Page 7 - מגזין הטכניון | אביב 2008

„ È ˙ Ú Ï † Ì È  Ù ‰ † Ì Ú
∑
"תחיית עידן הרנסנס" - כך מגדיר פרופסור עוזי
לנדמן מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה את הפריחה
בתחום הננו-טכנולוגיה בעולם, בישראל ובטכניון
בפרט.
פרופסור לנדמן, שעשה את הדוקטורט שלו בטכניון
)9691(, הגיע עם מומחים נוספים בתחומי
הננו-טכנולוגיה לסמינר החורף הראשון מסוגו
שהתקיים בים המלח. בסמינר השתתפו כ-021
סטודנטים לתארים גבוהים, רובם מהטכניון,
ששמעו במהלכו הרצאות והשתתפו בטיולים
ובאירועים חברתיים אחרים. "אני מרצה בכל העולם,
ולא ראיתי קהל כל כך נאור ועירני של סטודנטים
כמו בבית הספר הנוכחי," אמר פרופסור לנדמן
בסיכומו של הסמינר.
Ú‚˙˘‰†Ú·Ë‰
"המונח 'ננו' נגזר מהמילה היוונית 'ננס', שחדרה
גם לעברית עוד בתקופה ההלניסטית," הסביר
פרופסור לנדמן בכנס. "לימים נקבע כי גודל ננסי
הוא גודל של 01 בחזקת מינוס תשע מטר, כלומר
מיליארדית המטר. נשאלת השאלה מדוע החל
העולם פתאום להשקיע משאבים ומחשבה דווקא
בקנה המידה הזה? הסיבה היא שכשאתה ממזער
חומרים, התכונות שלהם משתנות. לדוגמה - אם
אתה לוקח גוש עופרת ומודד את נקודת ההיתוך
שלו בקנה המידה הנראה לעין, אתה מקבל את
ניתכת X המספר שנמצא בטבלה - מתכת
בטמפרטורה כזו וכזו. אם אתה לוקח את המתכת
ומקטין את הגוש, נקודת ההיתוך משתנה באופן
רציף עד שלב מסוים. אבל בשלב מסוים מתחילה
נקודת ההיתוך 'להשתגע' ולהתנהג באופן לא רציף.
ה'שיגעון' הזה של הטבע בא לידי ביטוי גם בתכונות
פיסיקליות אחרות של החומר - כגון צבע.
"כיום אנחנו מגדירים את תחום הננו בתור התחום
שבו התופעה הפיסיקלית מפסיקה להתנהג באופן
פרופורציונלי לגודל. הדבר קורה כאשר סקלת
הגודל של החומר עצמו מתחילה להיות דומה
בסדר הגודל לסקלת המרחק האופיינית לתופעה.
לדוגמה, אורך הגל של אלקטרונים במתכות הוא
כ-1 ננו-מטר. אם רוחב החוט גם הוא ננו-מטר,
נוצרת 'דחיסה' של גל שרוחבו ננו-מטר לתוך חוט
שעוביו ננו-מטר. במצב כזה מתחילה מכניקת
הקוונטים לשחק תפקיד."
„È˙Ú‰†˙ÈÈ‚ÂÏÂÎË
פרופסור אורי סיון, ראש מכון ראסל ברי למחקר
בננו-טכנולוגיה בטכניון, אמר כי תוכנית הלימודים
היחידנית המתקיימת במכון היא תוכנית ראשונה
מסוגה בישראל. "אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של
תהליך הפיכתה לתוכנית בינלאומית. המטרה היא
להשתלב, תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות
באירופה, בתוכניות החינוך האירופיות. בנוסף אנו
תומכים בהכנסת קורסים חדשים בננו-טכנולוגיה
בטכניון.
"במכון ראסל ברי משולבות 31 פקולטות מהטכניון
ומעורבים בו למעלה מ-001 אנשי סגל וכ-003
תלמידים לתארים גבוהים. היא מקיפה את כל
הדיסציפלינות בקמפוס.
"התשתיות שלנו משמשות לא רק את הטכניון
אלא גם חוקרים מכל המוסדות האקדמיים
ומהתעשייה. במהלך השנים 0102-5002 נשקיע
למעלה מ-03 מיליון דולר בתשתיות. הקמה של
תשתיות מתקדמות מחייבת גיוס אנשים ברמה
מאוד גבוהה, ועד כה אכן הצלחנו לגייס תשעה
אנשי סגל מהמקומות הטובים בעולם: קאלטק,
, ג'ורג'יה-טק וקורנל. עם זאת, מדוברMIT סטנפורד,
במלחמה קשה."
פרופסור אפרת ליפשיץ מהטכניון, אחת ממארגנות
הסמינר בים המלח, הסבירה כי הסמינר נועד להציג
תפיסה מולטי-דיסציפלינרית. "יום אחד עסקנו
באלקטרוניקה מולקולרית והבאנו מומחים בתחום,
יום אחר עסק באופטיקה ופוטוניקה, יום נוסף
הוקדש לקשר בין ננו לביו-טכנולוגיה, וביום האחרון
עסקנו באנרגיה מתחדשת. הכינוס משקף את
המורכבות ואת היופי של התחום, כי הוא נוגע
באספקטים רבים של החיים ובאספקטים מדעיים.
זו טכנולוגיית העתיד."
Ô Â È  Î Ë · Â † Ï Ï Î · † Ï ‡ ¯ ˘ È · ¢
˙ Ò Ò Â ˙ † ‰ Ï È ‰ ˜ † ˙ Ï Ú Â Ù † Ë ¯ Ù ·
Ì Â Á ˙ · † ˙ È Ó Â Á ˙ ≠ · ¯ Â
¯ Ó ‡ † ¢ ¨ ‰ È ‚ Â Ï Â  Î Ë ≠ Â   ‰
Ô Ó „  Ï † È Ê Â Ú † ¯ Â Ò Ù Â ¯ Ù
Û ¯ Â Á † ¯  È Ó Ò · † ¨ ˜ Ë ≠ ‰ È ß ‚ ¯ Â ß ‚ Ó
˘ „ Â Á · † Ì È È ˜ ˙ ‰ ˘ † Ì È Ó Ï ˙ ˘ Ó Ï
Á Ï Ó ‰ † Ì È · † ¯ ‡ Â ¯ · Ù
מאת אבי בליזובסקי
˙ È È Á ˙
Ô „ È Ú
ÒÒ¯‰
)ארה"ב(, NREL טכנולוגיית העתיד. סטודנטיות מציגות פוסטר בפני פרופסור ארתור נוזיק מאוניברסיטת
ששימש שופט בתחרות הפוסטר המצטיין
צילום: כפיר סיון, ישראל סאן