53 / 86
הרב הדגיש את הנוכחות האינטנסיבית של המלמדים והמשגיחים בחיי הלומדים, תוך תיאור הפתרונות הקיימים
היום עבור תלמידים מתקשים. הוא הוסיף שמוסדות החינוך נעזרים בשנים האחרונות באבחונים פסיכו-
דידקטיים, הוראה מתקנת ומומחים לעיצוב התנהגות. לדבריו במערכת החינוך שעליה הוא אמון נכלל גם תפקיד
של חונך עם פרופיל מקצועי ומשימתי שונה באופיו מזה שמוגדר למלמדים, ועל אף ההצלחה המסתמנת, טרם
התגבשה תפיסה סדורה של יחסי הגומלין שבין חונכים למלמדים.
באותה הזדמנות ביקש הרב שנתאר לו את תפיסת העבודה שלנו עם תלמידים מתקשים. תיאור התפיסה
החינוכית הפסיכו-סוציאלית עסק גם בחיוניות ההרחבה של יכולתם של אנשי החינוך לזהות ולקדם את
תלמידים המתקשים על ידי מתן הכשרה ייעודית ויצירת מנגנון ליווי ותמיכה למלמדים. הרב חש שהתכנית
אינה מציעה אך ורק ידע מה“מדף“ שרוכשים ומיישמים אותו כמו ידע במתמטיקה. הוא הופתע לגלות כי
רבים מן היסודות המוצעים תחת התפיסה החינוכית הפסיכו-סוציאלית הם בלב הכנסים שהוא עורך בשנים
האחרונות, שנועדו ליצור זמן חברותא להעמיק במהות התפקיד החינוכי המגדל. הרב הופתע לגלות כי דרכנו
היא דרכו והגיע להכרה כי יש מן האמת בתפיסתנו, המבקשת להכשיר אנשי חינוך כך שיהפכו לדמות סמכות
ודמות התקשרות היכולה ליצור יחסי השפעה וקשר משמעותי עם הלומדים. תפיסה זו, המקבלת חיזוק
במקורות היהודיים, יוצרת התמודדות עם מכשולים ההתפתחותיים, מצמיחה מסוגלות חדשה בקרב אנשי
חינוך ומביאה להרחבת תפיסת המורה ביחס לחניכיו.
השיחה הובילה לדיון בחשש פן המפגש בין אנשי המקצוע מאשלים-ג‘וינט ישראל ואנשי החינוך החרדיים לא
יכבד ולא יוקיר את דרך החינוך החרדית, וכי ההעשרה המקצועית המוצעת תחתור תחת ערכים יקרים שעליהם
הציבור החרדי שומר מכל משמר.
המפגש המקצועי שתוכנן לשעה התארך לשלוש שעות והתביעה לקבל ידע תיאורטי ו“ניטרלי“ התחדדה
כצרה מלהכיל את צורכי אנשי המקצוע במוסדות החינוך החרדי במילוי תפקידם, הנושא בחובו אחריות על
עתיד הנפשות הצעירות. הרב ציטט מקורות רבים שמהם אפשר ללמוד על רוח קדושת המחנך ועל התביעה
ההלכתית-ערכית הטבועה במשימותיו. ההקשבה ההדדית יצרה מחשבה שנייה, שהרב סיכמהּ ברוח זו: “הגעתי
עם בקשה שמומחים יעניקו למלמדים ידע וכלים, ללא תפיסות ומה שנפרש בפניי מחייב בדיקה מחודשת.
דרכיכם מזכירה לי את דרכנו הנהוגה בשנים האחרונות, שהיא לקדם את שיח המלמדים המעצב את משנתם
החינוכית ואת אחריותם על הגשמתם הרוחנית והתורנית של חניכיהם“.
זמן-מה לאחר התרחשות זו נסללה הדרך, בעזרת מנהיגותם של כמה דמויות מפתח שהצטיינו בהתאמת
הקידום בטיפול בפרט בקהילה החרדית תוך שמירה הדוקה על כל ההגבלות הדרושות. מנהיגותם וסמכותם
בכל הקשור בשמירה על תביעות הקהילה הפכו את מה שהיה נראה בהתחלה בלתי אפשרי לאפשרי. העשייה
הברוכה שיש בה כדי להציל נפשות רבות מהתדרדרות בכל קנה מידה של חברה, כפי שהדבר מסתמן כיום,
מעניקה לעשייתם תואר של סוללות דרך למען ילדים במצוקה בקהילה החרדית.
התובנה שהלכה והתגבשה היא כי משום שאי-אפשר להפריד בין ידע לדרך, יש לפתח מנהיגות מקצועית חרדית
שתנהיג את ההכשרה לאנשי חינוך במוסדות החינוך של הקהילה החרדית, המעניקה תפיסה, כלים ומיומנויות
לעבודה חינוכית המגדלת תלמידים מתקשים. דרך זו הפכה נר לרגלנו, מובילי התכנית של מנהיגות מקצועית
של הקהילה החרדית, של משרד החינוך ושל אשלים-ג‘וינט ישראל.
כך החל מסע מאתגר, המאפשר לפתח מנהיגות מקצועית חרדית העומדת בחזית ההתמודדות החינוכית
המצמיחה. מנהיגות חינוכית זו אמונה על פיתוח אנשי חינוך למסוגלות חינוכית חדשה, המעניקה לתלמידים
53
עט השדה
2012
ספטמבר