14 / 64
14
2010
אוגוסט
עט השדה
אחד יש בהן סיכון עצמי, ומצד שני - פוטנציאל
להרחיב את מעגל הפוגעים. גם מי שאינו מבצע
התנהגויות פוגעות במרחב הפיזי עלול להיסחף
ולעשות כך במרחב האינטרנט. דוגמה לכך אפשר
למצוא בקבוצות בפייסבוק: "כולם שונאים את
המורה דיאנה", קבוצה שמזמינה להפריע בשיעור
תלמידים, או "גם אני שונא את
119
וחברים בה
(תלמידה)", קבוצה שיש בה דברים בוטים על
X
תלמידים
25 -
התלמידה והזמנה להחרים אותה
הצטרפו (קבוצה זו נחסמה). חלק מהקבוצות
", אך גם בהן נאמרים דברים
just for fun
מתויגות "
קשים ופוגעים.
- לעִתים פגיעה שמתרחשת במרחב
פגיעה
האינטרנט עלולה לתעתע בנפגע, בפוגע ובצופים.
מצד אחד - היא כואבת, ומצד שני - יש תחושה
שזה קורה "רק" באינטרנט. במציאות כזאת רגשות
כמו בלבול, בושה ובדידות עלולים להתעצם.
באינטרנט העלבה, הטרדה והפצת שמועות
מתועדות במילים או בתמונות שלעִתים קרובות
נחשפות לפני קהל צופים רחב והן ניתנות
לקריאה או לצפייה חוזרת. חוויית הפגיעה
משוחזרת ומתעצמת, ואילו הפוגע עשוי לשאוב
כוח מהאפשרות להישאר בלתי נראה ולזכות
בקהל צופים ששתיקתם עשויה להתפרש כעידוד.
הפיתוי לפרסם ולהפיץ מידע אישי גדול. אשליית
התהילה המלווה את הפרסום וההפצה מוסיפה
מרכיב של תעוזה, וכך לעִתים מידע אישי
ואינטימי, המתפרסם מתוך ציפייה לקידום
הפופולריות, עלול להתפרש אחרת או
להיות מנוצל לרעה. בהסתכלות
על פרופילים של בנות בבלוגים
או בפייסבוק אפשר למצוא
תמונות בלבוש חושפני
ובתנוחות מיניות; בשיחה
עם נערה על תמונתה היא
סיפרה שכך היא נראית
יפה יותר ולא הבינה את
המשמעויות הנוספות. באחד
המקרים סיפרה נערה אחרת
שקיבלה תגובה מחמיאה
מאדם מבוגר, תגובה שהפתיעה
אותה ופגעה בה. במקרה אחר
תלמידי הכיתה ניהלו בפייסבוק
דיון - מי הילדה הכי מקובלת ומושכת
בכיתה? הן הילדה שנבחרה והן האחרות
סיפרו על חוויה של עלבון וזלזול שחוו בדיון זה. לא
פעם, בבירור שנעשה לאחר אירועים של פגיעה,
הפוגעים מודים במעשים ומספרים שלא חשבו
שזה עלול לפגוע ושפעלו מתוך ספונטניות כדי
לשתף חברים במחשבות ובחוויות.
- הצופים נחשפים לפגיעה.
הצופים מן הצד
למרות היותה פגיעה עקיפה, היא עלולה להיות
חוויה בעלת עוצמה. גם חשיפה לתוכן פוגע או
לתוכן שאינו תואם את גיל הנחשף עלולה להיות
חוויה של פגיעה. מצב זה מעלה את הצורך
בהסתכלות נוספת על האוכלוסיות הנכללות
במעגלי הפגיעות. ב"יוטיוב" הועלו סרטים שמורים
מצולמים בהם במצבים מביכים, מורה שמצולמת
מזווית מביכה, מורה שמועדת על מכשול וסרטים
שבהם נראים תלמידים מכים או מטרידים תלמיד
אחר. הסרטים זכו למאות צפיות.
יש חשיבות להגברת מודעותם של ילדים ובני
נוער לנושאים אלה ולחידוד ערנותם למלכודות
שטמונות במרחב האינטרנט; חשוב להקנות להם
כלים לוויסות ולשליטה עצמית גם בתנאים אלה.
המבוגרים המשמעותיים
ילדים ובני נוער נולדו לתוך עולם שהמרחב
הפיזי והמרחב האינטרנטי בו משולבים זה בזה.
הם מתנהלים בו כדרך חיים. המבוגרים שלצִדם
נמצאים במקומות שונים ברצף שבין מתאקלמים,
מהגרים וחוצנים למרחב האינטרנטי.
ילדים אלה, שהמבוגרים המשמעותיים בחייהם
אינם מכירים את הדקויות שבחוויותיהם, עשויים
למצוא את עצמם לבד אל מול ההתרגשויות,
השמחות, הכאבים והתסכולים השזורים בחייהם
במרחבי הרשת, ללא נוכחותם של המבוגרים.
המבוגרים, אלה מבינינו שאינם מכירים את
דקויותיו של מרחב חיים זה, עשויים להיות רגועים
ובטוחים שילדיהם שולטים בטכנולוגיה ויודעים מה
הם עושים או, לחלופין, עלולים לחוות חוסר אונים,
תסכול וחרדה אל מול התנהלותם הלא מוכרת.
המפגש שלנו כמבוגרים עם המציאות החדשה
במרחב האינטרנט מעורר סוגיות מורכבות:
- רשתות חברתיות וערוצים לשיתוף
הכל גלוי
סרטים ותמונות הם מקומות שילדים ובני נוער
מבלים בהם ומשתפים זה את זה בחוויותיהם. חלק
גדול מהפעילות החברתית והאישית שלהם פתוח
לצפייה. קריאת הטקסטים שלהם מעלה תחושה
שאנחנו נמצאים אִתם בחדריהם, במרחבים
אינטימיים וחברתיים, עדים לסיפורים הקטנים
והגדולים ולהווי חייהם. נמצאים, רואים ולא נראים.
מצב זה מעורר תהיות ודילמות. האם זו פלישה
לפרטיות שלהם? האם אנחנו מבינים את מה
שאנחנו קוראים? או אולי זה ז'רגון פרטי שאדם
מהחוץ אינו יכול להבין? מה עושים כשנחשף
מידע בעייתי או רגיש? באילו מקרים עלינו
להתערב? אפשר להמחיש זאת בשתי דוגמאות:
בפייסבוק, בקבוצה נגד תלמידה, נמצאה הודעה
של התלמידה הדחויה עצמה שמגיבה בהומור על
הנאמר שם וכותבת שגם היא מצטרפת לקבוצה.
בדף של תלמיד התנהלה שיחה עם חבריו לכיתה
על אחת המורות, שיחה שהיה בה צחוק ולעג על
התרחשות שאירעה בכיתה.
אליזבט גלאון
מצבי החיים הנוצרים
במרחב זה שונים מאלה שהיו
מוכרים לנו לפני כמה שנים.
התנהלות מיטבית במציאות זו
דורשת פיתוח מודעות וכלים
מתאימים בהלימה לשלבים
ההתפתחותיים של הילדים