גוינט ישראל | עט השדה גליון 9 | ספטמבר 2012

48 / 86

תהליך הלימוד זימן עבורנו חוויה מטלטלת, מחייה זיכרונות מנוף ילדותנו ובו-זמנית מפגישה אותנו עם עולם
אחר המתנהל בשפה זרה לנו. הלימוד לווה בסקרנות גדולה ובתחושה של דה-זה-וו. כל פיסת מידע מהדהדת
משהו המוכר לנו מדורות קודמים מעברנו שלנו. כאילו שהניסיון ללמוד על הקהילה דומה לניסיון לחזור ולחבר
חוטים שנפרמו בחיינו לפני כמה עשרות שנים, לפני התקופה שבה זרמים שונים ביהדות פנו לדרכים שונות.
חלקנו התחברנו למחוזות ילדינו ולדמויות נוף ילדותינו בהזכירנו קרוב משפחה או שכן שהקדיש את חייו ללימודי
הקודש. עם זאת, למרות הדמיון והקרבה הגדולה, היה בחיפוש הזה משהו שקצת מזכיר חקר של תרבות אחרת,
רחוקה, לא נודעת, ששפתה לא לגמרי מובנת, שיש בה קודים ייחודיים של תקשורת והתנהגות.
כך למשל, קל מאוד למצוא נתונים המראים כי שיעורי הנשירה הגלויה בקהילה החרדית גבוהים מאוד:
תלמידים חרדים. שיעור הנושרים בקרב 329,000–במערכת החינוך לומדים בשנת הלימודים תשע”א כ
בשנים האחרונות גדל מן התלמידים בכיתות א’ עד י”ב. 3.6% – תלמידים בפיקוח החרדי גדול במיוחד
.בשנת תשס”ה 7.6%-בשנת תשס”ה ל 5.3%-שיעור הנשירה של תלמידי כיתות ז’ עד י”ב בפיקוח החרדי מ
מן התלמידים הנושרים ממוסדות לימוד של הפיקוח החרדי החלו ללמוד במסגרות חרדיות 40%- כ
מהם מחזיקים בתעודת 9%- מתלמידי י”ב בפיקוח החרדי זכאים לתעודת בגרות, וכ22.7%-אחרות. כ
בגרות המאפשרת להם לימודים אקדמאיים.
שנכתב לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד 2הפסקה שלעיל לקוחה ממסמך של מרכז המחקר של הכנסת
בנושא “הגנה על זכויות הילדים במגזר החרדי והערבי, ובפרט בתחום החינוך, הבריאות ורווחה“. הנתונים
מעידים על שיעורי נשירה גלויה גבוהים ביותר, אבל מה משמעותם? מה קורה לתלמידים שאינם רשומים
למסגרות החינוכיות שנספרות מבחינה סטטיסטית? היכן הם, במוסדות אחרים? אילו מוסדות? מה משמעות
) זכאים לתעודת בגרות (זאת בידיעה כי רבים אינם לומדים לפי 22.7%( הנתון האומר שרק מעטים מהם
) יכולים לפנות ללימודים אקדמיים? מה הקשר בין הנתון 9%( תכנית הליבה של המדינה) ומעטים עוד יותר
הזה לבין נשירה סמויה, אם בכלל? האם הניסיון לאכוף מדדים כלליים על האוכלוסייה הזו איננו חסר
משמעות להחלטות של קובעי המדיניות?
כדי ללמוד יותר את תמונת המצב ביחס לצורכי ההתאמה לשוק העבודה, למשל, יש צורך לבנות מסד נתונים
המבוסס על קטגוריות שונות לחלוטין, שיש בהן כדי לשקף את המציאות, ולא להישאר עם מפות הנכונות
לאוכלוסייה הכללית. יש צורך לפתח דרכים לנבא את רמת ההשתלבות בעולם התעסוקה על ידי כך שמתרגמים
את כושר הלמידה שהתפתח דרך לימודי הקודש, שידוע כי מנבאים יכולת למידה עיונית גבוהה ביותר. לשם כך
יש צורך למצוא דרכים לבחון את היכולת האוריינית של המועמדים בצורות שאינן מתבססות על תחומי התוכן
הרווחים באוכלוסייה הכללית.
היה קשה למצוא נתונים סטטיסטיים ישירים על מצבי סיכון של תלמידי הקהילה ולכן למדנו על תופעות של
תיקים פליליים 23,277 סיכון בעקיפין מנתונים שונים, כמו בעלי התיקים הפליליים בקרב בני הנוער. מתוך
בשנת הלימודים תשס“ג (מדובר בתיקים שאופי העבירות המיוחסות להם חמור, עבירות 20–12 שנפתחו לבני
לאלף מקרב כלל תלמידי 11-לאלף, בהשוואה ל 18 מסוג סמים, מין, רכוש ואלימות) היה שיעור תלמידי הישיבות
לאלף מקרב תלמידים בבתי 124-שלא נמצאו במסגרת לימודים בתשס“ג ו 20–12 לאלף מבני 37 ,משרד החינוך
הספר שבפיקוח משרד התמ“ת (בתי ספר תעשייתיים ובתי ספר לחניכים של משרד התמ“ת).
48
עט השדה
2012 ספטמבר