51 / 64
זרקור על תכנית
תכנית
זרקור על
51
2010
אוגוסט
עט השדה
חשוב לזכור כי חרף חדשנותו של הכלי, בהקשר
זה - האינטרנט, הוא מספק פתרונות רק ברמה
הבסיסית ביותר, בעיקר באמצעות שימוש בדואר
האלקטרוני ככלי עבודה פשוט ונוח.
היום נהוג להבחין בין העידן האינטרנטי הראשון
); ההבדל
web
2.0(
) לבין העידן השני
web
1.0(
העיקרי הוא מעבר הצרכנים מתרבות של קריאה
לתרבות של שיתוף בידע. באופן זה הפך האינטרנט
) לערוץ תקשורת בין-
online
מערוץ מידע מקוון (
אישי וקהילתי בסביבה אינטראקטיבית. בהקשר
זה נשאלת השאלה אם תרבות זו יכולה לחדור גם
לתחומי מקצועות הרווחה.
פועלת באגף מחקר תכנון
1998
החל משנת
והכשרה במשרד הרווחה התכנית לניהול ידע
ולמידה ארגונית. תכנית זו פעלה בקרב ארגוני
רווחה ליצירת תהליכי למידה ארגוניים שיביאו
לפיתוח כלים לשיפור השירות ללקוחותיהם,
ובייחוד במחלקות לשירותים חברתיים (צבע,
). ואולם תהליכים אלה התרחשו בארגונים
2010
בינוניים וגדולים והתקשו לחדור לארגונים קטנים
ופריפריאליים. נוסף על כך, הידע שנצבר לא
נשמר היטב במעבר מארגון לארגון ובחשיפה
לכלל אנשי המקצוע בתחומו.
מתוך הרצון למצוא פתרון לבעיות הללו בעזרת
קהילות
2006
הטכנולוגיות החדשות, הוקמו בשנת
הידע המקוונות באתר משרד הרווחה והשירותים
החברתיים. הקהילות מופעלות על ידי יחידות
המשרד השונות בליווי וביוזמה של האגף למחקר,
תכנון והכשרה ועמותת "אשלים" מיסודה של
ג'וינט ישראל.
על המתרחש בשטח, ריאיינתי את אן שטיינר,
שנים במחלקה
21
עובדת סוציאלית מזה
לשירותים חברתיים בעיריית ערד. לצד היותה
ראש צוות תחום המשפחה, אן היא פקידת סעד
לחוק הנוער ופקידת סעד לחוק הסעד (טיפול
והשגחה באדם עם פיגור שכלי). אן מתארת את
מצב המחשוב במחלקה בחיוך: "קשה להיפרד
מתיקי הקרטון"... אך בה בעת היא מדברת בגאווה
על הכנסת מערכת ממוחשבת בפיתוח מקומי, כך
שהיום מתבצע המעבר לעבודה באמצעות תיקי
פונה ממוחשבים, ומשיטת עבודה זו נגזרת היכולת
לאגור מידע רב באופן ממוחשב.
אני מבקש מאן להתייחס לקהילות הידע: "אין
ספק שהן גרמו לשינוי. שינוי בדיוק במקומות כמו
ערד. אין מה לעשות, עובדים סוציאליים הם, בסופו
של יום, אנשי מקצוע בודדים. יש להם הרבה
תמיכה, אבל זה לא מספיק. מה שעשתה קהילת
חוק הנוער למשל זה ממש לחבר בין האנשים. אי
אפשר להחליף קשר בין אנשים בעלי אותו תפקיד
שיכולים לעזור אחד לשני".
את אן אני מכיר גם מבלוג שפתחה באתר "קפה
דה מרקר". היא מספרת על החשיפה שם: "תראה,
הייתי די תמימה בהתחלה. כתבתי על דברים שקרו
לי במהלך העבודה ונחשפתי לפער האדיר בין איך
שתופסים כאן ובין חבריי את תפקיד פקיד הסעד
לבין התפיסה שקיימת בחוץ. פקיד סעד נחשב
פה לתפקיד קשה אבל חשוב מאוד. עובד של
הממסד שדואג למי שאחרים לא דואגים לו. והנה
נתקלתי בישראל אחרת."
מטרתן של קהילות הידע - לסייע בשיפור השירותים החברתיים
הניתנים ללקוחות משרד הרווחה על ידי ייעול התהליכים של העברת
.
המידע והידע בקרב הקהילה המקצועית
הקהילות יוצרות מרחב משותף למפגש ולדיון
בחוויות ובתובנות מקצועיות של חברי הקהילה,
וכן לפיתוח, לימוד ויצירה משותפת של דרכי
התערבות חדשות.
קהילות ידע מקוונות,
23
היום פועלות באתר
אנשי מקצוע משירותי הרווחה
7000-
וחברים בהן כ
השונים. הקהילות עוסקות במגוון נושאים, כגון
אומנה, אימוץ, אלימות במשפחה, ילדים בסיכון,
נוער וצעירים בסיכון, חוק הנוער (טיפול והשגחה),
פעוטות עם צרכים מיוחדים ועוד.
בקרב חברי הקהילות אפשר למצוא מגוון
מקצועות: עובדים סוציאליים, מורים, אחיות,
מרפאים בעיסוק, מדריכים, יועצים מסוגים שונים
ועוד. בקהילה חברים גם לא מעט סטודנטים
המתחילים את דרכם המקצועית בשירותי הרווחה
לצד עובדים ותיקים ואנשי אקדמיה.
לשם בחינת השפעתן של קהילות הידע המקוונות