50 / 86
מספרם של המפקחים על מוסדות החינוך החרדיים קטן מאוד, ולפיכך היחס בין מספר המפקחים
למספר המוסדות המפוקחים קטן בהרבה מהיחס המקביל במוסדות החינוך הרשמיים (למשל, מפקחת
בתי ספר יסודיים לבנות).
130-
גני ילדים ומפקחת אחת לכ
1,000-
אחת ליותר מ
חלק מן הלמידה נעשה דרך מפגש חי וראיונות עם אנשי מקצוע, שמהם למדנו שאיש המקצוע הרווח האמון
על הטיפול בתלמידים במצוקה ובנשירה סמויה הנמצא בתוך מוסדות החינוך של המגזר החרדי ונמנה עם
חברי צוות בית הספר הוא היועץ החינוכי. בעוד שכלל היועצים החינוכיים שבמערכות החינוך הם חברי
הקהילה החרדית, רק פסיכולוגים חינוכיים מעטים הם חלק מן הקהילה. בשנים האחרונות מעמדם וחיוניותם
של היועצים והפסיכולוגים עולים תדיר. על אף ההכרה של בתי ספר רבים בחיוניות של בעל תפקיד טיפולי
בתוך בית הספר, טרם נפתחו כל המערכות לקלוט את בעלי התפקיד המורחב של הייעוץ החינוכי ושל
הפסיכולוגיה החינוכית, אם כי אפשר להצביע על מגמה של התרחבות. מנהלי בתי הספר בוחרים בדמויות
המקובלות בקרב הקהילה, שאפשר לסמוך על שיקול דעתם (קצת בדומה לרבנים). במגזר החרדי משולבים
יועצים המנוהלים על ידי שלושה יועצים בכירים מטעם שפ“י, והשנה חגגו עשור להכללת מקצוע חדש
400-
כ
זה בזירה של החינוך החרדי.
8,000-
קציני ביקור סדיר ברשויות החינוך המקומיות הפועלים בכ
450-
פעלו כ
2008
לגבי קב“סים למדנו שבשנת
תקנים משום שחלקם
40-
מהם עובדים עם האוכלוסייה החרדית (בפועל מדובר בפחות מ
40 .
מוסדות חינוך
, בעוד ששיעור האוכלוסייה
8%
עובדים חלקי משרה). שיעור הקב“סים החרדים מתוך כלל הקב“סים הוא
אחוזים.
20-
החרדית ביחס לאוכלוסייה הכללית גבוה מ
) כי במערכת החינוך היסודי של המגזר החרדי פועלים
2008
על מוסדות החינוך למדנו (הנתונים נכונים לשנת
. מוסדות החינוך הרשמי, המוחזקים וממומנים בידי המדינה או בידי הרשויות
1
5
מוסדות חינוך משלושה סוגים:
. מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי, המתנהלים בפיקוח
2 ;
המקומיות וחל עליהם פיקוח מלא של משרד החינוך
מעלות תלמיד בחינוך הרשמי; מוסדות פטור
75% –
חלקי של משרד החינוך ולפיכך גם ממומנים באופן חלקי
שהם עמותות של תלמודי תורה (ת“תים), המתנהלים בלא פיקוח שוטף של משרד החינוך וגם הם ממומנים
מעלות תלמיד בחינוך
55% –
באופן חלקי, אך בשיעור נמוך מזה שהמוסדות המוכרים שאינם רשמיים זוכים לו
הרשמי. הבנות לומדות על-פי רוב בבתי ספר יסודיים מוכרים שאינם רשמיים. בדרך כלל הלומדים בת“תים
. מערכת החינוך העל-יסודי כוללות: בנים – ישיבות קטנות,
13–5
ובבתי הספר היסודיים לבנות הם בגילאים
ועד לנישואים. בנות לומדות בסמינרים. ככלל, הישיבות הקטנות
17
, וישיבות גבוהות, לבנים מגיל
16–13
לגילאי
והסמינרים הם מוסדות מוכרים שאינם רשמיים.
כך התברר, כי קיים העדר בולט במענים ייחודיים לילדים מרובי צרכים במוסדות החינוך החרדיים. מוסדות רבים
סובלים ממחסור במשאבים מקצועיים ומיעוט מענים לאוכלוסיית התלמידים התת-משיגים ובסיכון לנשירה וכי
כדי להעניק לתלמידים את המענים האופטימליים שיבטיחו את מימושם והשתלבותם הפרודוקטיבית בקהילתם
יש צורך להשקיע בפיתוח מסוגלות מערכות החינוך. התברר גם כי הידע של מורים רבים במגזר החרדי
בתחומים שקשורים לפסיכולוגיה ובריאות נפש מצומצם בדרך כלל וגם אם נרכש במרבית המקרים ברמה
התיאורטית, חסרה הפנמה עמוקה הכרוכה במעורבות ובהשתתפות פעילה בלמידה. אי לכך, הנגישות של אנשי
חינוך לנושאים רלוונטיים, כמו סמכות מגדלת, השפעות המבוגר על התפתחות הילד ואינטראקציה בין-אישית,
היא נמוכה.
50
עט השדה
2012
ספטמבר