גוינט ישראל | עט השדה גליון 5 | אוגוסט 2010

48 / 64

ממחשב השותפים
ממחשב השותפים
48
2010 אוגוסט עט השדה
המקצועית הרגישה הנהוגה בידי איש המקצוע,
ונתייעץ כל העת עם פקידת הסעד.
עוד ברמת הטיפול המערכתי, עמותת עלם
מפעילה את מרכז היום לנפגעות אלימות תקיפה
מינית "בית אמיתי", ובו מרחבים תומכי טיפול ופנאי
המאוישים באנשי מקצוע ומתנדבים. במקרים
" אל Door Door Toרבים נפנה את המתבגרת "
אחד מאנשי המקצוע במרכז.
דוגמאות להתערבות
מערכתית בעלם
נער מהמגזר החרדי נכנס לאינטרנט קפה, יצר
ודיווח על מצב משברי Yelemקשר עם תומכת ב-
עם ביטויי דיכאון, כמו כן דיווח על מצב זמני של
"דרות רחוב" ועל כך שאין לו היכן להעביר את
יצר Yelemהלילה. איש המקצוע המשמש כונן ב-
קשר עם רכז ניידת ילדי הלילה של עלם, וזה הגיע
אל הנער בעצמו, בסיוע הניידת ומתנדביה, ביצע
התערבות בשעת משבר והעביר אותו למענה
קצר מועד המספק תמיכה פיזית ונפשית במצבי
שוטטות ודרות רחוב.
שקיבלה תמיכה 16 דוגמה אחרת היא נערה בת
(היא הגיעה פעם בשבוע, למשך Yelemקבועה ב-
שעה, לאותו מתנדב). הסוגיה המרכזית שעסקו בה
במהלך התמיכה הייתה חרדה חברתית שהנערה
סבלה ממנה, לצד הצורך העז שלה בחברת בני
גילה. בסופו של התהליך נקבעה לנערה שיחה עם
עובד "הפוך על הפוך" (מרכז המידע והייעוץ של
עמותת עלם) מחוץ למרכז, והוא יצר עמה קשר
"פנים אל פנים" עד אשר יכלה להיכנס בעצמה
אל המרכז ולהשתלב בפעילויות.
החרדה החברתית היא עכבה הגורמת גם
להדרה עצמית גם ממוקדי טיפול וייעוץ שיש
בהם חשיפה עצמית, דיווח ומפגש ממשי. מרחב
הייעוץ והתמיכה ברשת אִפשר לנערה לצרוך
את השירות כך שכל מה שקשור לבושה, חרדה,
אולי אף אשמה, התגובות הרגשיות, הקוגניטיביות
והפיזיות המתלוות אליהן - כל זה מופחת ואף
נעלם בזכות אפיוני התקשורת ברשת. התהליך
המשמעותי שעברה הנערה, שנוצרה בו ברית
ייעוצית עם התומך, וכן זמינותו של שירות חוץ-
אינטרנטי נגיש ובעל זיקה ארגונית, אִפשרו בסופו
של דבר הפניה איכותית של הנערה לקבלת
שירות.
דוגמאות אלו מייצגות רק מעט מעבודתנו
; בפועל אנו מבצעים Yelem השוטפת בפרויקט
הפניות רבות הן בתוך העמותה והן מחוצה לה.
סיכום
הרשת והאינטראקציה שהיא מזמנת מאפשרות
תקשורת חסרת גוף, אנונימית, נעדרת רמזים אודיו-
ויזואליים, ובחירה של "אני דיגיטלי" (כינוי שלעִתים
מרמז על הסטטוס המנטלי של הפונה). הפנִייה
לתמיכה נעשית מרצון, היא מתרחשת לרוב מתוך
החדר האינטימי של המתבגר - כשעולם המבוגרים
אינו בסביבה ואינו מעורב בהחלטה או בהנגשה
של מוקד הטיפול (המבוגר המזמין, המסיע,
המביא, המשלם), התומך כ"מבוגר" נעדר רמזים
אודיו-ויזואליים (לבוש, קול, תנועות גוף, סימני גיל)
ויש מעין השטחה של מערך הסטטוסים.
הרשת מאפשרת למתבגר לבחון זהויות, "לשחרר
קיטור", לבחון פנטזיות, להתנסות; לעִתים הוא ינוע
בין זהות אחת לשנייה, ינהל אינטראקציה עם מושא
הדמיון והפנטזיה ויוכל לבדוק את תחושותיו. אפקט
הדיס-אינהיביציה (הסרת העכבות) המתרחש
באינטראקציה הבין-אישית ברשת כולל בתוכו
לרוב הסרה של בושה, אשמה וחרדה המאפיינות
לעִתים מפגש בין-אישי מחוץ לרשת. בתקשורת
א-סינכרונית (פורום, מייל, קבוצות דיון) יוכל
המתבגר גם שלא להתמודד ישירות עם התגובה
(תגובה מושהית), לשחרר דבר מה ולהשהות את
ההתמודדות עם התגובה שמנגד.
התקשורת ברשת מאפשרת למתבגר להעיז,
לחשוף את עולמו הפנימי, על הווייתו וכוליותו; הוא
נחשף באופן "מוגן" שלרוב אינו מתאפשר במקום
אחר, הוא זוכה באמפתיה מצד "מבוגר אחראי"
ונוצרת חוויה חזקה של "נִראוּת", של "התפעלות",
של קבלה; לעִתים מתרחשת חוויה של "תאומות"
) עם מושא האינטראקציה, חוויה של Twinship(
טלפתיה - וכל אלה יכולים לייצר תחושות חזקות
של סיפוק ועונג.
מעשה של "גילוי סוד", "התרה של הסוד", גם
הוא מוצא באינטראקציה ברשת קרקע פורייה,
מקדמת ומאפשרת (אנונימיות, העזה, מרחב מוגן,
מבוגר אמפתי) - המתבגר, החווה "סער ולחץ" מול
המשימות ההתפתחותיות הרבות והמורכבות שהוא
מתמודד אִתן, חש כאילו יש לו "חטוטרת" שהוא
מבקש להסיר או לשתף בה. סודות המקבלים ביטוי
בחוויית התמיכה נוגעים לתקיפה מינית שאירעה
בעבר או שהיא נמשכת מצד מבוגר אחראי,
ביטויים הקשורים לגיבוש הזהות ההומו-לסבית
של המתבגר/ת, ביטויים של פוסט-טראומה על
רקע אירועים אלימים או טראומה לאומית, אהבה
אסורה ועוד.
כל אלה מאפשרים להערכתנו לצמצם את "פער
השירות" שאנו פוגשים בשדה הטיפולי. המשמעות
היא הנגשה של שירותים טיפוליים קיימים ברשת
), ובעקיפין - הגברה של On line services(
)Off line servicesהפניות לשירותים מחוצה לה (
דרך הבניה של מוטיבציה לטיפול, הפחתת חרדות
הקשורות לפנייה, הנגשת הטיפול דרך אספקת
מידע על מארג השירותים הקיימים והענקת מפגש
טיפולי ראשון מיטיב שיכול לסייע גם הוא בהנגשה
של השירות הטיפולי הבא.
הפניות ורשימה
ביבליוגרפית מלאה
למאמר זה ניתן למצוא
באתר אשלים