Table of Contents Table of Contents
Next Page  22 / 28 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 22 / 28 Previous Page
Page Background

22

2008

יוני

עט השדה

בתיה חודטוב ברכה

התפיסה הרווחת בקשר לילדים עם נכויות (בעיקר

אלה הסובלים מנכויות "נראות", כגון נכות פיזית או

פיגור) היא שבשל נכותם הם לא יחושו בניצול ולא

יסבלו מכאב. גם אם יבינו שמדובר במעשה אסור,

הם לא יוכלו לדווח או להתלונן על כך, ואם יתלוננו,

הם לא יזכו לאמון של הסובבים אותם (מבוגרים

אחרים ייטו לחשוב שהם ממציאים את הסיפור, או

שהם מפרשים את המציאות פירוש לא נכון בגלל

גורמים הקשורים לנכותם). לפיכך, המחשבה של

תוקפנים פוטנציאליים היא שיהיה קל "לברוח"

מעונש. כאשר הניצול נעשה בתוך המשפחה,

לרוב אין לילד אל מי לפנות כדי להתלונן,

משום שהאנשים המטפלים בו ומוכרים

לו הם אלה הפוגעים בו.

היקף התופעה בעולם

המחקרים המוקדמים ביותר

שבחנו את היקף התופעה של

התעללות והזנחה בקרב ילדים

של

60-

עם נכויות נעשו בשנות ה

המאה העשרים. מחקרים אלה

אופיינו בכמה בעיות מתודולוגיות.

רובם בחנו את שכיחות הנכות

במדגמים של ילדים שחוו התעללות

פיזית או הזנחה, ומיעוטם בחנו את

היקף תופעת ההתעללות בקרב ילדים עם

נכויות. רוב המחקרים הללו נעשו בארה"ב.

חלה עלייה במספר

90-

וה

80-

בשנות ה

המחקרים בתחום, והם התבססו יותר ויותר על

מדגמים גדולים ועל בחינה של היקף ההתעללות

וההזנחה במדגמים של ילדים בעלי נכויות.

במחקר העוסק בהיקף תופעת הסיכון בקרב ילדים

בעלי נכויות חלה בשנים האחרונות התפתחות

מרשימה. המחקרים המרכזיים העכשוויים מדברים

5

על פגיעה והתעללות בילדים עם מוגבלות פי

מילדים ללא מוגבלויות באותו גיל ומין.

מהמחקרים עולה שיש קבוצות הנתונות בסיכון

גבוה להתעללות יותר מקבוצות אחרות: ילדים עם

ריבוי נכויות, ילדים השוהים במוסדות, ילדים עם

בעיות בתקשורת (קשיים בתקשורת ובעיות בשימוש

בשפה, בעיקר בדיבור), ילדים עם בעיות התנהגות,

ילדים המשולבים במסגרות רגילות.

נמצא גם קשר בין חומרתהנכות למידתההתעללות

(ככל שנכות הילד חמורה יותר, כך עולה דרגת

הסיכון שלו להיות חשוף להתעללות או הזנחה).

המחקרים בתחום מעידים שילדים בעלי נכויות

נתונים בסיכון גבוה לחוות התעללות והזנחה - יותר

מילדים ללא נכויות. רמות הסיכון שלהם לא רק

גבוהות יותר אלא גם נמשכות לאורך זמן רב יותר,

והם נפגעים ביותר מסוג אחד של פגיעה (פגיעה

מינית, פיזית, רגשית והזנחה).

היקף התופעה בישראל

בארץ חסר מידע שיטתי על היקף תופעת הסיכון

בקרב ילדים עם נכויות. הנתונים שיובאו להלן נוגעים

רק לאנשים בעלי פיגור שכלי. נתונים אלה מרוכזים

על ידי פקידי סעד לחוק הסעד - טיפול במפגרים,

אך קשה לקבל נתונים על אנשים עם מוגבלויות

אחרות, משום שהם מטופלים על ידי פקיד סעד

לחוק נוער ואין לגביהם רישום נפרד.

הסקרים הנוגעים לפגיעה באנשים עם

מוגבלויות

מידע מנתונים שהתקבלו (לגבי אנשים עם פיגור

ק

שכלי בקהילה) מהאגף לטיפול באדם המפגר,

השירות לטיפול בקהילה, משרד הרווחה:

120

היו

2001

- בשנת

- הפעלת חוק חסרי ישע

52 .

בוגרים

61-

קטינים ו

59

דיווחים, מתוכם

על ניצול מיני.

69-

מהדיווחים היו על אלימות ו

במספר הדיווחים לעומת

80%

חל גידול בשיעור

דיווחים, מתוכם

119

היו

2003

. בשנת

2000

שנת

בוגרים.

63-

קטינים, ו

56

- התערבות פקידי סעד

- טיפול בצל החוק

מיועדת להביא לשיפור המצב במקרי סיכון, בלי

מקרים,

238

היו

2001

להפעיל את החוק. בשנת

בוגרים. גם בנתון זה חל

143 ,

מתוכם קטינים

95

התקבלו

2003

. בשנת

2000

משנת

80%

גידול של

295

משפחות לטיפול בצל החוק, לעומת

315

.2002

בשנת

נראה שילדים עם צרכים מיוחדים חווים אלימות

בשיעורים גבוהים בהרבה מאלה המדווחים בסקרים

שהוצגו לעיל (כאמור, הנתונים חלקיים ביותר). כמו

כן, קיימת תופעה של תת-דיווח בהקשר של אנשים

עם מוגבלות מהסיבות האלה:

תפיסות ועמדות מוטעות - הן בקרב אנשי

ק

המקצוע וההן בקרב הקהילה הרחבה, בנוגע

לפגיעות באנשים בעלי צרכים מיוחדים -

מובילות לתת-דיווח.

תיקים נסגרים בגלל קשיים בחקירה ומחסור

ק

בראיות שיאפשרו להעמיד חשודים לדין - נתון

זה משפיע על מספר הדיווחים.

מחסור בפתרונות טיפוליים - מחסור זה משפיע

ק

על הנכונות לדווח, אם ידוע שאין מערך טיפולי

שיעזור לאדם שנפגע ולמשפחתו.

יש מודלים תיאורטיים המנסים להסביר התעללות

והזנחה בקרב ילדים כל אחד מהם מספק מסגרת

תיאורטית להבנת הגורמים המשפיעים על

התעללות והזנחה של ילדים עם נכויות.

מכל המודלים הקיימים בחרנו את המודל האקולוגי

להנחות אותנו בבניית מערך התכניות והשירותים:

מודל זה מגדיר רמות ארגון שונות של התייחסות

סביבתית אל הילד ומאפשר להתבונן בכל המערכות

ילדים עם נכויות

נתקלים במצבים

של ניצול לרעה

שאינם מוכרים

בדרך כלל לילדים

ללא נכויות