27 / 28
27
2008
יוני
עט השדה
“נערות במצוקה” - בעיה אישית או תוצאה של מציאות חברתית
הבניה חברתית היוצרת, בין היתר, תמונה שונה
של דמות ותכונות נער-גבר ונערה-אישה. התמונה
השונה יוצרת גם דרכים שונות לבטא מצוקות.
כיוון שהשיח הציבורי הוא שיח גברי בעיקרו, אנו
מכווננים לראות מצבי מצוקה האופייניים לנערים:
נשירה מבית הספר, עבריינות. הסתכלות על
מאפייני מצוקה אלה מותירה את המתבונן באשליה
שמצבן של נערות טוב והן אינן סובלות ממצוקות,
שכן שיעור הנערות הנושרות מבתי הספר נמוך
במידה ניכרת משיעור הנערים הנושרים, ומספרן
של הנערות המבצעות עבירות על החוק ומופנות
לשירות מבחן לנוער בטל בשישים אל מול
מספר הנערים המופנים. עובדת
היותן נערות מכוונת אותנו
להרכיב משקפיים רגישים
כדי לראות אילו
מצוקות מאפיינות
נערות וכיצד אפשר
לראותן ולהכניסן
אל תוך השיח.
אציין כמה מצוקות
כדי להדגים שאכן
יש מצוקות ייחודיות
לנערות: נערות בתוך
מערכת החינוך יכולות
לסבול מצוקות קשות, כגון
התעללות מינית בבתיהן, ובכל
זאת להפנים את מצוקותיהן כך שאיש
מצוות בית הספר לא ידע עליהן (כמו שמתארת
מ’ בתחילת מאמר זה); מצבן של נערות שנשרו
ממערכת החינוך קשה מזה של נערים נושרים,
שכן נערות יודעות להתנהג על פי כללי המערכת,
והן מחצינות את מצוקתן רק כשאין מוצא. כך
) שהתחנכה בהוסטל, בוגרת
19
מספרת רינה (בת
..אני בתור ילדה
מחזור א’ של תכנית המנטורינג: .
שלומדת בבית ספר הייתי כל הזמן שקטה, לא
הייתי מתפרעת, לא הייתי מתחברת עם הילדים
שעושים מה שהם רוצים, מתחצפים, הייתי כל הזמן
שקטה... ובאיזשהו שלב שממש ממש כבר התחלתי
להתפרק ממש, בבית ספר שמו לב לזה והם רצו
להבין למה אני מתנהגת בבית ספר ככה, הם לא
עבור נערות אלה,
חשבו שיש משהו מעבר לזה...
שנשרו במצב קיצוני, ההזדמנויות להשתלב מחדש
במערכות מצומצמות יותר, ולו מהסיבה שהמערכות
האלטרנטיביות מכוונות לנערים: הן מציעות הכשרה
מקצועית המותאמת יותר לנערים וממעטות להציע
מרחבי מפגש וחיזור המותאמים לנערות.
הנערות חיות בחברה
. הבניה חברתית.
2
המבנה את ההבדלים בין גברים לנשים ובין נערים
לנערות. ההבדלים נראים כה טבעיים, עד שקשה
להציבסימני שאלה לגביהם. סימני שאלהאפשריים:
האם נערות צריכות באמת להיות שקטות יותר?
האם אמנם יש מקצועות שנערות צריכות לבחור?
האם נערות יכולות לבחור כל מקצוע? לכאורה,
כל השאלות לגיטימיות, ובמדורי ייעוץ לנערות
ניתנת לגיטימציה לנערות להתנהג בדרכים שאינן
נחשבות נשיות, כגון “להתחיל” עם בנים, ללמוד מה
שהן רוצות, “להיות עצמן” - אך למעשה, התגובות
החברתיות והמשפחתיות לנערות שמנסות לפעול
בדרך שונה מהמקובל לא תמיד מעודדות. אף
שההבדלים בין בנים לבנות נראים ונתפסים
כ”טבעיים”, בפועל יש להם משמעות של הבדלי
כוח: נערות בזירה הפרטית ונערים בזירה הציבורית,
נערות באוריינטציהשל תפקידי טיפול ודאגה ונערים
באוריינטציה של כספים, צבא וממשל. ההבדלים
יוצרים ציפיות חברתיות שונות מנערים ומנערות
ומודלים שונים להתפתחות עבור נערים ונערות.
לדוגמה, בשל הציפייה שנשים תהיינה בספֵרה
הביתית, עדיין יש בחברה הישראלית קבוצות הרואות
פחות צורך בהשכלת נערות או בכיוונן למסלולים
הישגיים. הציפיות הברורות מנערות, בהיותן הנשים
שבדרך, נוגעות למראה, להשכלה, לעיסוק מרכזי,
להורות ומשפחה, למיניות ועוד. יש ציפיות, אך הן
מבלבלות. כך, לדוגמה, מצפים מנערות ללמוד כדי
להתפתח ולפתח קריירה, אך מצפים מהן גם לתכנן
את התפתחותן מתוך התחשבות באימהוּת כתפקיד
מרכזי שיחייב ויתורים מקצועיים. מצפים מנערות
שתהיינה מיניות, אך משהן מבטאות מיניות הן
זוכות לביקורת ומיניותן מגונה. הביטויים המשמשים
בשפת היום-יום לתיאור נערות המבטאות את
מיניותן, כגון “נותנת” ו”כוסית”, אינם מחמיאים. גם
הביטוי המקצועי הנפוץ לתיאור נערות שהן פעילות
מבחינה מינית אינו מכבד את רצונותיה והבנתה
של הנערה - “מין לא מובחן”. הנערות מתקשות
לבחון את עצמן נוכח ציפיות אלה, ויותר
מזה - הקושי לקיים דיאלוג אמיתי עם
ציפיות אלה גורם, פעמים רבות,
להתאמה של רצונותיהן וצורכיהן
לסטנדרט החברתי המצופה
מתוך איבוד הסובייקטיביות,
הקול האותנטי. קיום שיח בוחן
כזה ב”מרחב נשי” בטוח, פתוח
ותומך מסייע לנערות לבחון מה
רצונותיהן ולא מה תגובותיהן
לציפיות, לאן מתאים להן לשאוף
להגיע, מה “קולן” האותנטי ומה יסייע
להן להשמיעו ולממשו.
חוויות החיים
. האישי הוא הפוליטי.
3
האישיות של כל נערה ונערה אינן נפרדות מהסדר
הפוליטי, במובנו הרחב, כלומר - מהבדלי הכוח
הציפיות הברורות
מנערות, בהיותן
הנשים שבדרך,
נוגעות למראה,
להשכלה, לעיסוק
מרכזי, להורות
ומשפחה, למיניות
ועוד. יש ציפיות, אך
הן מבלבלות
יש מצוקות ייחודיות לנערות:
נערות בתוך מערכת החינוך
יכולות לסבול מצוקות קשות,
כגון התעללות מינית בבתיהן,
ובכל זאת להפנים את
מצוקותיהן כך שאיש מצוות
בית הספר לא ידע עליהן