות, ותקציבו השנתי הוא מיליון דולר.
מאז הקמתו, אמר פרופ' מרמור, תורם הטכניון לביטחון המדינה, והמרכז
שפועל בטכניון הוא בעצם מיסודה של התרומה הזאת, בהיותו מוקד קישור
פעיל המכיר ומגדיר את הצרכים של עולם הביטחון ומאפשר קיבוץ וגיבוש
של קבוצות עבודה מהפקולטות השונות.
פרופ' מרמור ציין מספר שיתופי פעולה בין-פקולטיים ונתן דוגמאות למספר
פרויקטים בתחום הביטחון, הרובוטיקה, המיגון והטיפול בחומרים מסוכנים.
‰Ïˆ‰Â†ıÂÏÈÁφÌÈË·¯
ד"ר אלון וולף היה הדובר הבא. ד"ר וולף עומד בראש המעבדה לביו-רובוטיקה
וביו-מכניקה בטכניון, הנחשבת לאחת המובילות בעולם מבחינת הציוד שבה.
המחקרים במעבדה מתמקדים בתנועתיות של השלד, מחלות ניווניות של
מפרקים ורפואת ספורט.
ד"ר וולף עשה את שלושת תאריו בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, ובילה
4 שנים במכון קרנגי-מלון, שהוא כהגדרתו - המקדש של הרובוטיקה בעולם,
שם נחשף לנושא הרובוטים המשמשים לחילוץ והצלה. שימוש במערכות
רובוטים מתוחכמים מהסוג הזה נעשה, למשל, לאחר הפיגוע במגדלי
התאומים, בניסיון לאתר ניצולים ובמטרה למפות את העולם שמתחת
להריסות.
במאמציהם לאתר ניצולים, מסכנים לא פעם אנשי כוחות החילוץ את חייהם.
שימוש מושכל ברובוטים יכול לתת מענה מצוין, לנסות לאתר ניצולים מתחת
להריסות ולבדוק את האפשרות לגשת למקומות שונים מתחת להריסות,
לשם אין גישה לרובוטים המצויים היום בשימוש.
פרט לחילוץ והצלה, סיפר ד"ר וולף, ניתן להתקין את המערכות והחיישנים
גם על גבי רובוטים המשמשים כפלטפורמות, כך שיוכלו לאתר ולזהות
חומרים מסוכנים במקומות שלא ניתן לגשת אליהם בדרך אחרת, ובכך
למנוע פגיעה בכוחות החילוץ.
‡ȄÈÂÂÓ†ÌÈÚ¯ȇ†ÁÂÚنȉÈÊφ˙Â·†˙ÂίÚÓ
פרופ' אהוד ריבלין, העומד בראש המחלקה למערכות נבונות בפקולטה
למדעי המחשב, התייחס לזיהוי, פענוח וניתוח אירועים המתועדים במצלמות
וידאו. מדובר במערכות המיועדות לשימושים שונים, הן בתחום האזרחי והן
בתחום הביטחוני, כאשר אירוע הוא הגדרה של דבר המתרחש בזמן/מרחב.
¯˙ÂȆ‰·¯‰†‰˘˜†˙¯Á˙‰†˙ÈÏ·ÂÏ‚‰†‰¯·Á·
פרופ' בועז גולני, דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, התייחס לכך
Ï Ú † ˙Ú„‰ † ˙‡ † Ì È  ˙  
≠ † ‰‰  · ‚ ‰ † ‰ Ï Î˘‰‰ † „ È ˙Ú
Ô Â È  ÎË· † È ˙ ˘‰ † ·˘  Ӊ
פרופ' משה איזנברג )מימין(, נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג, פרופ' ארנון
בנטור, פרופ' בועז גולני ופרופ' פרץ לביא )עומד משמאל(, משיבים לשאלות