18 / 64
18
2010
אוגוסט
עט השדה
מיכל דולב-כהן
בן
בת
בן:
שמעי דיברתי עם מישהי בפייסבוק ובהתחלה
השיחה זרמה והכול אבל אחרי זה פשוט
הרגשתי שאין לי על מה לדבר איתה אבל אני
עדיין רוצה אותה. לא יודע מה לעשות, אולי
תתני לי איזו עצה?
בת:
תגרום לה שגם היא תשלח הודעה.
בן:
אני לא בטוח שאני מסוגל לזה. פאק נו תעזרי
לי על מה לדבר איתה... אם הייתי יודע הייתי
כבר עושה את זה לבד.
בת:
טוב מה שטוב אצלך, שיש לך חוש הומור.
תשתמש בו. מה היא עושה בחיים? אתה יודע?
מה אתה כ"כ מתרגש ..ומתבייש? מה לא
שאלת אותה, או מה אתה לא יודע עליה ואתה
רוצה לדעת עליה? תשמע, שאני מדברת עם
מישהו שאני רוצה לפתח משהו איתו גם לי לא
תמיד יש מה להגיד לו.. אבל איכשהו תמיד אני
מגיעה למצב שאני מספרת לו משהו שקרה
לי או שעשיתי ואז הוא משתף אותי וככה זה
ממשיך. זה צריך לבוא לך..
היעדר צורך להרשים את השותף לשיחה מבחינה
ויזואלית. התקשורת הטקסטואלית נעדרת קשר
עין ובכך היא מזמנת שיחה ישירה ומשוחררת. היא
אינהמסגירהמבוכה, בושה, ביישנות ולמעשה יוצרת
מצב ייחודי שבו המשוחח מתקשר במידה רבה עם
עצמו: הוא אינו מישיר מבט, פנייתו אינה נעשית
ישירות אל בן הזוג לשיחה, הבעותיו אינן עומדות
למבחן ומה שקובע הוא רק תוכן דבריו וצורת
הבעת הדברים. במצב כזה, שהמתקשר משוחח
עם עצמו, הוא נוטה להיחשף, להתקרב, לשתף
ולהיות "אמִתי" יותר. גם היעדר הנִראוּת תורם
לתחושת השחרור באינטראקציה המקוונת. אף
ששיחה בין מכרים אינה מבטלת ידע קודם
על חיצוניותו של השותף לשיחה, נראה
כי שיחה טקסטואלית מפחיתה את
השפעתם של הסממנים הוויזואליים.
ואכן, אי-נראות והיעדר קשר עין
תורמים במידה רבה להסרת עכבות
(דיס-אינהיביציה) בתקשורת בין-
אישית מקוונת; אם כן, חוסרים אלו
מזמנים את חשיפתם של המרכיבים
האותנטיים המגוונים של אישיות
הגולש, אלה שבסביבה היומיומית שלו
אינם באים לידי ביטוי בקלות - ללא
צנזורה, ללא עכבות וללא מעצורים. כיוון
שהסרת עכבות מקוונת מובילה את הפרט
להתנהגות משוחררת יותר, נראה כי במצבים
שונים בסביבת הסייברספייס הוא נוטה להיות גלוי
יותר, לחשוף רגשות, פחדים ומשאלות כמוסות.
חשיפה זו עשויה להוביל להתנהגויות חיוביות כגון
אלטרואיזם ועזרה לזולת, אך גם להתנהגויות
שליליות כגון התלהמות, תוקפנות ובריונות. הסרת
העכבות המקוונת משפיעה הן על תוכן הכתיבה
והן על המהירות שבה מתרחש האפקט.
שיחה זו מייצגת היטב את השיח השונה שמתרחש
באמצעות מסרים מידיים - שיח שהיה קשה לנהל
בהפסקה בבית הספר בין חברים נוספים. חשיפת
מצוקתו של המשוחח והיכולת שלו להיעזר בבת
גילו אינן נפוצות באינטראקציה בין מתבגרים
שאינם בני אותו מגדר. לתופעה זו חשיבות רבה,
כיוון שמן המחקר עולה שמתבגרים וגם מתבגרות
מעדיפים להיחשף לפני בנות (לעומת בנים וזרים).
מחקר שבחן חשיפה עצמית בקרב בני נוער
מתוך התייחסות למגדר מצא את רמות החשיפה
הגבוהות ביותר בדיאדה מתבגרת-מתבגרת, ואילו
רמות החשיפה הנמוכות ביותר נמצאו בין שני
מתבגרים בנים. גם במחקר אחר נמצא שבקבוצת
תמיכה מקוונת לבני נוער שהרכבה המגדרי
הטרוגני הסתמן שיפור בתחושת המצוקה - יותר
מהשיפור שחשו מתבגרים בנים בקבוצה הומוגנית.
נראה אפוא שהשיח הטקסטואלי המקוון מאפשר
למתבגרים להיעזר במתבגרות בנות גילם. בשיחה
המחקר מצא כי המתבגרים
נוטים לשוחח עם חברים
שהם פוגשים פא"פ והם חלק
מהשגרה היומיומית שלהם
בני נוער ומסרים מידיים
בבואנו לבחון שיחות טקסטואליות באמצעות
מסרים מידיים בין מתבגרים, נוכל להבחין בנקל
כיצד הסרת עכבות מקוונת באה לידי ביטוי בכתוב
ועד כמה שונה אינטראקציה פא"פ מהמקבילה
לה, המתנהלת בסייברספייס. אפשר לראות
דוגמה לכך בקטע השיחה המובא להלן - בין שני
מתבגרים, בן ובת: