25 / 64
25
2010
אוגוסט
עט השדה
want to remove
ועד קושי ממשי לחזור וללמד את אותם תלמידים.
כולם ציינו שזו תקיפה לא הוגנת, משום שהיא
נעשית במרחב שבו המורה אינו יכול ואינו יודע
לגונן על עצמו.
מה אפשר לעשות? השלכות
על מערכת החינוך
תופעת ההליכה עם העדר חזקה מאוד באינטרנט,
בעיקר בקרב ילדים ובני נוער. מכיוון שכולם שם,
הזירה החברתית המסורתית הועתקה אל המרחב
הווירטואלי. בעוד המפגש פנים אל פנים מספק
מגוון של רמזים, מעבה את התקשורת ומקל
יותר להצביע על התנהגות אלימה, באינטרנט יש
מקום רב לפרשנות ולאי-הבנות, וכן דרכי מילוט
לטשטוש העקבות (כגון שימוש באנונימיות כדי לא
להזדהות בקשר למעשה כלשהו). מעשי הלצה
שמאז ומעולם היו חלק מאינטראקציות חברתיות,
בייחוד בגיל הנעורים, עוברים גם לאינטרנט -
אך שם הם זוכים לחשיפה רבה המעצימה את
הפגיעה ולעתים קרובות גובלת בעבירה על
החוק. אין ספק - האלימות המתרחשת במרחב
הווירטואלי מזמנת אתגר לא קל למערכת החינוך.
הילדים רואים במרחב זה זירה בלתי נפרדת
מעולמם החברתי ועולם זר ומרוחק
מעולמם של המבוגרים. לעִתים
הם מסתירים ולא מספרים את
שאירע ממגוון סיבות: תחושה
שהאלימות באינטרנט פחותה
ועל כן פחות מקובל להתלונן
עליה; חשש שמבוגר ייכנס אל
הזירה כדי להבין את התופעה ויבקר
אותה; היעדר אמונה ביכולתו של
המבוגר לסייע; מחשבה שהנעשה ברשת
אינו שייך למרחב הבית-ספרי ולכן אין זה
מעניינו להתערב ועוד.
המצב הקיים מחייב התייחסות ישירה והקניית כלים
להתמודדות, שכן נראה כי האלימות גואה והפער
הדיגיטלי נותר בעינו וקשה להכיל את כל השינויים
והצרכים העולים בקרב הילדים ובני הנוער. להלן
כמה כלים אפשריים למניעה ולהתמודדות עבור
מערכת החינוך וההורים:
חובה לבדוק לאילו גילים מיועדת הרשת
החברתית. לדוגמה, פייסבוק מוגדרת לבני שלוש-
עשרה ומעלה בלבד. עצם האפשרות לזייף את
הגיל אינה הופכת פעולה זו ללגיטימית. יש רציונל
בקביעת גיל מינימום לשימוש ברשת החברתית.
בקבוצת מיקוד של תלמידי
כיתות ד'-ו' בדרום הארץ אמרו
הילדים שהם מעדיפים להיות
קורבן של מכות בחצר בית
הספר ולא בפייסבוק
This cannot be undo
רוצה להיות חבר שלי?