51 / 86
כמה מקורות כתובים עסקו בהתנהגויות בלתי מקובלות של ילדים ומתבגרים בקרב המגזר ודיברו על ההשלכות
החברתיות הקשות שיש לתופעה, המזכירות במידה רבה את היחס המרחיק והמדיר הקיים גם בחברה הכללית,
רק שכאן הוא מקבל צבעים חד-משמעיים ומוחלטים יותר. שוב ושוב הודגש כי ייעשה כל שביכולת המשפחה
והממסד כדי להסתיר את מה שלא מקובל כדי לצמצם את הפגיעה בהשתייכות הפרט לקולקטיב, עד לשלב
שבו לא ניתן עוד להסתיר והסכנה להדרה חברתית גדולה.
עם זאת, למדנו על תהליך משמעותי של שינוי בנושאים שונים הקשורים להתייחסות לתלמידים בעלי צרכים
מיוחדים וכי במוסדות החינוכיים החרדיים הולכים ומשתלבים יותר ויותר מורים ואנשי מקצוע המסייעים
לתלמידים מתקשים, בעיקר סביב בעיות התפתחות ולקויות למידה.
יעקב לופו מדבר על מפנה בגישה של החברה החרדית בכל הקשור להכשרה מקצועית וללימודים אקדמיים:
מציינת נקודת מפנה, מכיוון שבשנה זו החלה הפתיחות ללימודים כלליים לתת את אותותיה.
1996
“שנת
פתיחות זו גברה בשנים שלאחר מכן, עקב מכלול גורמים חברתיים, כלכליים ופוליטיים, שאותם אתאר בפרק
.)49 '
זה“ (עמ
מדברת על שינוי בנטייה לטפל בבעיות נפשיות, לקויי למידה ובעיות חברתיות:
7
אורית יפה
התייחסות של חרדים למעורבות הפסיכולוגית בתחום החינוכי אינה אחידה. בעשורים האחרונים גדלה
והולכת המודעות בחברה החרדית בצורך בהתערבות מקצועית לטיפול בבעיות נפשיות וכן בלקויי
למידה, קשיי קשב וריכוז ובעיות חברתיות. נראה כי מרבית החרדים נוקטים גישה מעשית בכל הנוגע
לפרות המדע והמחקר הקשורים לבריאות נפשית ופיזית, למרות התנגדותם העקרונית לתפיסת העולם
לתהליכי המחקר שהביאו לחשיפת הממצאים שהם נעזרים בהם.
בהמשך מצאנו חומרים שכתבו דמויות מן העולם החרדי המכוונים לחרדים עצמם, כמו ספרה של יהודית
שנועד:
8
הילדסהיימר,
לצייד הורים ומורים בחומר לימוד, שצמח מתוך הכרות קרובה של התמודדויות האופייניות למשפחה
זו. במשך שנים ארוכות התקיימו קורסים המכוונים למלא את החסר וכהשלמה, בא ספר זה לסכם את
הנלמד ולאפשר נגישות לחומר, בתקווה שיוכל להועיל להורים ולמורים לנווט את דרכם החינוכית. הספר
היה לנגד עיניהם של שלוחי דרבנן.
מנסים להתמודד באומץ עם בעיות העולות בקהילה החרדית:
9
מאמריו של בן ציון סורוצקין
הקהילה החרדית מנסה להתמודד עם בעיה חמורה ושמה: נוער מתמרד. גורמים רבים הובאו כסיבות
אפשריות לבעיה זו [...] במאמר זה ננסה להראות כיצד הליקויים בקשר בין ההורה לילד עומדים בשורש
המרדנות של גיל העשרה. הרושם של גורמי סיכון נוספים מתווך דרך השפעתם על הקשר בין ההורים
לילדיהם. כמו כן, נדון בהתנגדות הקיימת להכרה בתפקידם המרכזי של ההורים בבעיה זו, ובהשלכותיה
של התנגדות זו.
51
עט השדה
2012
ספטמבר