29 / 64
29
2010
אוגוסט
עט השדה
עקיף עם התרבות המערבית באמצעות תקשורת
ההמונים, ובכלל זה הגלישה המוגברת באינטרנט
בשנים האחרונות. כפי שציינו, בחשיפה זו יש כדי
לגרום למשבר דורי וגם לעורר דילמות ערכיות
בקרב הקולקטיב הערבי. הדילמות קשורות ליחס
למודרנה, ובכלל זה קוד הלבוש, אוריינטציית
הזמן, מעמד היחיד במשפחה, היחס לסמכות,
היחס לדת, יחסי הורים-ילדים, אתוס האחדות
והסולידריות המשפחתית ועוד.
הגלישה באינטרנט מזמנת לבני
הנוער הערבים מפגש בין-תרבותי.
מפגש זה עדיין לא זכה לדיון
מספיק במחקר החברתי, ובכלל
זה במחקר החינוכי. גם השלכותיו
של מפגש זה, הן מבחינה ערכית
והן מבחינה התנהגותית, עדיין לא
נדונו לעומק
לדילמות הערכיות הללו יש השפעה הן ברמת
הפרט והמשפחה והן ברמת הקהילה וקובעי
מדיניות החינוך שלה. מערכת החינוך, שמתפקידה
לדאוג לחברות התלמידים בחברה ולתמוך
בגיבוש הזהות הקולקטיבית שלהם (אבו-עסבה,
), עומדת אף היא בצומת תרבויות המחייב
2007
אותה לחשיבה מחודשת על הערכים והנורמות
של שכבת גיל זו בחברה הערבית.
לאור התיאור התמציתי של תמונת המצב, ננסה
בחיבור קצר זה להציג כמה עובדות ומאפיינים
הקשורים בשימוש באינטרנט בקרב בני הנוער
.18-15
הערבים בני
נציין תחילה כי חקר השימוש באינטרנט בקרב
האוכלוסייה הערבית בכלל ובקרב בני הנוער
בפרט חדש יחסית, וההתעניינות בנושא החלה רק
בעשור האחרון. ההתעניינות בתופעה זו, בייחוד
בקרב בני הנוער, קשורה לחשיבותו של המחקר
הסוציולוגי והחינוכי בתחום זה ולרצון להבין את
ההבניה החברתית המתחדשת של שכבת גיל זו
בהשוואה לשכבת המבוגרים. אפשר לשער שיש
השפעה גם לשיח הציבורי הער על התרחבות
השימוש באינטרנט בקרב ילדים ובני נוער - כלי
שהוריהם אינם מיטיבים להשתמש בו כמוהם
ושלרבים מההורים אין יכולת לשלוט בשימוש של
ילדיהם בו.
יש הטוענים שצריך לראות בשימוש באינטרנט
את החיוב ולא את השלילה. לטענתם של
המצדדים בשימוש, דווקא הנגישות השוויונית של
כלל האוכלוסייה לטכנולוגיה, יש בה כדי לצמצם
פערים בין קבוצות וגם בין יחידים בתוך הקבוצות.
), מצפים
1999(
לדעת למיש וליבס
מהתקשורת שהיא תסגור פערים
- בין בנים לבנות, בין אוכלוסיות
בעלות יכולות לאוכלוסיות מעוטות
יכולות, בין קבוצות אתניות שונות,
בין מיעוטים לקבוצות רוב, בין
פריפריה גאוגרפית למרכז גאוגרפי.
טענה זו מניחה כי חשיפה וזמינות
שווה מוליכות לשוויון, הן בניצול
מושכל והן בניצול לא מושכל
של הכלי. המתנגדים לדעה זו
מניחים שאין בחשיפה ובזמינות שווה שום הבטחה
שהשימוש יהיה זהה בין הקבוצות או בין היחידים,
ולכן טענת השוויון אינה עומדת במבחן המציאות.
במסגרת ההתעניינות ההולכת וגוברת בכל
הקשור בשימוש באינטרנט בקרב האוכלוסייה
הערבית בכלל ובקרב בני הנוער הערבים
בפרט, נביא להלן ממצאי מחקר אזורי
18-13
תלמידים בני
320
שהשתתפו בו
מאזור המשולש. בחירת אזור גאוגרפי
זה נעשתה בשל קרבתם של יישובי
המשולש למרכז הארץ ובשל המגע
הישיר והאינטנסיבי עם האוכלוסייה
היהודית. ההנחה היא שנתונים אלה
מאפשרים לתלמידים היחשפות יתר
לתרבות היהודית-המערבית. ואכן
המחקר שלפנינו אינו מדגם מייצג של
כלל האוכלוסייה הערבית בארץ אלא
של אזור אחד בלבד (נזכיר שבאזור זה
מאוכלוסייתה הערבית של מדינת
30%-
חיים כ
ישראל). ראוי לציין שהשאלון ניתן לבני הנוער שהם
תלמידי בתי ספר תיכוניים (וכך אנו מקבלים מידע
מבני נוער נורמטיביים ולא מבני נוער נושרים).
לצורך המחקר חובר שאלון מיוחד הבודק את
מאפייני השימוש באינטרנט בקרב התלמידים
הערבים. אין בכוונתנו להציג כאן את כלל השאלות
והממצאים של המחקר - אלה יתפרסמו בהמשך;
נסתפק בהצגתן של חמש שאלות שהתשובות
עליהן יספקו לקורא מידע בסיסי על מאפייני
השימוש באינטרנט בקרב אוכלוסיית בני הנוער
הערבים.
התרבות הווירטואלית בקרב בני נוער ערבים בישראל