6 / 64
6
2009
פברואר
עט השדה
ד”ר אשר עידן
שהנער ישקיע מאמץ בלמידה ויפיק ציוניים ראויים.
הוא רואה בזה, בטעות, את משימתו העיקרית -
ואיש לא יוכל לשנות את דעתו בנושא. הפערים
בתפיסת המצב ובהבנת הצרכים מעיקים עד בלי
די - על בני הנוער ועל ההורים כאחד.
להיצמדות של ההורים לשאיפה “לחנך”
ולשימוש ב”מודל חינוכי” יש מניע נסתר:
ההורים מתמודדים דרך קבע עם החשש
האמִתי - לאבד שליטה על המתבגר. החשש
הוא שההתנהגות המוקצנת והבלתי מובנת של
הנער תביא אותו למקום שאין לנו שליטה עליו.
שדה המציאות רחב הממדים והחופש שבני
הנוער מתירים לעצמם מאיימים עלינו. המציאות
המורכבת שבה כולנו נתונים גורמת לנו תחושה
של חוסר אונים ואובדן היכולת לנווט. אנחנו
מרגישים שהיציאה של בני הנוער מגבולות המפה
המוכרת לנו והמקובלת עלינו מונעת מאתנו להיות
במקום שבו נוכל להדריך ולהשפיע. בתוך התוהו
ובוהו הזה אנחנו מאמצים את הגישה הדומיננטית
של תרבות המבוגרים כמודל הנכון - המגדלור
המכוון.
תרבות המבוגרים שההורה שואב ממנה את
הלגיטימציה להתערבותו עסוקה בפיתוח מנגנונים
- כדי לשמר יציבות. לשם כך היא שואפת להפוך
את הפרט ל”מסתגל נורמטיבי”. ההורים מאמצים
את הגישה הזאת. הם הפכו - בלי להיות מודעים
לכך - את “הסוציאליזציה לנורמטיביות”
לערך מוביל, בעייתי מאוד, בדיאלוג עם
בני הנוער. ההורים מציפים את בני
הנוער ב”ים” של הערות וב”דיבור
חינוכי” שדוחף לנורמטיביות:
“אתה מבזבז יותר מדי מדמי
הכיס שלך על שטויות, במקום
לחסוך לדברים החשובים.
צריך לדעת איך להשתמש
בכסף”... או “אתה כבר לא
ילד... אם לא תקרא קצת
אקטואליה בעיתון, איך תוכל
להבין מה קורה בעולם”... או
“תפסיק לבזבז את הזמן על צפייה
בתכניות הזבל שאתה מסתכל בהן...”.
הנה עוד כמה סימפטומים של החינוך
המודרני: מבחני הבגרות, המבחנים
הפסיכומטריים, מבחני המיצב שממררים את חיי
התלמידים והמורים, שיטת סינגפור שיוצרת דור
בור, פערים מתרחבים בין עשירים לעניים ושימוש
מופרז בריטלין ל”ילדים רנסאנסיים”.
הפתרון נתון בידי “ילדי האינטרנט”, אם רק נדע
להקשיב להם. אנו, המבוגרים התקועים ב”מודל
וב”מודל התעשייה”
15-
הדפוס” של המאה ה
, צריכים להבין שהשימוש של
18-
של המאה ה
הופך אותם לשונים
21-
ילדינו באינטרנט במאה ה
מאתנו.
המודל האימוני: אינטרנט ותרבות
פוסטמודרנית
כאמור, ההתפתחויות האחרונות בטכנולוגיות
2005
” בשנת
2.0
המידע - ובעיקר הופעת “ווב
- מחייבות אותנו לבחון מחדש את השפעתן על
מערכות היחסים בחברה בכלל ובין ילדים להורים
בפרט.
” הוא הדור השני של מהפכת רשת
2.0
“ווב
, כשהתברר
2005
האינטרנט. הוא הופיע בשנת
שיש מכנה משותף לתופעות השונות שנתגלו.
המכנה המשותף הזה הוא האינטליגנציה והידע
השיתופי של “ההמון החכם” שמייצר ויקיפדיה
(אנציקלופדיית רשת), בלוגים (עיתוני רשת), יו-
טיוב (טלוויזיית רשת), רשתות חברתיות (ארגוני
רשת) ועוד.
”2.0
עקרונות היסוד והתועלות של “ווב
. המשתמשים הם יצרני התוכן.
1
. הנתונים הם הנכס העיקרי של הארגון, והם
2
משתבחים על ידי לקוחות ועובדים.
. אפקט הרשת יוצר שיווק ויראלי.
3
. “חוק הזנב הארוך” יוצר מודל עסקי חדש
4
לחלוטין, שלפיו אפשר להרוויח ממכירת לא-
להיטים לקהילות יותר משאפשר להרוויח
ממכירת להיטים להמונים, או - במילים אחרות
- “ההמון חכם מהגאון”.
. עוברים מעולם של מותגים לעולם של תגים.
5
. מיליארד משתמשי האינטרנט מאפשרים
6
לרתום את האינטליגנציה והידע של מאות
מיליוני משתמשים.
”2.0
כלים מעצבי התנהגות של “ווב
הכלי שיצר את הוויקיפדיה. ויקיפדיה
ויקי:
ק
היא אנציקלופדיה הפתוחה לכל גולש
באינטרנט חינם. היא פתוחה לכל קורא,
אבל היא גם מאפשרת לכל קורא לכתוב
בה ערכים אנציקלופדיים או לשנות ערכים
מיליון ערכים
5-
קיימים. בוויקיפדיה יש היום כ
מיליון
2-
אנציקלופדיים שנכתבו על ידי כ
בני אדם מכל העולם בעשרות שפות. המגזין
“נייצ’ר”, מהחשובים בעולם מדעי הטבע, הציג
מחקר שלפיו ויקיפדיה אינה נופלת באיכותה
מאנציקלופדיה בריטניקה. את הבריטניקה
כתבו כמה אלפי בני אדם במשך עשרות שנים,
אבל הם יצרו רק עשירית ממספר הערכים שיש
בוויקיפדיה. לכן כלי הוויקי שיצר את ויקיפדיה
נחשב היום לכלי מהיר מאוד, יעיל וידידותי,
ההורה מאמין שהוא
מגשים את עצמו ואת תפקידו
אם הוא מצליח להיות, קודם
כול, משפיע, יוצר שינוי, מקדם,
מלמד, בקיצור - “מחנך”...
מתברר שהנוער כלל אינו רוצה
בהורה שהוא דמות מעצבת,
מחנכת ומקנה ידע.
צרכיו אחרים