26 / 28
26
2008
יוני
עט השדה
‘אחת מתוך שלוש נשים נפגעות מינית בחייהן...’
המרצה ממשיכה אבל אני כבר לא מצליחה
להתרכז, תמונות מהעבר קופצות לי לראש, רגשות
של כעס, אשמה וחוסר אונים... (מ’, בוגרת מחזור
ה’ בתכנית המנטורינג). תכנית המנטורינג - נערות
למען נערות - היא אחת התכניות הפועלות תחת
המטרייה התפיסתית של “נערות על המפה!”,
כדי לשפר את חייהן של
אשלים
תכנית שמקדמת
נערות הנתונות במצבי סיכון ומצוקה
30,000-
כ
בישראל.
בשנים האחרונות גבר העיסוק המקצועי בנערות,
ובעיקר בנערות הנתונות במצבי חיים מסכנים.
בכל דיון מקצועי בנערות, נקודת המוצא היא
שיש צורך בהתבוננות מובחנת בקבוצה זו. ללא
התבוננות מובחנת הנערות “הולכות לאיבוד”,
ואפשר אף לטעות ולחשוב שאין להן כל מצוקות.
בהתנהגויותיהן, שבעבר תויגו כפתולוגיה, רואים
היום ביטוי לכוח להתמודד, גם אם ההתמודדות
אינה תמיד מוצלחת. עד סוף שנות השמונים
התמקדה ההתבוננות המובחנת בנערות בהדגשת
החסר - “נערות במצוקה”. בין הכותבות שתיארו
;1984 ,
; וייל
1989 ,
פרספקטיבה זו ברגר ושכטר
, ושטיינר,
1972 ,
; רון
1984 ,
; קונופקא
1987 ,
טנא
. הדיון ב”נערות במצוקה” מפרספקטיבת
1979
החסר מדגיש מאפייני התנהגות ואישיות, ובהם
קשיים חמורים בתפקוד במסגרות נורמטיביות
הגובלים לעִתים באי-תפקוד, וכן סימפטומים כמו
עזובה, שוטטות, התנהגות מילולית אגרסיבית,
התנהגות פיזית אגרסיבית, בריחה מהבית, שימוש
בסמים בדרגות שונות של חומרה, קיום יחסי מין
לא מובחנים ועד עיסוק מזדמן בזנות. במרכיבים
האישיותיים רמה גבוהה של מתח ותסכול, הערכה
עצמית נמוכה, כוח אגו נמוך, רמה גבוהה של חרדה
) עוסקות
1989 ;1987(
וחוסר מעצורים. ברגר ושכטר
גם במאפיינים קוגניטיביים של נערות במצוקה. הן
מתארות את הנערות כך: “מתקשות להגיע לשלב
הפורמלי-אופרציונלי בחשיבה. לחלק ניכר מהן
חשיבה קונקרטית בלתי מתוכננת וקשיים בבחינת
אלטרנטיבות ובצפיית התרחשויות” (ברגר ושכטר,
). דיון זה מבחין בין נערות “רגילות” לבין
227 :1989
“נערות במצוקה”, ובכך מקשה עוד על הנערות
שממילא מתקשות.
לעומת זאת, ההתבוננות בעשור האחרון מאופיינת
בראיית הנערות המתמודדות עם מצוקות חיים
בהקשרן החברתי, בהיותן “הנשים שבדרך” בחברה
שיש בה הבדלים של ממש בין גברים לנשים.
הכותבות המתארות פרספקטיבה זו הן דה ראס
), האריס
DeRas
.
& Lunenberg
, 1993(
ולוננברג
Leadbeater &
), לידביטר ווויי (
Harris
, 2004
a
,
b
(
) ועוד.
2005(
) קומם, דולב, גולן ויובל
Way
, 2007
בהתייחסות לנערות כמי שמתמודדות עם מצוקות
בחייהן רואים, לדוגמה, גם נערות הנתונות במצבי
סיכון של ממש ואף מסכנות את עצמן בנקיטת
פעולה אקטיבית בניסיון לפתור את מצוקתן.
בראייה זו גם נערות ה”בורחות” מהבית נתפסות
). ראייתן כמתמודדות
2006 ,
כמתמודדות (קומם
מסייעת להרחיק את התווית המדירה “נערות
במצוקה”.
ראיית הנערות כמתמודדות עם מצוקות חיים
שואבת מתפיסות פמיניסטיות ומתבססת על שלוש
נקודות מוצא:
מגדר הוא קטגוריה בעלת
. היותן נערות.
1
משמעות בחיינו. קיימים הבדלים בין נערים לנערות
מעֵבר לאלו הביולוגיים. ההבדלים נובעים מהעובדה
שנערים ונערות הם גברים ונשים בדרך, ויש הבדלים
בחלוקת הכוח בין גברים לנשים. ההבדלים מניעים
-
“נערות במצוקה”
בעיה אישית או תוצאה של
מציאות חברתית
ד”ר מיכל קומם
עם העלייה במודעות לצורכיהן של נערות בשנים האחרונות, התחולל
שינוי גם בדיון המקצועי בהן. לא עוד מתייחסים אל הנערות כאל מי
שטעו או סטו מהנורמה, לא עוד רואים אותן כמי שסובלות מפתולוגיות
קשות וזקוקות להגנה; במקום זה, רואים בהן קורבנות של מציאות
חברתית שהובילה אותן אל הצורך להתמודד עם מצבי חיים קשים
היא
ד”ר מיכל קומם
מנהלת תכנית “נערות
על המפה” תחום נוער
באשלים ומרצה במכללה
האקדמית ספיר