9 / 64
9
2009
פברואר
עט השדה
משמעות היחסים עם האב בתהליך ההתבגרות של הבן
מוענקת
13-14
מגיל
ליחסים עם הרב משמעות
חדשה.... הבנים עסוקים
במשמעות המרחק מהאב.
האם הם ראויים לקרבה
שלו? האם יאפשר להם
להתקרב? האם הוא
מעוניין בקרבתם?
הממצאים המובאים לעיל מראים שאיכות היחסים
עם האב קריטית להתפתחות של בנים מתבגרים
- לבריאות נפשם, תפקודם ואיכות חייהם. זאת
,18-12
מתבגרים בני
20,000
ועוד: במחקר שבדק
במטרה להתחקות על גורמים להתנהגות בריאה
של מתבגרים, נמצאו קשרים דרמטיים ועקביים
בין מעורבות האב ובין התנהגויות מסכנות של
בנים מתבגרים. ככל שהאבות היו מעורבים יותר,
תפקוד הבנים היה גבוה יותר ואיכות חייהם הייתה
טובה יותר. לעומת זאת, נמצא שהיעדרות פיזית או
רגשית של האב מחיי הבן קשורה לשורה ארוכה
של חוליים של בנים: דיכאון, הערכה עצמית
נמוכה, קשיים ביצירת קשרים, מעורבות באלימות,
.)
Harris
, 1998(
עבריינות, פשע וסמים
ממצאי מחקר איכותני, שהתבסס על ראיונות עומק
על יחסיהם עם ההורים בתהליך
18
עם בנים בני
), משרטטים תמונה
2004 ,
ההתבגרות (פלח-גליל
שיש בה מאפיינים התפתחותיים חדשים ולא
בהכרח מוכרים בספרות התאורטית המסורתית
העוסקת במתבגרים. ואולם, כאשר מתארים את
התמונה הזאת לאבות, לבנים, ואף לאימהות,
תגובתם מאשרת את תקפותה - לפחות באופן
שהשחקנים הראשיים בדרמה הזאת חווים אותה.
תמונה התפתחותית חדשה זו מקבלת משנה תוקף
ככל שמתפתחת הספרות התאורטית והמחקרית
העוסקת באבות ובתרומתם להתפתחותם של
.)2004 ,
מתבגרים, בעיקר של בנים (פלח-גליל
להלן אציג את תקציר הממצאים המשרטטים את
עיקרי התמונה ההתפתחותית העולה מהם.
כניסת האב לעולמו הפנימי
של הבן בתחילת תהליך
ההתבגרות
היחסים
14-13
מדברי הבנים עולה שהחל מגיל
עם האב מקבלים משמעות חדשה. הם פתאום
מגלים אותו, שמים לב אליו, מתחילים להתייחס
אליו בדרך שונה מבעבר. בתוך תהליך התבגרותם,
הם מתבוננים בו בזכוכית מגדלת ומנסים להכיר
אותו ולהעריך אותו באמצעים הקוגניטיביים,
ההתייחסותיים והרגשיים החדשים העומדים
לרשותם. הם מודדים את ערכיו ואת התנהלותו, את
בחירותיו והעדפותיו, את הצלחותיו וכישלונותיו.
במציאות הם עסוקים ביחסים אִתו - רבים אתו,
מתעמתים אתו, הודפים אותו ומתקרבים אליו,
אבל בתוך האינטראקציות אתו הם בוחנים את
השתקפותם בעיניו, ובתוך כך - את השתקפותם
בעיני עצמם. האב כאילו מפציע לתוך העולם
הפנימי של הבן והופך להיות מעין ציר שאתו ודרכו
הבן בונה ומגבש את תחושת העצמי שלו.
שבה מתרחשים
הזירה
משמעות הדברים היא ש
היחסים עם האב משתנה. מאובייקט ברקע החיים
בעל
לסובייקט
או במציאות החיצונית, הופך האב
תפקיד חדש בעולמו הפנימי של הבן אשר מולו
ואתו מנהלים הבנים מעין “משא ומתן” פנימי
בתהליך גיבוש העצמי שלהם.
ליחסים עם האב מוענקת
משמעות חדשה
הבנים בוחנים באינטנסיביות את היחסים ביניהם.
מודדים את המרחק ביניהם, מנסים לקצרו,
מתרחקים עוד וחוזרים. עסוקים במשמעות
המרחק. האם הם ראויים לקרבה שלו?
האם יאפשר להם להתקרב? האם
הוא מעוניין בקרבתם?
רועי מתאר את ההתרחקות שהוא
מרגיש בַּקשר עם אביו. אפשר
לראות את הגעגוע לקרבה שחש
כילד, את התהייה על רצונו של האב
בקרבתו ועד כמה המשאלה להיות
שוב קרוב לאבא טעונה וחושפת אותו
לפגיעות.
- טוב, אני כן מרגיש שהשתניתי.
כשהייתי קטן אז תמיד הייתי הולך עם
ההורים שלי ל... כאילו הייתי הולך עם אבא
שלי לסרטים והיינו הולכים לעשות דברים ועכשיו
זה פחות (...) ועכשיו כאילו כבר לא עושים את
זה בכלל.
- למה?
- לא יודע. זה לא שאני לא רוצה ללכת אתו,
אבל זה פשוט לא יוצא לי, כאילו אין זמן... כאילו
כשלי יש זמן, אז לו אין זמן, וכשלו יש זמן אז לי
אין זמן, ו... וגם אין לנו אותו מכנה משותף... כי
נגיד כשהייתי בכיתה א’, אז שנינו אהבנו לראות
סרטים של שוורצנגר, או אני לא יודע מה, ועכשיו,
כאילו אין לנו את אותם סרטים שאוהבים, או את
אותם פעילויות שאהבנו לעשות.
- תספר לי מתי זה היה בדיוק, ומה היו התחושות,
כששמת לב שזה משתנה.
- אה... אני לא יכול להגדיר מתי בדיוק זה היה,
אבל אני זוכר שזה... פשוט לא... שנגיד באמת
היה פעם אחת שאמרתי, ששאלתי אותו, אם
הוא רוצה ללכת לסרט, אם הוא רוצה לעשות
איזה משהו, או לא יודע, אז הוא... כאילו הוא
אמר, שהוא לא יכול, אין לו זמן וזה, וזה... ושבוע
שבועיים פשוט לא הגיע, ואז שמתי לב שגם אני
כאילו, ואז כשהוא רצה, אז כבר אני לא יכולתי.
אז שמתי לב, שזה כבר לא...
- אתה מרגיש שהיית רוצה להיות יותר קרוב
אליו?