67 / 148
ללא קשר לשאלה אם מדובר בכספים
או במסמכים. אם עיכוב כספים אינו
גורם נזק (כאמירת האגב של
בית המשפט בעניין ארגון
הקניות), הרי לכאורה
יש לאפשר עיכוב כס
־
פים גם לקבלן ולשלוח,
גם אם הגיעו לידיהם
עקב שירות אחר. אך
מאחר שפירוש זה
אינו עולה בקנה אחד
עם הוראות חוק
אלה ועם התפיסה
הקיימת ביחס לזכות
העיכבון, הלכת מנורה
חלה על כל סוגי הנכסים
בני העיכוב.
מהאמור לעיל עולה כי התשו
־
בה לשאלה אם עורך דין רשאי
לעכב כספים של לקוחו שהגיעו
לידיו מתיק אחר אינה ברורה
דיה. נוסף על השאלה אם הק
־
ביעה בעניין מנורה היא הלכה
או אמרת אגב, ואם היא חלה רק
על מסמכים או גם על כספים, הרי
שלאור הלכת אוברזון ולאור הדרך
שבה הלך בית המשפט בעניין ארגון
הקניות, ייתכנו מצבים שבהם יהיה
אפשר לראות בטיפול בכמה עניינים
עבור לקוח כעסקה אחת, ואז העיכוב
מותר. ההבחנה נעשית על פי עוב
־
דות המיוחדות של כל מקרה ובשקילת
ההסכם בין הצדדים - אם מדובר בה
־
סכם מסגרת כללי או בהסכמים שונים,
פרק הזמן שבו מתבצעות הפעולות, מועד
ביצוע העיכבון ביחס למועד היווצרות
החוב, ועוד (ראו עניין אוברזון 79/6771
(0002) וכן עניין לוגיסטיקר ע"א 40/9875
.))2007(
לאור זאת, האם החלטת ועדת האתי
־
קה נכונה ומדויקת? לטעמי החלטה זו לוקה
בשלושה היבטים: האחד - תשובת הוועדה
אינה ברורה. כיצד יוכל עורך דין לדעת אם הוא
רשאי לעכב כספים אם הוועדה קובעת
שייתכן כי אפשר לעכב כס
־
פים, תלוי בנסיבות, ואין
כל הסבר על הנסיבות
המאפשרות זאת? השני
- הוועדה הייתה צריכה
להבהיר כי היא אינה
רואה עיכוב כספים
מתיק אחר כעבירה
אתית, אולם כדי לא
להטעות את ציבור
עורכי הדין ולהביא
לכך שבית המשפט
יפסוק כי עיכבו כס
־
פים שלא כדין, היה עליה
להבהיר את המצב המשפטי
הנכון או לפחות להבהיר כי
תשובתה נוגעת רק לאספקט
האתי של העיכוב. עליה לה
־
בהיר כי אפשרות עיכוב כס
־
פים מתיק אחר במקרה הטוב
לא אושרה על ידי הפסיקה,
וכי פרשנות הגיונית אפשרית
היא כי פעולה זו נאסרה על
ידה, אלא אם כן מתקיים המצב
המיוחד שבו אפשר לראות את
מכלול הטיפול בלקוח כעסקה
אחת, ומתקיימים שאר הת
־
נאים שפורטו בעניין אוברזון.
ההיבט השלישי - זהו מקרה
נוסף שהוועדה מעדיפה את
הפרשנות המיטיבה עם האינ
־
טרסים של עורכי הדין ולא עם
האינטרסים של הציבור. אם
העדפה זו מוצדקת לדעתה, הרי
שעליה להבהיר מדוע ולמה
בחרה בפירוש זה באמירה
ערכית ברורה, ולא בהסת
־
פקות בהתייחסות מבטלת
לקביעתו של בית המשפט
העליון.
אם עיכוב כספים
אינו גורם נזק, הרי
לכאורה יש לאפשר
עיכוב כספים גם
לקבלן ולשלוח, גם
אם הגיעו לידיהם
עקב שירות אחר.
אלא שפירוש זה אינו
עולה בקנה אחד עם
הוראות החוק ועם
התפיסה הקיימת
ביחס לזכות העיכבון
67
׀
עורך הדין
אפריל 5102