24 / 64
24
2010
אוגוסט
עט השדה
ורק צופים בה). למרות ההבדל בין המשתתפים
השונים באירוע האלים, אפשר לומר שכל
המעגלים משפיעים. אותו ילד שהופך קורבן
למכות בחצר בית הספר יוצא בתחושה קשה
נוכח ההמון שצפה בו מושפל, בלי להבחין מי
עודד, מי נזעק ומי סתם בהה - מבחינתו
כולם היו עדים למסע תבוסתו. כך גם
במקרה של קבוצת שנאה בפייסבוק.
התחושה היא שרבים עדים ושותפים
להשפלה ברמות שונות. בקבוצת
מיקוד של תלמידי כיתות ד'-ו'
בדרום הארץ אמרו הילדים
שהם מעדיפים להיות קורבן
של מכות בחצר בית הספר
ולא בפייסבוק, מכיוון שלאירוע
אלים בחצר יש סוף במסגרת
הזמן וברור כי להתנהגות כזאת
אין כל לגיטימציה. לעומת זאת,
אותה קבוצה בפייסבוק הופכת עדות
כתובה שנשארת במשך זמן לא מוגבל
(גם אם נעשים מאמצים להסיר את הקבוצה,
לעִתים התהליך אורך זמן רב), אין בהכרח תגובה
ממשית של מערכת החינוך כלפי אותן קבוצות
ושכיחותן אף מרמזת על לגיטימציה שקטה.
יש ילדים המעידים כי הזירה החברתית בפייסבוק
כה משמעותית עבורם עד כי הם מוכנים להיות
קורבנות, העיקר שיישארו רשומים כ"חברים"
ונראים ברשת החברתית, שהרי בבית הספר אפשר
לזהות מיד מי משתייך לאיזו חבורה ומי החברים
של מי. אותו ילד שחש שאינו מקובל בחברה יהיה
בודד או מרוחק מהפעילויות המרכזיות. ואולם
ברשת החברתית יש שוויון מדומה - כולם חברים.
שם ביכולתו של היחיד להתעדכן בכל הנעשה,
ברכילויות, במפגשים ובמסיבות, כאילו היה אחד
מחבורה גדולה ושוויונית. מצב זה הופך את
האלימות בפייסבוק לאלימות שקטה, היינו אלימות
נסבלת - תופעה בעייתית מאוד שאין לקבלה.
אלימות בין "חברים" שזהותם
אינה ידועה
בדוגמאות שהוצגו אפשר לזהות את משתפי
הפעולה, אולם לעִתים יש במרחב המדובר אלימות
שקשה לזהות את המעורבים בה. בעת האחרונה
פרסמו
12
פורסמה כתבה המתארת כיצד "בני
בפייסבוק כי בת כיתתם מציעה שירותי מין... הם
הפיצו תמונות הדמיה שלה בעירום ופתחו לה
חשבון ברשת החברתית בו היא לכאורה מציעה
). במקרה זה פתיחת
15.3.10 ,
שירותי מין" (גלובס
הכרטיס תחת שמה של אותה נערה והכנסת
הפרטים המזהים שלה הובילו ישירות רק אליה.
הסכנה בהתנהגות זו - החושפת אותה להטרדה,
השפלה ואף סכנה פיזית ממשית - עצומה. מדובר
)
Denigration
באלימות באינטרנט מסוג השמצה (
שמטרתה להרוס תדמית של אדם. אִמה של אותה
ילדה תיארה זאת כאונס לכל דבר. חשוב לחזור
ולציין כי המעשה הנידון, לכל הדעות מעשה קיצוני
.)12(
ואלים, נעשה בידי ילדים צעירים עד מאוד
עוד מקרה בקטגוריה זו כולל התחזות ברשת
). היות שכרטיס בפייסבוק מכיל
Impersonation
(
מידע רב על בעליו - שם, תמונה, רשימת חברים
- קל עד מאוד להעתיקו וליצור כרטיס חדש
המכיל אותם פרטים, שכן אין הגבלה על מספר
הכרטיסים לכל שם. כאשר פותח הכרטיס החדש
הוא מתחזה, קשה עד מאוד לדעת זאת מבעוד
מועד. אותו מתחזה פונה לאותם חברים של הילד
שהוא מתחזה לו ומזמינם מחדש לחבור אליו.
אלו מניחים כי מדובר בחברם אשר פתח כרטיס
נוסף, אולי אף אינם זוכרים אם הוא אכן נמצא
בין מאות חבריהם, והם מאשרים את החברות
בלי להסס. כעת אותו מתחזה פותח בשיחות עם
חברים ומגדף אותם, מעליב ומסכסך ביניהם.
מובן שהתלונות יגיעו במהרה אל אותו ילד שהוא
קורבן ההתחזות. ילדים החל מגיל בית ספר יסודי
מספרים כי תופעה זו שכיחה עד מאוד והתנהגות
כזאת נעשית על ידי מכריהם בשכבה כמעשה
ליצנות או על ידי זרים המנסים לחבור אליהם.
התנהגות זו אופיינית ל"טרולים" כפי שהם מכונים
רשת - אלו הפועלים במסווה במטרה לעורר
פרובוקציה. מעניין לציין כי תופעת הטרולים בדרך
כלל הציגה התנהגות כזאת בין אנשים שאינם
מכירים זה את זה במציאות הפיזית, ואילו במקרה
הנידון אפשר לראות את התופעה בין מכרים
במסווה האנונימיות.
אלימות ילדים כלפי מבוגרים
ילדים מרגישים כי ידם על העליונה בכל המדובר
באינטרנט. כיוון שכך, הם אינם מהססים להפעיל
אלימות גם כלפי מבוגרים. אחת התופעות השכיחות
בפייסבוק היא פתיחת קבוצות הדנות בטיבם של
מורים, והמטרה אינה להלל את מערכת החינוך.
קבוצות אלו מציינות את שם המורה בגלוי בקריאה
"מי חושב שהוא צריך לפרוש?", "כל מי שחושב
" וכדומה.
X
שהוא המורה הגרוע ביותר בבית ספר
קבוצות אלו לעִתים משלבות תמונות של המורה
שצולם במהלך שיעור בלא ידיעתו, סרטונים
וכדומה. שלא כבאירועים שתוארו קודם לכן,
שבהם הקורבנות והמקרבנים נכחו באותה הזירה,
כאן המורים אינם ערים כלל לנעשה מאחורי גבם.
תופעות כאלו מתגלות לרוב "בטעות" כאשר גורם
כלשהו בבית הספר, או לחלופין "אורח לא קרוא"
ברחבי הפייסבוק (כמו הבן/בת של המורה, תלמיד
משכבה אחרת), מתוודע אל הקבוצה ומיידע את
המורה בפרטים. מורים אשר נפלו קורבן לקבוצות
כאלו תיארו מגוון של רגשות קשים, החל מהיעלבות
e
אין בהכרח תגובה ממשית
של מערכת החינוך כלפי אותן
קבוצות ושכיחותן אף מרמזת
על לגיטימציה שקטה
מירן בוניאל-נסים